דם האהבה- פרק 10!
מהפרק הקודם :
כל הדרך חזרה למסעדה היא פשוט שתקה. פניה הראו אדישות, הייתה הרגשה שהיא התנתקה מהמציאות.
אפילו כשנפרדה ממנו לשלום מבע פניה היה אדיש. לא חיוך, לא שמחה וגם לא עצב או שנאה.
היה נדמה כי היא שומרת על סוד אפל, שהיא פוחדת כ.כ. שמישהו יגלה ולו מעט מתוכו.
כשנכנס לביתו, עומר פשט את בגדיו, ועם תחתוני הבוקסר שלו הוא נכנס למיטה ולא חלף זמן רב עד כי נרדם לבסוף.
——————————————————————————————————————
למחרת, בכיתה, עומר הרגיש כאילו כלום. כאילו שכל מה שהתרחש ערב קודם לכן היה רק בדמיונו, מיטל התעלמה ממנו לחלוטין ואילו לירון לא הפסיקה להציק לו.
הוא ניסה להבין את החומר הנלמד בכיתה כדי לפחות להסיח את דעתו ולו במעט ממיטל, אך זה היה כמעט בלתי אפשרי. היה עליו להשלים המון חומר לפני שיוכל להיות מעורב בשיעור.
בסוף היום, לאחר שכולם אספו את חפציהם ויצאו מן הכיתה, כאשר רק הוא ומיטל נשארו בה, הוא ניגש אליה, אך כשראה שהיא לא שמה לב לקיומו הוא קרא את שמה בקול רם והיא קפצה בבהלה.
'אוקיי, לגייס את כל הכוחות שאני יכולה ולחייך, אני יכולה, אני חייבת להראות לו שהכל בסדר ואתמול סתם עבר עלי משהו מוזר' חשבה לה מיטל, לקחה נשימה עמוקה וחייכה חיוך עקום.
"עומר, כמה חסר לי לשמוע את קולך הענוג, פינטזתי עליו כל היום" היא אמרה בציניות.
"אני יודע, זה בסדר. את עוד אחת מני רבות שחושקות בי. כבר התרגלתי" החזיר לה עומר והיא השתתקה, היא לא ציפתה שהוא יגיב.
"ועכשיו, אחרי שהבהרנו את הברור מאליו…" חייך עומר, מרוצה מעצמו, "רציתי לברר אם תוכלי לעזור לי להשלים את החומר ..?"הוא שאל.
"תראה, מישהו צריך לעשות זאת. וכפי הנראה אין מישהו אחר שיכול לעשות זאת.." היא הסתכלה סביבה ונאנחה בקול. "כנראה אתה בכל זאת לא פופולארי כל כך כפי שחשבת" היא גיחכה.
"ובכל זאת, עדיין לא נתת לי תשובה" הוא שמח לראות שהוא גורם לה לחייך וזה סיפק אותו.
היא שתקה.
"השתיקה שבהסכמה.. אוקי, אז תהיי אצלי היום בארבע אחר הצהריים עם המחברות של המערכת של יום ראשון, אל תאחרי, יום שישי היום ואנחנו עושים קידוש".
היא המשיכה לשתוק והוא התרחק לכיוון דלת הכיתה, וממש לפני שיצא הוא הביט לעברה, נאנח בקול ואמר: "יפה לך שותקת" הוא ראה את המבט שלה, צחק ונעלם.
הצחוק שלו היה מדבק עד שגם היא החלה לצחוק.
צחוקה המתגלגל נשמע במסדרונות בית הספר ועומר שחיכה מעט במסדרון היה מאושר. פעם ראשונה ששמע אותה צוחקת וצחוקה היה מתוק כל כך.
————————————————————————————————————-
מיטל יצאה מהמקלחת עם חלוק העוטף את גופה ומגבת מלופפת סביב שערה.
האדים מילאו את חדר האמבטיה.
היא העבירה את ידה על המראה בכדי לראות את השתקפותה.
היא פתחה את המגירה העליונה כדי להוציא את המברשת להבריש את שערה.
הסכין נח שם, מחכה לשימוש.
ובפעם הראשונה מזה המון זמן- היא לא הרגישה צורך להכאיב לעצמה, היא לא רצתה בכך, לא היום.
היא רצתה לנסות, ופשוט לראות מה יקרה, רק היום לחזור לחיים רגילים ולו רק לכמה רגעים.
היא נכנסה לחדרה, ובחרה סקיני ג'ינס ירוק, גופייה לבנה ונעלי אולסטאר לבנות- ירוקות.
היא שמה מעט קרם לחות על שיערה, השפריצה קצת בושם וההשתקפות במראה הייתה יפה להפליא.
'זהו, אני מוכנה' אמרה לעצמה.
היא לקחה את התיק עם המחברות שהכינה מבעוד מועד ויצאה לכיוון ביתו של עומר.
————————————————————————————————————–
תגובות (5)
מהמםםםםםםם ,שום טענות….
וואו, זה היה כל כך כיף לראות שהעלת פרק,
כיף שבפרק כזה קצר (אהמ' ~רמז~ אהמ') יש כך הרבה!
אני מאוהבת פשוט בסיפור הזה! כל שורה שלך היא מדהימה!
אני שמחה שהיא הפסיקה לחתוך, ושהם בסדר.
ואגב, אהבתי את השורות שלהם… הן היו משעשעות למדי :)
אני מקווה שתעלי כמה פרקים החופש, אני אהיה ממש מאושרת!
אהבתי את הפרק, ואני אדרג, כמובן.
חג שמח, ותהני עם האבק וחומרי הניקוי 3>
תודה בנות !! :)
וליטלוש אשתדל להעלות פרקים החופש אבל תעלי גם את ! :)
שיהיה חג שמח אהובה ! <3
טלטול, את יודעת…
יש דבר כזה שנקרא 'המשך'!
חח צודקת!
לא הייתי בסדר..
אבל המשכתי עכשיו :)