דימונה – אוואל

אתה כותב שירים ומלחינות
בקצב שלך מזרים לעפרונות
תקווה קצרה להצלחה
שהפירסום יהיה שלךךךך האאא
שהפירסום יהיה שלךךךך האאא
שהפירסום יהיה שלךךךך

פעם המילים שלי היו יוצאות מהלב,
פעם יכלתי לחבר אותיות מבלי להתאהב
הייתי שמרנטי ילד קטן ומושך
רץ לכל מקום עושה בלאגן מבלי להסתבך
עד שלרגע הגיעה אהבה זרקה אותי למים לא הסבירה לי מה או איך
פתאום אתה צריך להתחיל להתבגר לבדך
להתחיל לבנות רשת לבנות תמדמית של עצמך
לחפש בנסתרות בסודות את ההצלחה
לפתע אתה פורץ משום מקום וכולם מבקשים את ברכתך
אבל כמו השפל הכואב והגאות המפנקת
אתה נשאב חזרה לעוד מציאות אחרת
שוב הכל חדש חוקים חדשים בתוך מסגרת
עליות חדות וירידות תלולות שמשליכות אל המחתרת
זורקות אותך בפינה הרטובה משתן נדוש
איך ציפו שכל הפרסום לא יעלה לך לראש
הדבר החיחיד שאתה מכיר זה כישלונות
כי את ההצלחה שלך חיפשת בבחורות יפות.

פעם הייתה כותב יפה מאוד
הבנות היו חופרות לך תכתוב עוד ועוד ועוד
חברים שלך השוו לאליל חוד
אבל בכל זאת הרגשת שהיה לך עוד מה ללכוד
רצית לפרק הכל מהכל
רצת רחוק כמו מטורף בתקווה שלא ליפול
חיפשתי את עצמך בתוך האלכוהול
וכל בוקר התעוררת לעוד כדור של אקמול
נמאס לך מהדברים הקטנים האלה בשבילך זה מסריח
אתה יודע שיש לך את היכולת לפרוץ להצליח
עד מחפש את המוזה שאותה תוכל להפריח
להגיע איתה אל הרקיע השמיני
הצלחה וכישרון? מה לה ולי?

ניהיהקצת מאוחר אז בוא נדבר בכנות
איך בכל זאת הצלחת עם כל הביישנות?
מה זה בגלל החיוך הכובש
או בגלל שידעת איך להצית את האש
ולשמור אותה בוערת כמו הרגש
שפרץ אל תוך ליבי ולא עצר ברכש
אין מיסים באהבה כך אמרה לי הארנונה
רק תשלם את המרחק שבין אילת לבין דימונה
יוואוו