דיימונד – פרק 6 : האחוזה בפעם השנייה | חלק ב'
האחוזה הפחידה את דיימונד . היא הביטה בפסלי הגריפים ששהו על הצריחים השחורים .
היא תקעה את הסכינים והמשיכה להתקדם , לעבר חלון גדול שהשקיף מעליה .
היא שמעה קולות מעומעמים , דיימונד משכה את ראשה למעלה והביטה .
" מוצץ דם .. " ליחששה בשנאה . היא הביטה ביצור הנורא , מעמלל את טימונד . " ההרג הראשון שלי ." הוסיפה וזינקה מעל סכיניה בדייקנות . היא קיפלה את רגלייה לבטנה וסובבה את ידיה במעגל , ככה שעברה את הזכוכית בקלות וללא פגע . הזכוכיות עפו באוויר ואחת מהם ננעצה בגבו של היצור .
" מה .. ?" שאל את עצמו רודואוס . הוא שמע את הזכוכית מתנפצת , והרגיש את הזכוכית בגבו , אך לא שמע את התוקף . איזה מיו יצור יכול לעקוף את שמיעתו שלו ? תהה .
הוא הסתובב והביט באלפית . היא הייתה יפיפיה , כ"כ יפה שבטנו התהפכה . היא נראתה מסוכנת , אך יפיפיה כל כך . היא הטריפה את חושיו – עיניה הירוקות כמו עלים ביער חקרו אותו , שיערה החום כמו גזעי העצים העדינים ביותר , עצמות לחייה הגבוהות שיקפו סכנה , ריסייה הארוכות היפנטו אותו , בגדי הציד נצמדו לגופה והבליטו אותו . היא שלפה את סכינה הקטלני והתחילה לזוז מהר .
" אה .. ?" שאל את עצמו מבולבל . היא רצה כל כך מהר עד שיצאה כבר מטווח הראייה שלו .
" אחחח !!" צרח , הוא הרגיש כסף . סכינה של האלפית נתקע בגבו בחוזקה , בדיוק בלבו . הוא הרגיש את המוות אופף אותו , " איך .. ?" שאל , מביט בעייניה . מבקש לדעת עוד .
" כה חסר עונים אתה , אך אני חזקה ממך , מסתבר . " דיברה האלפית , " אני הבאה שתשמיד את אביך . " אמרה והביטה בעייניו התוהות , " כי אני יכולה לבלבל אותו , כמו שפיתתי אותך . " השלימה את משפטה . " אך מכיוון שאני לא אכזריות כמוך , אעזור לך להשלים את תהליך המוות ברוגע . " האלפית הרגיעה , היא הרימה את ידה ולחשה כמה משפטים . המשפטים האלו הרגיעו את ליבו , אפפו אותו בתחושת שלווה בלתי נמנעת . הוא התאהב בפעם הראשונה . והאחרונה .
" שמי הוא דיימונד . תזכור אותו כדי שתוכל להעבירו למתים . " אמרה . קולה העדין היפנט אותו .
" דיימונד .. " לחש בעדינות . השם העביר טעם טוב בפיו . והוא מת .
דיימונד בעטה בגופה , בודקת שהוא מת . " איך קראו לו ?" שאלה את טימונד מבלי להסתובב .
" רודאוס . " השיב לה טימונד . דיימונד הפכה את הגופה ברגלה וכרעה ברך לידו .
" רודאוס . " ניסתה את שמו , הוא אמר לה רק "מוות" . היא עצמה את עייניה בגועל ותלשה את הסכין מהגופה והתרוממה בחזרה .
" התגעגעתי אלייך , ידידי . " אמרה לטימונד ופרצה את מנעול הכלוב . " אתה בסדר ?" שאלה .
" בסדר גמור . במיוחד שמח שאני הולך לצאת מפה . " אמר טימונד .
תגובות (12)
תמשיכייייייייייי !!!
ותעני במייל בבקשה אני בדיכי רציני ואני צריכה לדבר עם מישהו :(
תמשיכי
אממ .. אין תגובות .
אז טכנית ?
הוא נגמר .
לאלאללאלאלאלאל תמשיכייייייייייייי ומהררר
לאלאללאלאלאלאל תמשיכייייייייייייי ומהררר
לאלאללאלאלאלאל תמשיכייייייייייייי ומהררר
לאלאללאלאלאלאל תמשיכייייייייייייי ומהררר
מהההההההההההה ?!
את משוגעת ?
תמשיכיייי .
רק אתן מגיבות …
אבל אבל לאאאאא .
ותעני לי במייל דחוף !
ואת כן ממשיכה .
פעם הבאה היו לך יותר תגובות מבטיחה .
אני שלחתי לך …..
וואו, היא קטלנית, אהבתי את האופי הקשוח שלה, נותן נפח לסיפור וסצינת המוות – כתבת אותה מושלם, לא אכזרי מידי ועם זאת קטלני ממש כמו דיימונד עצמה, מדהים!