דיימונד – פרק 4 : הדרקון .

אית'ן התהלך העצבנות בחדר השחור – מרכז האימונים שלו .
החדשה הטרידה אותו . יש אלפית חדשה .
היא באה מהעץ , זה אומר שהיא מסוכנת . ממש כמוהו .
קצוות עצביו כמעט התפקעו , וחדר האימונים היה המקום המושלם להוציא עצבים . אית'ן הכניס כמה אגרופים למוטות העץ והשתנה לדרקון בשניה לאחר מכן .
הוא היה דרקון לבן , יהלום שמנת נטוע בחזו . עיניו האנושיות , בצבען הירוק אזמרגד , בלטו מקשקשיו . הוא היה יפיפה , וידע את זה . הוא נעמד על ארבעת רגליו החסונות , התיישר , פרש את כנפיו האכזריות והביט בעצמו בסיפוק . בכל קצה כנף הזדקר חוד משונן ומפחיד . כמו , ציפורן . הדבר היה יכול להרוג , מספיק שריטה אחת והקורבן מפרקס על הרצפה .
אית'ן חשף את ניביו וליקק אותם . הוא התעופף בחדר במהירות ושיסע כל דבר שהפריע לו . הוא נאחז במוט עץ וירק אש ירוקה , " ישר במטרה . כל הכבוד , אית'ן ." נשמע קולה של איזבל – המאמנת שלו . איזבל הזדקפה וחשפה מלתעות אכזריות , מיד היא השתנתה לדרקונית אדומה , כמו שיערה הכתום . יהלום כתום שובץ על מצחה , עיניה החומות הביטו באית'ן . מכושיה הארוכים התנופפו מאחור .
אית'ן ואיזבל נעמדו אחד מול השני . מי שהיה מסתכל , היה בורח בצווחות . למרות השוני בין שניהם , הם נראו אכזריים בצורות שונות .
גופו המוצק של אי'תן וגופה העדין של איזבל , היא ארוכה כמו דרקון סיני והוא , מבנה גופו כמו של בהמה מלכותית . יפיפים היו שניהם . איזבל פתחה את מלתעותה ונהמה .
הם פתחו בקרב .
אית'ן התקיף ראשון – האגו שלו לא איפשר לו דבר אחר . הוא שיסע מיד את כתפה הימנית של איזבל . היא זעקה בכאב והתעופפה מעלה . כתגובה ירק לעברה אית'ן אש , היא קיבלה את הדבר וזזה הצידה , האש פגעה במטרה אחרת . שני הדרקונים התגששו בשמחה ונהמו בהתלהבות , מראה אכזרי ויפיפה .

אית'ן הניף את טפריו והעיף את איזבל אל הריצפה . הוא ניצח אותה .
" רואה ? את לא צריכה להתמודד מולי ." אמר בעודו משתנה בחזרה לאדם .
את'ן היה יהיר . כן, בעודו אלף , זה מקנה לו כמה זכויות . כמו התכונה יהירות .
" כן . אית'ן . הייתי צריכה !" צעקקה עליו איזבל , כתפה האנושית הייתה מוכתמת ,
" נפגעת ?" שאל אותה וניקה את שיערו הבלונדיני .
אוזניו המחודדות של אית'ן הביאו לו מראה מלכותי . הוא היה נראה כמו נסיך יפה – תואר .
" ביי אית'ן , נהנתי מאוד !" אמרה לו איזבל וחצתה את המגרש בצעדים כבדים .
לפתע , כאב חד צרב את בטנו של אית'ן והוא פרכס על הריצפה בצרחות כאב,
" אית'ן !" צרחה איזבל , וזה הדבר האחרון ששמע ,לפני שהתעלף .