דייט ראשון

אני מחכה לו כבר יותר משעתיים,מוזר. הוא היה צריך כבר להגיע. אני מסתכלת שוב במראה, לראות איך השמלה עם הג'קט. ממלמלת לעצמי שהכל יהיה בסדר. ודייט ראשון זה תמיד מלחיץ אבל צריך לבוא עם תחושה טובה ורק ככה זה יצליח. הנה, אורי מצלצל סוף סוף. הוא כאן למטה. אני יורדת מהר למטה והוא ברכב שלו. אני זוכרת את העיניים שלו איך הם בהקו לי מהרגע הראשון. הוא ממש יפה. כל כך יפה אפילו קצת ציורי.היי,מזל שהגעת כבר חשבתי שקרה לך משהו,חייכתי אליו. הוא הנהן וחייך ופתח לי את הדלת. נזכרתי שחברה שלי אמרה לי פעם שהנסיעה לרכב היא הנקודה המביכה ביותר ושאשתדל לא להלחץ יותר מדי.ברכב נשמע שיר שאני מאוד אוהבת וראיתי שזה מהרדיו אבל בכל מקרה שאלתי אותו. מה, אתה שומע ביונסה? נסיתי לצחוק אתו. הוא חייך חיוך גדול מאוד ונובך נורא. לא,מה פתאום זה רדיו. חייכתי אליו בחזרה. היה מין שקט כזה ואז שנינו התחלנו לצחוק. ממש לצחוק.אנחנו נוסעים ברכב שני זרים וצוחקים. אני באמת תקופה ארוכה מאד לא צחקתי ככה. הרגשתי כאילו מצאתי משהו. כמו שמחפשים בטירוף את הנעל השנייה בחדר שמתארגנים לפגישה חשובה ופתאום כל מה שיש בחדר לא רלוונטי רק הנעל וכאשר את מוצאת אותה את מרגישה שלמה כזה. ככה הרגשתי.
ואז אמרתי לו תודה שאתה יודע את כל המילים. ואורי חייך. ואני חייכתי. והוא התחיל לשיר. ממש לשיר. "איפ אאויר אה בוי" ממש בקול של ביונסה. ואמר נו תצטרפי אליי. ואני חיכתי אבל לא שרתי. אבל באמת חייכתי. ואז הוא אמר לי נכון שאני זמר על. ואני אמרתי שבאמת יש לו קול נחמד. ואז היתה מין שתיקה כזו. אבל באמת שתיקה נעימה. והגענו. סוף סוף הגענו. ישבנו במסעדה אחד מול השני. ופתאום נלחצתי נורא והמילים ממש נעלמו לי. אני לא יודעת מה קרה לי. הוא שאל אותי מה קורה תמר ואם הכל בסדר. ואמרתי לו שאני שניה חיבת לעשות שיחה ואני חוזרת. יצאתי ושיננתי לעצמי את המנטרה של 'את טובה. ואת מעניינת את יכולה לסיים את הדייט הזה. את חיבת לסיים אותו'. וחזרתי בחזרה. סליחה, אורי. זה בסדר. חייך אליי. הזמנתי לך מים בינתיים כי לא ידעתי מה את אוהבת.