דיאלוג האהבה

בן: תכתוב לי מכתב אהבה לנופר
יונתן: שלום גם לך (המום מהישירות של בן)
בן: שלום שלום אתה יכול בבקשה לעזור לי (הוא מתנשף)
יונתן: מה מכתב אהבה תגיד לי אתה רציני?! אני לא טוב בדברים האלה וחוץ מזה למה את כזה לחוץ?
בן: נו זה דחוף (הוא חסר סבלנות) זה חשוב
בן: אתה כותב רומנים של שמונים עמודים מה זה בשבילך מכתב אהבה קטן (מתחנף)
יונתן: כאילו אתה בכלל יכול להשוות! זה לא אותו דבר
בן: ברור שכן אתה הרומנטיקן מבן שננו
יונתן: לא זה לא אותו דבר (נחרץ) היא מישהי שאני מכיר מהחיים האמתיים לא איזו דמ;ות מפגרת שהמצאתי מראש…
בן: נו באמת תעשה לי טובה?! מה ההבדל! (מתרגז)
יונתן: אמרתי לך כבר אלף פעם זה לא אותו דבר אם אני כותב משהו גרוע בספר אף אחד חשוב לא רואה את זה. ופה אם אני כותב משהו גרוע, זה פדיחות לכל החיים… היא אפילו לא יודעת שאני כותב! (נבוך)
בן: בוא נגזם, נו יאללה תהיה חבר טוב מה יש לך?!
יונתן: לא זה לא מצחיק אני לא אוכל להסתכל עלייה אחר זה בעניים. והיא תזהה זה לא הכתב שלך היא לא מטומטמת! (ממש כועס)
בן: נו אז תכתיב לי מה הסיפור?!
יונתן: תשמע אחי אם אתה כל כך רוצה לכתוב לחברה שלך מכתב אהבה זה יהיה רק מהלב שלך. ואם אתה כבר לא אוהב אותה תצטרך להגיד לה את זה בעצמך
(יוצא)
בן: אין בעיה אני יזכור את זה בפעם הבאה שתצטרך אותי! ורק שתדע שאני אוהב אותה מאוד!
(יוצא ואץ אחרי יונתן בצעקה)