דווקא בך התאהבתי ? פרק 4

אחרי כמה דקות אני רואה את רוי הולך לכיווני…
"היי לוס"
"היי" אני עונה לו בחשדנות
"אממ תקשיבי, עדי ולורן נגשו עליי ואמרו לי אני לא בטוח שאת יודעת אבל הן אמרו לי שאת אוהבת אותי.."
אני חושבת שבאותו רגע הייתי נראת כמו עגבינה- מכעס ומבושה.
הוא ממשיך " קשה לי להגיד את זה אבל, אני חושב שלא נוכל להיות חברים או משהו.."
אני נודרת שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי, כ"כ כעסתי על חברות שלי והייתי כל כך מבוישת שהוא לא רוצה אותי.
"אוקיי" אני מגיבה, לא היה לי מה להגיד
"אז אממ ביי" אומר רוי
היו לי 2 אפשרויות
1. או שלעלות לחדר לכעוס על כל העולם לבכות ולהתפוצץ מעצבים ועצב
או
2. להמשיך כאילו הכל כרגיל חיוך ענק על הפנים להיות אופטימית שלפחות אני ידע שהוא לא רוצה אותי והוא לא יוביל אותי שולל. כי הריי יש מלא בנים אחרים. חוץ מזה עכשיו זאת מסיבת בריכה אני צריכה להנות.
בחרתי באפשרות 2.
נשמתי עמוק ולבשתי חיוך.
בעודי בתקדמת לכיוון עדי ולורן שמחכות בטח לתגובה שלי, אני רואה בזווית עיניי ילד בגילי בערך חוצה את הרחבה לכיוון אחי.
אני מנחשת שהוא חדש או משהו כי בחיים לא ראיתי אותו.
הוא היה נראה מדהים . !
שער חום קוץ כזה ועיניים ירוקות.
הוא קלט את מבטתי וחייך.
חייכתי בחזרה.
והמשכתי.
אמרתי לעצמי שלא אעשה מזה עיניין רק אחרי שהכל יגמר ארשה לעצמי להתפרק.
"יש לכן הסבר?" אני שואלת אותם
"אממ בערך, אבל עזבי את זה עכשיו בואי נהנה" אומרת לורן
*איך אפשר להנות?! אחרי שהבן שאני מאוהבת בו אומר לי דבר כזה ?! אני אומרת לעצמי*
"בסדר, אבל אתן חייבות לי הסבר" אני אומרת
"סבבה אבל בסוף" אומרת עדי
התקדמנו לכיוון הכסאות.
פשטתי את החולצה והרגשתי מבט עליי.
-הילד החדש-
אני רואה שהוא מתקדם לעברי..