דבר איתי יותר- פרק 1

היום הזה התחיל לחוץ , המשיך לחוץ ונהיה נורא .
בחיים לא חשבתי שמשהו יכול לשבור אותי כל כך .
אני בחורה חזקה ,עברתי לא מעט דברים בחיי אבל זה , פירק אותי .
אז איך הכל התחיל ?
אני נוי , בת 16 שיער שטני עם עיינים ירוקות הייתי תמימה , היו לי חיים ללא יותר מדי דאגות , הייתה לי משפחה חזקה בריאה ותומכת , חברים מסיבות בקיצור חייתי בבועה בלתי נראית.
ביום של פורים אני וטל החברה הכי טובה שלי התארגנו לפורים , עשינו מחליק התאפרנו ריכלנו על אנשים בשכבה והכל היה פשוט מושלם ,טל כרגיל שאלה אותי ״נו נוי מה עם לתקוף איזה מישהו?,הגיע הזמן לא ?״ ותמיד אני עונה את אותה התשובה ״ הכל טוב אני לא צריכה אף אחד״ ובאמת לא הייתי צריכה , לא רציתי אף אחד , לא אהבתי אף אחד ולא רציתי איזה סטוץ מתמשך וחסר משמעות . יש כאלה שיקראו לי חיה בסרט ובצדק , אבל מי אמר שאסור לקוות ולפנטז שאני אמצא את הנסיך על הסוס הלבן שלי או לפחות משהו דומה ? .
הלכתי ללות את טל לדלת , כבר היה מאוחר , אמא ואבא שלי יחד עם סבתא וסבא ישבו בסלון ודיברו , ליוויתי את נוי החוצה נתתי לה חיבוק וקבענו להפגש למחרת בבוקר .
הלכתי לשבת עם המשפחה בסלון , היה עשר בלילה ולא אופייני למשפחה שלי להפגש ברך כלל בשעות מאוחרות , איך שהתיישבתי נהיה שקט . אז שאלתי בשיא התמימות : ״מה קורה ?, אני מרגישה שאתם מסתירים ממני משהו ״, סבא ענה לי : ״ נויקי, אמא הרגישה גוש בשד והלכה להבדק היום , אין סיבה להלחץ עד שלא יגיעו תשובות ״ , אני הייתי בשוק , לא הבנתי מאיפה זה נוחת עליי ומיד פרצתי בבכי , ניסיתי להרגע אבל לא הצלחתי , הפחד הזה מהמחלה הזאת עם השם הזה ״סרטן״ כל כך היה נראה לי מאיים וסוף העולם . אמא הסתכלה עליי ועיניה בהקו ואמרה : ״ אני מבטיחה לך נוי , אם התוצאות לא טובות נלך שתינו לים ונבכה ביחד כמה זמן שתרצי , אבל עכשיו כלום לא סגור ואולי זה סתם ״ חייכתי אליה , גיחכתי ונתתי לה חיבוק חזק חזק ושוב התחלתי לבכות . אחרי שסבתא וסבא הלכו הלכתי לחדר שלי , ניסיתי להרגע ולא הצלחתי , לא הבנתי מה המשמעות של המחלה חשבתי שזהו , סוף העולם הגיע .
שעתיים אולי אפילו שלוש שכבתי על המיטה הסתכלתי על התקרה וניסיתי לעצור את הדמעות אבל לא הצלחתי , ואז התחלתי להרגיש ולהבין שחסר לי מישהו , מישהו שיתמוך בי חוץ מהמשפחה והחברים מישהו שיחבק אותי וירגיע ויהיה ניטרלי הבנתי שאני צריכה חבר .
אחרי כמה שעות שנרגעתי הלכתי להתקלח , המקלחת כל כך מרגיעה שזה קסום , מאז זה נהיה כבר מנהג אצלי , מקלחת ארוכה וחמה שתוכל לנקות ממני את כל הלכלוך והמחשבות הרעות .
אחרי שהתקלחתי לבשתי פיג׳מה וחזרתי לחדר , הסתרקתי וחשבתי לעצמי איך אני הולכת מחר לבית ספר ? ואמרתי לעצמי , נוי אסור לך לתת לדבר כזה שעוד לא ודאי להרוס אותך את צריכה להתעלם ממנו . וככה עשיתי התעלמתי והלכתי לישון .

אבל לא זה הדבר ששבר אותי .