גן השמלות- ביום שישי, בלילה חורפי קר ואפל

גן השמלות- ביום שישי, בלילה חורפי קר ואפל

"שלום, יש כאן מישהו?" שאלה נערה אחת שדפקה על דלת של בקתת עץ, זה היה יום גשום, היא לא הביאה מטריה והבית שלה היה רחוק, אז היא דפקה פעם נוספת בתקווה שיענו לה ויפתחו לה את הדלת. "הלו, יש מישהו בבית?" היא שאלה, זה היה לילה קפוא, היא הביטה לאחור וראתה כמה אנשים עם מטריות, היא דפקה בפעם השלישית על הדלת, היא כמעט התייאשה, היא ישבה על ספסל חום ליד הדלת, טיפות שקופות וזעירות קישטו את שערה הכהה של הנערה. "נו?" היא צרחה, משהו גרם לה לדפוק על הדלת של הבית הזה ולא ללכת לבתים אחרים, משהו לקח אותה לשם, לפתע היא שמעה קול של חריקה של דלת שהתערבב עם הקול של הגשם שהקיש בקול דקיק על גגות הבתים, היא הסתכלה על הדלת, היא נכנסה לבית, היה בו שולחן לבן וארוך עם כל מיני מטעמים, חלות שבת, דגים, יין. "שולחן קדוש, מלא בטעמים" כך תיארה אותו הנערה, השמלה הלבנה שלה שנהגה ללבוש בערבי שישי התרטבה, היא ראתה נער עם שיער שחור מתולתל, שפתיים דקיקות וורדרדות ובגדים לבנים ומיוחדים, הוא שם על ראשו כיפה לבנה והוא ישב מול הנרות והחזיק ספר קטן של תפילות, הנערה חייכה, היא ישבה לידו, הגשם התחזק, קולו הלך וגבר, היא הייתה חייבת ללכת לבית שלה, היא ישבה שם כמה דקות ואז היא מיהרה ורצה לביתה, היא כיסתה את השמלה בבד ירוק, כדי שלא תתרטב ואז היא ראתה את אותו הנער, הוא עצר אותה ואמר: "למה את בורחת? את לא רוצה לראות את גן השמלות? שהכנתי לנערה המיוחדת שאני אמצא?" הנערה חייכה ואמרה בקול קטן: "כן" הנערה הלכה עם הנער, עד שהם הגיעו לחצר האחורית של הגן שלו, זה היה גן קסום, היו מדפים וחוטים שחורים עם בגדים ושמלות, בשמים, ושאר מוצרי טיפוח אחרים, היו שם לקים בכל מיני צבעים, הנערה חייכה אל הנער. "וואו, הגן הזה כל כך קסום" היא אמרה. "עוד לא ראית את הכל" אמר הנער, אחז בזרועה ולקח אותה למרכזה של החצר, הנערה ראתה שורות של בגדים ומוצרי טיפוח ואופנה, עולם קסום עם פנסים קטנים, צבעוניים וזוהרים בשמים סגולים, כחולים, ורודים זה היה גן עדן בשבילה והיא כל כך שמחה. "וואו זה כל כך יפה, אבל… אני צריכה ללכת" אמרה הנערה, הנער הסתכל עליה ואז הוא השפיל את מבטו ואמר: "חבל, באמת חבל…" הנערה השתכנעה ואמרה: "טוב אני אשאר, אבל רק לכמה דקות." הנער חייך, מחא כפיים הוא שם מוסיקה רגועה וליווה את הנערה, הוא הראה לה את הבשמים, שם לה לק, שם לה שרשראות, הנערה מדדה שמלות. "איך כל השמלות נשארו יבשות ולא התרטבו בגשם?" שאלה הנערה. "זה בגלל ששמתי להן קסם הגנה, אני קוסם, מה? לא ידעת את זה?" שאל הנער, הנערה הסתכלה על הנער וחייכה, היא ראתה דרקונים קטנים, סגולים, בתוך סלסילה צהובה עם פירות יער ושאלה: "קטפת אותם בשבילי?" "גם את תותי הבר" אמר הנער וחייך, זה היה רגע קסום ונפלא. "אבל… אני צריכה ללכת, לחזור לבית שלי" אמרה הנערה, היא רצה ורצה על השביל האפור, עברה מתחת לעצים, עד שהיא הגיעה לבית שלה, היא עצרה והתנשמה בכבדות. "אני מצטערת, איחרתי, פגשתי איזה נער" היא אמרה. "עוד פעם נער?" שאל אחיה וצחק. "לנער הזה היו דרקונים" אמרה הנערה בקול דקיק. אחיה של הנערה המשיך לצחוק ואז הוא עצר ולגם מגביע היין שלו. "טוב לכי לישון, כבר מאוחר" הנערה נכנסה לחדרה, היא כיבתה את האור, סגרה את הדלת ונכנסה למיטתה, היא שמעה את הקולות של הברקים והרעמים והקול הסוער והמיוחד של הגשם, זה היה לילה חורפי וגשום, מלווה ברעמים וברקים, הנערה קצת פחדה, היא חשבה רק על משפט אחד: "אח שלי צחק עליי, אח שלי צחק עליי!" הנערה לא הצליחה להירדם, היא הסתובבה והתהפכה במיטה עם המצעים הסגולים שלה, של פיות, נסיכים ונסיכות, אלפים ושדים, היא לא הצליחה להירדם גם בגלל שהיא חשבה על הגן המיוחד הזה שהנער הראה לה, איזה גן מיוחד, היא חשבה לעצמה ואז היא עצמה את עיניה ונרדמה.