גל ודניאל – פרק 7

~מנקודת המבט של גל~

יפית: ״אה אוקיי אז…או דניאל! בוא שנייה..״ ~היא צעקה לילד שעבר במסדרון..רגע! היא אמרה דניאל? מה דניאל? איפה דניאל? אוי לא דניאל. הוא התקדם לכיוונינו ואני הורדתי את הראש כי לא כזה רציתי להביט בעיניו~
דניאל : ״המנהלת , אני יודע שאני מאחר לשיעור אבל…״
יפית: ״זה בסדר , אני רק רציתי שתלווה את התלמידה החדשה , גל , לכיתה י'3..״
דניאל: ״אמממ…אוקיי.״ ~הוא חייך חיוך מושלם~
יפית: ״יופי אז חכי שנייה גל אני אביא לך משהו שתביא למחנכת של הכיתה שלך.״ ~היא אמרה ונכנסה לחדרה ודניאל נעמד לידי ואני הורדתי את הראש.~
דניאל: ״גל אמרת..? שם יפה…אני דניאל..ואני אשמח לקבל את המספר שלך..״ ~הוא אמר ואני צחקקתי , הוא ידע שזאת אני , נראה לי , כי הוא דיבר בציניות כזאתי.~
דניאל: ״מה את צוחקת?״ ~הוא אמר וגיחך , הרמתי את מבטי ומבטינו נפגשו.~
יפית: ״הינה גל , תביאי לה את זה.״
אני: ״אוקיי..״
יפית: ״יופי , אז ברוכה הבאה ואני מאחלת לך שנה מקסימה.״
אני: ״תודה.״ ~אמרתי בחיוך ביישני ואני ודניאל יצאנו מהמזכירות כשהוא מוביל אותי לכיתה י'3~
דניאל: ״אז עכשיו רציני , מה המספר שלך?״
אני: ״מספר של מה?״ ~שיחקתי אותה ראש קטן ודניאל הסתכל עליי במבט כזה של 'נו..'~
אני: ״חחח..או הינה שכבת י' נראה לי שמי פה אני אסתדר לבד , תודה..״ ~חייכתי ובאתי להתקדם אבל הוא תפס בידי ולרגע עברה בי צמרמורת נעימה..גל מה קורה לך? סובבתי רק את ראשי אליו.~
דניאל: ״נפגש?״ ~הוא שאל וחייך חיוך מתוק~
אני: ״אמממ…אולי…״ ~אמרתי וחייכתי חיוך ביישני , הוא שחרר את אחיזתו בידי והמשכתי ללכת , חיפשתי בעיני את כיתה י'3 וכעבור דקה מצאתי , דפקתי על הדלת מתוך נימוס ואז ניכנסתי וניגשתי למורה. והבאתי לה את הפתק.~
אני: ״אמממ..אני ה…״
המורה: ״כן אני יודעת..את התלמידה החדשה גל.״
אני: ״כן..״
המורה: ״ברוכה הבאה , אני אפרת ואני המחנכת של הכיתה..״ ~היא אמרה בחיוך~
אפרת: ״תלמידים שימו לב! זאת גל והיא התלמידה החדשה , אני מבקשת שתכבדו אותה.!״ ~היא אמרה והיו כמה ליחשושים ואני הבטתי במבט מוזר על כולם.~
אפרת: ״בואי מתוקה , את יכולה חשבת ליד שיר או ליד ליאור.״
אני: ״תודה..״ ~אמרתי והתקדמתי לכיוון המקום שבו שיר ישבה וסימנה לי לבוא לשבת לידה , התיישבתי לידה והנחתי את התיק על גב הכיסא.~
שיר: ״אהלן..״
אני: ״וסהלן..״ ~עניתי ושנינו גיחכנו.~
שיר: ״ליאור תכירי זאת בת דודה שלי גל , גל תכירי זאת ליאור החברה הכי טובה שלי וגם אחותו של אהובי רועי..״
ליאור: ״היי נעים מאוד..״ ~היא אמרה בחיוך והושיטה לי יד כדי שאלחץ אותה~
אני: ״היי..״ ~אמרתי בחיוך ולחצתי את ידה.~
שיר: ״בואו איתי ללוקר..״
אני וליאור: ״טוב..״ ~אמרנו ביחד ויצאנו ללוקרים והלוקרים שלנו אחד ליד השני.~

~מנקודת המבט של דניאל~

~וואי היא כל כך יפה…וגם כזאת ביישנית..ראיתי אותה בלוקרים אולי כדיי לי לגשת אליה..לא..או שכן..אבל מה אני אגיד לה?~
רונה: ״אז אתה שומע?״
אני: ״אה? מה?״ ~לא הקשבתי לה , גל יותר מעניינת אותי..או אלוהים מה עובר עליך דניאל שיט שיט! הם באות לכיווני! דניאל תתנהג בהתאם! לא לפלוט שום דבר לא קשור!~
שיר: ״היי דניאל..איפה רועי?״
אני: ״מאחוריך..״
רועי: ״למה למה י'זבל?!״ ~הוא אמר כי הוא רצה להבהיל אותה~
שיר: ״חיימשלי!!״ ~היא אמרה והם התנשקו~
אני , גל וליאור: ״איכס……״ ~אמרנו ביחד בגועל..~
ליאור: ״חברתי ואחי היקרים! זה שאתם חברים זה לא אומר שאתם צריכים להתנשק סליחה , לבלוע אחד את השני מולי!״
שיר: ״ששש..סתמי..״
רועי: ״כן…לא יזיק לך..״ ~הם אמרו תוך כדי נשיקה~
אני: ״אז..איך בנתיים הבצפר?״ ~שאלתי את גל שהביטה בגועל על רועי ושיר ות'אמת שאין לי מושג למה שאלתי אותה את זה…טוב רציתי לפתח איתה שיחה..~
גל: ״סבבה , למרות שלא הספקתי לראות אותו בכלל..״
אני: ״רוצה סיור?״ ~אידיוט! פשוט אידיוט אתה דניאל!~
גל: ״אמממ..״ ~היא התלבטה..יופי!~
אני: ״יש עוד זמן לצלצול והסתומים האלו לא יפסיקו להתנשק וליאור סובלת אז בואי איתי שגם את לא תסבלי..״ ~יופי סתום אחד! איזה נאום דפקת לה! עכשיו היא בטוח לא תרצה! למה זה כזה איכפת לך פתאום! הלו…אתה דניאל! דניאל הסטוציונר שמזיין וזורק! אז מה פתאום כל כך איכפת לך מילדה שאתה בקושי מכיר!~
גל: ״אממ..טוב אז בוא..!״ ~היא אמרה בחיוך ביישני..יש היא הסכימה! דניאל תשלוט בעצמך..~
אני: ״תעצמי עינים זה לא לגילך..!״ ~אמרתי וכיסיתי לה את עיניה עם ידיי כשהיינו במגרש ומלא בנים שיחקו כדורגל והורידו חולצות , אני מודה שלא רציתי שהיא תיראה אבל אין לי מושג אפילו למה….~
גל: ״לא , למה..?״ ~היא שאלה וצחקה ואחזה בידיי בניסיון להוזיז את ידיי מעיניה , וואי..איזה צמרמורת נעימה..תגיד דניאל? רישמית נדפקת? מה יש לך? כולה בחורה!~
אני: ״בואי בואי..״ ~צחקתי ומשכתי אותה משם לכיוון מבנה בית הספר , סיימתי לעשות לה סיור בעשר דקות ונשארו עוד חמש דקות לסיום ההפסקה.
נכנסנו לשיכבת י' ובדיוק היה צלצול.~
גל: ״אז..תודה על הסיור , היה מעניין..״ ~היא אמרה וחייכה~
אני: ״ומה אם טיפ קטן למדריך.?״ ~שאלתי ופרסתי את ידיי לחיבוק.~
גל: ״ניראה לי שהוא יסתדר גם בלי.״ ~היא אמרה צחקה והתקדמה לכיוון הכיתה שלה.
אוי הבחורה הזאת תשגע אותי…תפסיק כבר דניאל! י'כוסית!~

~מנקודת המבט של גל~

~נכנסתי לכיתה בחיוך אחרי הסיור עם דניאל , וואי הוא כזה מדהים…טוב דיי גל! הוא סתם ילד..ילד מושלם..אוף..הוא הולך לשגע אותי..טוב דיי גל!~
שיר: ״מה? מה החיוך? תני לי לנחש..״ ~היא אמרה כשהתיישבתי לידה~
אני ושיר: ״דניאל..״ ~אמרנו ואני עם החיוך על הפרצוף~
אני: ״מה?! אמרתי דניאל? פחחח…סתם טמבל..״ ~הכחשתי וליאור ושיר הסתכלו עליי בחיוך חשדני~
אני: ״פאק , אין לי דרך לצאת מזה עכשיו..״ ~הסתכלתי עליהם במבט שואל והם הנהנו לשלילה~
אני: ״זה כלום , באמת..״ ~אמרתי והם המשיכו להסתכל עליי בחייך חשדני~
המורה: ״שלום תלמידים , נא לשבת..״ ~נכנסה המורה לכיתה ואני נשמתי לרווחה~
ליאור: ״זה לא אומר שיצאת מזה..״ ~היא קרצה לי.
אוי לא…הסתבכתי בצרות איתן עכשיו..למה אני לא יכולה לסתום את הפה הגדול שלי פעם אחת ולתמיד! למה?!
השעה של היסטוריה עברה והיינו צריכים להתחלק להקבצות במתמטיקה ואני בהקבצה א' עם ליאור ושיר במצוינות הגאונה הזאת..
היום עבר סבבה….ואני ושיר חזרנו ברגל..~
שיר: ״אנחנו בבית!״
סבתא: ״או חמודות שלי , חזרתן.״ ~היא אמרה מהסלון~
אני: ״היי סבתא..״
סבתא: ״חמודות שלי , אני צריכה ללכת לרופא עוד שעה אז אתן יכולות להישאר לשמור על הקטנים עד שאירנה או אסף יחזרו?״
אני ושיר: ״בטח..״
סבתא: ״אתם תסתדרו?״
שיר: ״כן סבתא אל תדאגי..״
סבתא: ״אני סומכת עליכן , טוב אז עכשיו אני אלך..ביי אורצ'וק ומורצ'וק!״
אור ומור: ״ביי סבתא.״ ~הם אמרו מהספה בסלון~
סבתא: ״הם אכלו אז לא צריך לדאוג ואם הם רעבים יש אוכל במקרר..״
אני ושיר: ״ביי סבתא..״
סבתא: ״ביי חמודים שלי , תהנו.״ ~היא אמרה ויצאה.~
שיר: ״את חושבת על מה שאני חושבת?״ ~היא שאלה והנהנתי~
אני: ״את חושבת על מה שאני חושבת?״
אני ושיר: ״מרתון סרטי דיסני!!!!״

~המשך יבוא~