גל ודניאל – פרק 6

תסתכלו אחר כך הרציתי להוסיף (קריאה מהנה <3)

~מנקודת המבט של גל~

~צילמתי , החזרתי את המערכת לשיר לחדר ונכנסתי לחדר , לקחתי את התיק של הבצפר , סידרתי מערכת ואז נזכרתי , שיט! אין לי חולצות לבצפר! טוב לא נורא..מזל שאני ושיר אותה מידה , אני אוכל לקחת ממנה ומחר אני אקח את שיר ונלך לקנות.~
שיר: ״גלגל..ישלי משהו בשבילך!״ ~היא אמרה ונכנסה עם שיער רטוב , שורט וגופייה והסתירה מאחורי גבה שקית~
אני: ״מה זה..?״
שיר: ״נכון שאין לך חולצות לבצפר?״
אני: ״נו..״
שיר: ״אז..טדאם!״ ~היא הושיטה לי שקית , הוצאתי את כל החולצות שהיו שם והיו שם לפחות 13 חולצות בצבעים שונים.~
אני: ״יואו תודה!!!״ ~אמרתי בהתרגשות ובאתי לחבק אותה אבל היא עצרה אותי~
שיר: ״אפ אפ אפ…אני נקייה , את לא! שני עוד לא יצאה אז את יכולה להיכנס להתקלח אצלי..!״
אני: ״יואו! תודה!!״ ~צווחתי בהתלהבות ורציתי מאוד לחבק אותה אז , לקחתי שתיי מגבות: אחת לשיער ואחת לגוף , נתתי לשיר נשיקה בלחי והלכתי לחדר שלה , נכנסתי למקלחת , נעלתי את הדלת , התפשטתי ונכנסתי תחת זרם המים הנעימים.
ואם התחושה הנעימה הופיעו גם מחשבות על מחר , מה הולך להיות? האם אני אהפוך להיות שוב מהנדה כמו הייתי בתחילת כיתה ט'?
או שדווקא אני לא…?
יצאתי מהמקלחת והמחשבות האלו עדיין בראשי..~
שיר: ״יאללה תתלבשי זריז ואמא שלי קוראת לנו לארוחה.״ ~היא אמרה לי כשיצאתי מהמקלחת שלה שלגופי מגבת דקיקה וגם לשיערי.~
אני: ״סבבה..״ ~אמרתי וחייכתי. הלכתי לחדר שלי ושמתי חולצה שנראת עליי כמו שמלה.
סירקתי את שיערי ונתתי לו להתייבש לבד , ירדתי לארוחה , התיישבתי שוב ליד שיר.
מילאתי את הצלחת שלי והתחלתי לאכול~
אסף: ״אז מה גלצ'וק…מחר זה היום הראשון שלך בבצפר של שיר , מתרגשת?״
אני: ״אמממ…קצת…״
שיר: ״אין לך מה , כל הילדים שם מפגרים , המורות משעממות והמזכירה חמודה..״
אירנה: ״כן זה מבחינתך שיר..״
שיר: ״זה לא רק מבחינתי אמא..!״
אירנה: ״לכי תדעי , אולי לגל יהיה טוב שם?!״
שיר: ״אולי..״
אני: ״שיר עכשיו הבהלת אותי…״
שיר: ״אל תבהלי…את איתי שם , למה שיהיה לך רע?״ ~היא אמרה בחיוך וקרצה ואני גיחכתי אבל בפנים דיי פחדתי , אם הילדים שם באמת נוראים כמו שהיא אומרת , אז יהיה לי שם רע מאוד!
סיימנו לאכול ועליתי לחדר להיות קצת בפייסבוק ואז קיבלתי שיחה בסקייפ מאבא שלי אז ברור שעניתי.~
אני: ״היי אבא!״ ~אמרתי ונופפתי לו~
אבא: ״היי יפה שלי! מה נשמע?״
אני: ״בסדר..״
אבא: ״מה שלום שני?״
אני: ״גם בסדר..היא חוזרת מחר לצבא אז היא הלכה לסדר את הדברים , אתה רוצה אני אקרה לה?״
אבא: ״אה? אה , לא , לא , אם היא עסוקה אז לא צריך..״
אני: ״היא לא כזה עסוקה…חכה פה אני קוראת לה.״ ~אמרתי לו והלכתי לחדר של שני~
אני: ״שני , אבא בסקייפ..״
שני: ״טוב רגע אני באה..״ ~היא אמרה וסגרה את תיק הצבא שלה. יצאתי מהחדר שלה והיא אחרי , חזרתי לחדר עם שני והתיישבתי בכיסא ושני עמדה לידי.~
שני: ״היי אבא מה קורה?״
אבא: ״בסדר , מה איתך?״
שני: ״גם..״
אבא: ״תגידו איך שם?״
שני: ״בסדר..״
אני: ״כן..בנתיים..״
אבא: ״למה בנתיים..?״
אני: ״לא חשוב..איך בניו יורק?״
אבא: ״בסדר אני רק לפני שעה הגעתי למלון..״
אני ושני: ״מה?!״ ~אמרנו בשוק~
אבא: ״כן , כי הטיסה הייתה ארוכה.״
אני ושני: ״אההה…״
אבא: ״טוב ילדות שלי נראה לי שאני אלך לנוח , אני אדבר איתכם מחר כבר , ביי יפות שלי..״
אני: ״ביי אבא תהנה..״
שני: ״ביי..״ ~אמרנו וכיביתי את הסקייפ , שני חזרה לחדר שלה ואני המשכתי להיות במחשב במשך שעה ככה..~
שיר: ״יואו 3-6 לייייי!!!!״
אני: ״זה לא פייר!״ ~אמרתי כששיחקנו בווי. אנחנו משחקות כבר שעה והיא מנצחת אותי כל הזמן!~
אירנה: ״בננות יאללה למיטות..״ ~היא אמרה כשהיא ירדה למרתף~
שיר: ״אוףףף..נו..אמא..!! רק עוד משחק אחד וזהו.!״ ~היא אמרה ועשתה מבט מתחנן~
אירנה: ״לא!״
שיר: ״נו..אחרון וזהו רק עוד אחד…״
אירנה: ״רק עוד אחד ואז אתם הולכות לישון! כבר 23:15 אתם לא תתעוררו מחר..״
שיר: ״בסדר אמא..״ ~היא אמרה והפעילה משחק.
סיימנו לשחק ועלינו לחדרים לישון. שמתי את האייפון במטען , הדלקתי מזגן , נשכבתי במיטה והתכשתי בשמיכה דקיקה.
וואו! מה הספקתי לעבור ביומיים: עברתי דירה לדודים שלי עם אחותי , אני עוברת בצפר , אבא שלי עזב את הארץ ואני לא הולכת לראות אותו במשך כמעט שנה! , נסענו לים , פגשתי את חבר של שיר רועי , פגשתי את דניאל… דניאל , איזה חתיך הוא…העיניים האלו שלו…הגוף המושלם…המבט המהפנט..החיוך הכובש..אוי השלמות שלו…
אם כל המחשבות על דניאל , ככה נרדמתי..~

~בוקר יום ראשון 7:05~

שיר: ״בוקר טוב לפרה שליייי!!!״ ~היא אמרה וקפצה עליי.~
אני: ״בוקר טוב לדוב שלי!״ ~אמרתי ודחפתי אותה ממני~
שיר: ״יאללה קומי! זה היום הראשון שלך אצלי בבצפר אז תקומי אם את לא רוצה לאחר!!!״ ~היא אמרה ומשכה לי ביד והקימה אותי לישיבה בכוח אבל שוב פעם חזרתי לשכיבה.~
שיר: ״נו!!!! תקומי!!״
אני: ״קמתי , קמתי..״
שיר: ״אני לא רואה..״
אני: ״אז את לא רואה טוב..״
שיר: ״תקומי כבר שמנה שלי!!״
אני: ״אני קמה בסדר?!״ ~אמרתי בעייפות וגררתי את עצמי בכוח לשירותים , צחצחתי שיניים ושטפתי פנים , חזרתי לחדר ולבשתי שורט בהיר , גזרה גבוהה , חולצת בטן של בצפר בצבע אדום , נעלתי נעליי ואנס אדומות , סירקתי את השיער שלי וקלעתי אותו לצמה , שמתי דורדוראנט ובושם , לקחתי את התיק שלי , לקחתי אייפון ואוזניות וירדתי למטבח לשתות נס קפה.~
אירנה: ״בוקר טוב ילדה יפה..״ ~היא אמרה ונשקה למצחי.~
אני: ״בוקר טוב.״ ~אמרתי בחיוך , הנחתי את התיק שלי על הכיסא שבמטבח והכנתי לעצמי נס קפה.~
שני: ״בוקר טוב! אני כבר מאחרת לאוטובוס!״ ~היא אמרה ולקחה עוגיה , היא הייתה לבושה במדים של צבא ועל גבה היה התיק של הצבא.~
שני: ״ביי!״ ~היא אמרה ויצאה מהבית.~
שיר: ״בוקר אור!״
אני: ״ואת זירזת אותי..״
שיר: ״ששש…״ ~היא אמרה לי ולקחה עוגיה~
מור: ״אמא! אמא! מתי סבתא חנה באה?״ ~הוא שאל את אירנה. יואו סבתא חנה!! איך התגעגעתי אליה…(כן , למרות שאור ומור בני שלוש כבר , הם לא הולכים לגן כי אירנה ואסף חושבים שזה מוקדם מידי עוד.)~
אירנה: ״כל רגע היא אמורה להגיע..״ ~היא אמרה והסתכלה בשעון ואז בדיוק נשמע צלצול בפעמון של הדלת.~
אירנה: ״או זו בטח סבתא חנה!״ ~היא אמרה והלכה לפתוח את הדלת.~
סבתא: ״שלום ילדים..״
אור ומור: ״סבתא!״ ~הם אמרו ורצו לחבק אותה.~
סבתא: ״גלצ'ו! כמה זמן לא ראיתי אותך…יואו איך גדלת..״ ~היא אמרה וחיבקה אותי.~
אני: ״היי סבתא.״
סבתא: ״שירקה! מה נשמע?״ ~היא אמרה וחיבקה אותה~
שיר: ״בסדר..״
אירנה: ״טוב יאללה , בואו אני אקח אתכם לבצפר , חנה , אסף צריך לצאת כל רגע..״
סבתא: ״בסדר.״
אירנה: ״טוב , יש אוכל במקרר ואם יש בעיה כלשהי את יודעת את המספר שלי כבר..״
סבתא: ״כן , אירנוצ'קה , אל תדאגי..״
אירנה: ״טוב..ביי ילדים..תהנו..״
אני ושיר: ״ביי סבתא..״
סבתא: ״ביי חמודות שלי..״ ~היא אמרה ויצאנו , נכנסנו לאוטו של אירנה ונסענו ותוך 5 דקות הגענו.~
אירנה: ״ביי יפות שלי , תהנו..״
שיר: ״איך אפשר להנות בבצפר..?״ ~היא מלמלה כשיצאנו מהאוטו.
נכנסתי לבצפר והוא היה ענקי!! נראה לי שאני אלך לאיבוד פה על היום הראשון , טוב מזל שיש לי את שיר..~
אני: ״טוב איפה פה המזכירות?״
שיר: ״בואי איתי.״ ~היא אמרה והובילה אותי למזכירות.~
שיר: ״וואי עוד שתיי דקות צלצול..״
אני: ״אז תלכי״
שיר: ״לא מפתאום! נראה לך שאני אשאיר אותך פה לבד?!״
אני: ״שיר זה בסדר אני אמצא את הדרך אל תדאגי..״
שיר: ״בטוח?!״
אני: ״בטוח , בטוח..״
שיר: ״טוב אז אני שומרת לך מקום לידי״
אני: ״טוב״ ~אמרתי ואז היה צלצול~
שיר: ״ביוש יפעשלי!״ ~היא אמרה והביאה לי חיבוק והלכה. ואני ניגשתי למזכירה.~
המזכירה: ״או שלום חמודה את בטח התלמידה החדשה , בואי תשבי…גל נכון?!״
אני: ״כן..״ ~אמרתי והתיישבתי על הכיסא מולה~
המזכירה: ״טוב , קודם כל ברוכה הבאה , אני שימרית ואני המזכירה.״
אני: ״היי.״
שימרית: ״אני רוצה שתדעי , שכל מצב , כל פעם שתצטרכי משהו , את תמיד תוכלי לפנות אליי ואני אשמח לסייע..״ ~היא אמרה בחיוך , היא דווקא נחמדה ולא כמו המזכירה שהייתה לי בבצפר הקודם היא הייתה מכשפה..יותר גרועה מהמורות..~
אני: ״תודה.״
שימרית: ״בשמחה , אז בואי קודם כל תקחי רשמתי לך פה את הסיסמא ללוקר שלך..״ ~היא אמרה בחיוך והביאה לי דף ועליו רשומים מספרים.~
שימרית: ״אז..בואי קודם כל אני אקרא למנהלת..חכי פה שנייה.״ ~היא אמרה בחיוך , קמה מהכיסא שלה ודפקה על הדלת שנמצאת בתוך המזכירות ומעבר לדלת נשמע כל של אישה שאישרה להיכנס.~
שימרית: ״יפית , גל כהן התלמידה החדשה כאן.״
המנהל: ״אוקיי אז אני כבר באה.״ ~היא אמרה ושימרית סגרה את הדלת וחזרה למקומה.~
שימרית: ״תגידי , את בת הדודה של שיר כהן מ-י'3 נכון?״
אני: ״כן״
שימרית: ״איזה ילדה חמודה היא..״
אני: ״כן אהה..״ ~אמרתי ואז המנהלת יצאה.~
המנהלת: ״שלום אני יפית , אני המנהלת של הבצפר , את גל נכון?״ ~היא אמרה בחיוך~
אני: ״כן.״
יפית: ״טוב אז את שימרית כבר הספקת להכיר , אז אני כאן לכל מה שתצטרכי ו..את יודעת באיזה כיתה את כבר?״
אני: ״כן , י'3״
יפית: ״אה אוקיי אז…או דניאל! בוא שנייה..״ ~היא צעקה לילד שעבר במסדרון..רגע! היא אמרה דניאל? מה דניאל? איפה דניאל? אוי לא דניאל…~

~המשך יבוא~