גל ודניאל – פרק 12

~מנקודת המבט של דניאל~

ירין: ״אע ההורים שלך לא הודיעו לך?״
אני: ״הודיעו לי מה?״
ירין: ״אנחנו מחפשים דירה בהרצליה וגם…אנחנו נשארים לשישי שבת אצלכם..״
אני: ״מה?!״
ירין: ״מה אתה בשוק..״
אני: ״מה זאת אומרת מחפשים דירה בהרצליה?״
ירין: ״ככה אמא החליטה..״
אני: ״פאק..״ ~מילמלתי בטלפון~
ירין: ״לא נורא דניאלי..יהיה סבבה..״ ~הוא אמר בקול לועג את ה'לא נורא דניאלי' וציחקק ואני רתחתי מעצבים! אני לא סובל כשהוא יושן אצלי! זה אומר שהוא יצא איתי לכל מיני מקומות ושהפרטיות שלי תיעלם..ושכל הפוקוס יהיה עליו!! ועכשיו עוד שהוא יגור איתי באותה עיר?! לא לא לא…זה כבר ממש מוגזם!~
ירין: ״יאללה גייבר…ביי.!״ ~הוא אמר מצחקק וניתק. איזה זין! לא רוצה! מזה זה? למה אפחד לא הודיע לי? הייתי מתכנן מראש לא ללכת לפגישה בפארק היום! אוף…..למה הוא חייב להרוס לי הכל תמיד?! למה?!?!?
מרוב עצבים בעטתי בפח שהיה קרוב לספסל~
רועי: ״ווהו…אחי , מה קרה?!״
אני: ״ירין!״ ~צעקתי בעצבים וניסיתי להירגע~
רועי: ״מה ירין?!״
אני: ״ירין! ירין! הוא פה! הוא בהרצליה!״
רועי: ״נו..?״
אני: ״מה נו?! מה נו?! זה אומר שהוא נשאר לישון כאן!״
רועי: ״אהההההה…״
אני: ״מה אה?! מה אה?! אתה לא מבין שאני לא סובל ת'ילד?!״
רועי: ״טוב אחי , תרגיע..הוא בכל זאת דוד שלך לא?..״ ~הוא אמר ושם לי יד על הכתף במטרה להרגיע אותי אבל הזזתי את ידו בעזרת הכתף , באותו רגע פשוט לא היה איכפת לי אפילו שכולם מסתכלים.~
אני: ״יאללה מה?! מה כולכם מסתכלים?!״ ~שאלתי בעצבים ובדיוק היה צלצול~
רוני: ״דניאלי..!״ ~היא צעקה ורצה לכניסה של הגן למקום שבו עמדתי.
כבר סיימתי בצפר וישר הלכתי לקחת את רונקי הקטנטונת שלי מהגן.~
אני: ״איך היה היום?״
רוני: ״כיף…הגננת אמרה שבפעם הבאה אני אהיה אמא של שבת.״ ובחיוך כשכבר היינו בדרך חזרה הביתה~
אני: ״וואו…באמת?!״ ~שאלתי בחיוך~
רוני: ״כן..ואפילו היא אמרה שאני צריכה להביא חלה״ ~היא אמרה בחיוך מאושר~
רוני: ״ירין!!״ ~היא צעקה בחיוך , שיחררה את ידי ורצה לחבק את הדפוק שעמד בכניסה וחיכה לנו , הוא הרים אותה על הידים ונתן לה נשיקה.~
ירין: ״אהלן אח..״
אני: ״אל תיגע בי.״ ~אמרתי בעצבים והעפתי את ידו שתפחה לי על הגב. הוצאתי את המפתחות בלי ברירה , פתחתי את הדלת וניכנס תי לבית כשירין ורוני אחרי.~
ירין: ״וואו…אחי מה ישלך..?!״ ~הוא שאל כשהוריד את רוני והלך בעיקבותי למטבח.~
אני: ״מה שאין לך ובמקרה זה לך אין שכל..״ ~אמרתי והוצאתי בקבוק של בירה מהמקרר , פתחתי את הבקבוק עם הפותחן שהוצאתי מהמגירה ולגמתי מהבירה כשאני נשען על השייש~
ירין: ״בחיי שאני לא מבין אותך אחי..״ ~הוא אמר ושם לי יד על הכתף.~
אני: ״אה ישלך חיים?״ ~שאלתי בהפתעה צינית ובוזזי את ידו בעזרת כתפי והתקדמתי לסלון כשהוא אחרי , ישבתי על הספה והדלקתי טלוויזיה , ממשיך לשתות את הבירה.~
ירין: ״די נו אחי , תשחרר , ישלך זמן קצוב לראות אותי.״
אני: ״א. הייתי מעדיף שתעלם , ב. אני הולך לראות אותך מול הפרצוף שלי עכשיו יממה שלמה! אתה יודע מזה בשבילי לנסות לשרוד אותך 24 שעות שלמות?!״ ~שאלתי בעצבים וחזרתי לראות טלוויזיה.~
אמא: ״שלום ילדים..אני בבית!״ ~היא צעקה כשנכנסה עם שקיות בידים לבית ואני וירין ישר קמנו לעזור לה.~
שרית (אמא של ירין): ״שלום..!!״ ~היא נכנסה אחרי אמא שלי גם עם שקיות.~
אני: ״מה קורה?״ ~אמרתי וחיבקתי אותה , את שרית דודה שלי , ברור שאני אוהב , אני אפילו מת עליה אבל את ירין אני שונא!~
אני: ״אמא..״
אמא: ״אע חמוד?..״ ~היא שאלה כשהיינו במטבח והיא חתכה ירקות.~
אני: ״למה לא אמרתם לי שהם צריכים לבוא?״
אמא: ״למה זה מפריע לך חמודי?״
אני: ״לא זה…בעצם , כן , זה מאוד מפריע לי לראות את הפרצוף המעצבן של ירין!״
אמא: ״חמוד שלי..אני לא מבינה אותך..למה אתה כל כך שונא את ירין?״
אני: ״זה לא שאני שונא אותו..זה פשוט כי הוא ילד מעצבן!״
אמא: ״תנסה להסתדר איתו טוב?!״ ~היא שאלה ואני הנהנתי בלי ברירה~

~מנקודת המבט של גל~

שני: ״אני בבית!״ ~שמענו את הקול של שני צועק מהכניסה~
אור ומור: ״דודה שני!!״ ~הם צעקו ורצו לשני~
שני: ״שלום יפים שלי!!״ ~היא אמרה והרימה את שניהם ביחד~
אני: ״מה נשמע?״ ~שאלתי חיבקתי ונישקתי את הלחי שלה כשהיא הורידה את אור ומור.~
שיר: ״שניקי.!״ ~היא אמרה וחיבקה אותה~
שיר: ״נו בואי איתי!!!״
אני: ״לא!״ ~עניתי לה כשהיא ניסתה לשכנע אותי לבוא איתה למפגש שיש בפארק , אני לא טיפוס של דברים כאלה..~
שיר: ״נו אבל למה???״
אני: ״כי אני לא אוהבת דברים כאלה!״ ~אמרתי כשהכנסתי את הספרים והמחברות שלי חזרה לתיק אחרי שסיימתי שיעורים.~
שיר: ״את הלכת פעם אחת?״
אני: ״כן! ולא אהבתי!״
שיר: ״נו אל תצאי זבל..!״
אני: ״כזאת אני..״
שיר: ״אוףףףףףףף…!!!!״ ~היא אמרה ופתחה את הדלת של החדר שלי כדי לצאת ושני עמדה מאחוריה וזה היה נראה כאילו היא באה לפתוח את הדלת~
שני: ״אולי תרגיעו..? שומעים את הצעקות שלכם עד טיזנאבי..!״
שיר: ״זאת היא גורמת לי לצעוק!״
שני: ״נו מה קרה הפעם?״ ~היא שאלה באנחה ונכנסה לחדר והתיישבה על מיטתי.~
שיר: ״היא לא רוצה לבוא איתי למפגש בפארק!״ ~היא אמרה וסגרה את הדלת והתיישבה במיטתי ליד שני~
שני: ״למה?״ ~היא הפנתה את מבטה אליי~
אני: ״כי אני לא אוהבת את זה..״ ~אמרתי , הורדתי את התיק שלי מהכיסא המתגלגל של המחשב והתיישבתי על הכיסא.~
שני: ״לא אוהבת את מה?״
אני: ״את כל המפגשים האלה של הערסים והפרחות..״
שיר: ״סליחה?! מה את רומזת שאני פרחה?״
אני: ״את זה את אמרת..״ ~אמרתי בצחוק~
שיר: ״איזה חוצפנית..!!!״ ~היא אמרה בשוק , כנראה לא הבינה שזה היה בצחוק~
אני: ״בצחוק בצחוק..זה פשוט לא אני כל זה , אני לא אוהבת את זה שיושבים באמצע הפארק ומתמלאים באלכהול , סיגריות וריכליות..״
שני: ״אבל אולי זה יחבר אותך עם עוד אנשים..״
אני: ״האנשים שיש שם הם לא בדיוק הסוג שאני רוצה להתחבר אליהם..״
שיר: ״אאוץ'!״
אני: ״כאילו , מספיק לי שישלי את שיר וליאור וזהו..״
שני: ״מי זה ליאור?״
אני ושיר: ״מי זאת.״
שני: ״אההה..״
אירנה: ״ילדים האוכל מוכן!״ ~שמענו אותה קוראת בצעקה לכולם מלמטה.~
שני: ״טוב..אני הולכת לאכול..קיצר גלוצ'ו כדאי שתבואי עם שיר לפגישה בפארק..״ ~היא אמרה ויצאה מהחדר למטה כשאנחנו יצאנו אחריה. אולי הם באמת צודקות…אולי אני באמת צריכה ללכת..אולי זה יעזור לי להתחבר לאנשים ולא להיות כמו שנה שעברה שמרוב שהייתי ביישנית לא נשארה לי חברה אחת ו'המלכה' של השכבה עשתה עליי חרם..~
אסף: ״בתיאבון!״ ~הוא אמר כשסיים את הקידוש וכולנו התיישבנו בכסאות והתחלנו לאכול.~
אסף: ״אז גל..ספרי איך עבר עלייך השבוע הראשון בבית הספר..״
אני: ״אממממ..נחמד..״
אסף: ״הספקת להכיר חברים חדשים?״
אני: ״כע..״
שיר: ״פחחח..בטח..רק את ליאור ואת דניאל..״ ~היא אמרה את השם דניאל בקול מתלהב של בחורה~
שני: ״הופה מי זה דניאל?״
אני: ״זה סתם…ידיד..״
שיר: ״בטח מה..? ידיד..״ ~היא אמרה בציניות ואני הסתכלתי עליה במבט כזה 'אולי דיי' והיא כזה סימנה לי עם השפתיים 'מה עשיתי?'~
שיר: ״אמא אבא! נכון שאתם מרשים לי לצאת היום לפגישה בפארק?״
אירנה: ״רק אם גל תבוא איתך..״
שיר: ״אבל היא לא רוצה!״
אסף: ״למה לא?״ ~הוא פנה אלי~
אני: ״אנ..״
שיר: ״היא ביישנית מידי..״ ~היא קטעה אותי~
אסף: ״לכי תהני..אם לא תאהבי שיר תחזיר אותך הביתה מיד..״
אני: ״טוב…״
שיר: ״יש!!!״ ~היא אמרה , חיבקה אותי חיבוק צדדי כזה אבל חונק ונשיקה אותי בלחי~
שיר: ״או מצאתי!״ ~היא אמרה והוציאה מהארון שלי ג'ינס סקיני גיזרה גבוהה בצבע תכלת כמעט לבן עם קרעים וגופיית בטן שחורה רופפת~
אני: ״אין מצב שאני הולכת ככה לפגישה..״
שיר: ״למה לא?״ ~סיימנו לאכול והייתי כבר אחרי מקלחת , השעה הייתה 20:30 ושיר חיפשה לי מה ללבוש.~
אני: ״כי זה מושקע מידי..״
שיר: ״את רוצה לראות איך כולם מגיעים לשם? כאילו זה אירוע..״
אני: ״טוב נו..״
שיר: ״אה רגע..ואת הנ..״
אני: ״ביי שיר..״ ~אמרתי ודחפתי אותה למחוץ לחדר וסגרתי את הדלת~
שיר: ״השחורות!״ ~היא פתחה את הדלת וצעקה וסגרה במהירות בשביל שאני לא ארצח אותה.
לבשתי את מה שהיא נתנה לי ונעלתי נעלי עקב פלטפורמה נמוך בצבע שחור שחור עם שרוכים. סירקתי את השיער שלי ויבשתי אותו בפן והשארתי אותו פזור , מרחתי טיפה אודם אדום בולט , שמתי מסקרה וסומק , שמתי דורדוראנט ובושם , לקחתי אייפון וכסף והמפתחות אצל שיר. לא לקחתי תיק כי היו לי כיסים דיי עמוקים וגם היה לי קצת דברים לקחת..~
שיר: ״ מוכנה?״ ~היא דפקה בדלת וצעקה , פתחתי לה ת'דלת והיא הייתה לבושה מדהים! שורט שחור גזרה גבוה קרעים , וטי-שרט בטן בפסים שחור לבן ועליה כתוב NY.~
שיר: ״או מי גאד פצצה שלי!! איזה יפה את!״ ~היא אמרה וחיבקה אותי~
אני: ״מי שמדברת..״
שיר: ״טוב זזנו?״
אני: ״יאללה..״ ~אמרתי ויצאנו מהחדר כשאני סגרתי את הדלת וירדנו למטה~
שני: ״ביי תהנו!״ ~היא צעקה לנו מהסלון וחייכנו אליה , יצאנו מהבית , נעלנו את הדלת והתחלנו ללכת לפארק.~

~המשך יבוא~