גל ודניאל – פרק 1

~מנוקדת מבט של גל~

שני: ״גל גול , קומי , יפה שלי , אנחנו צריכות בעוד שעתיים להיות מוכנות..״ ~קמתי ממגעה של שני (אחותי הגדולה) על כתפי.
פקחתי את עיני והבטתי על השעון והשעה הייתה 9 בבוקר , אוף..אני לא רוצה לעזוב , אני לא רוצה ללכת , אני לא רוצה שכולם יסתכלו עלי בתור הילדה החדשה והמוזרה , למה אנחנו חייבים לעבור דווקא חודשיים אחרי תחילת הלימודים?! למה לא יכולנו לעבור לפני , מזל שהיום יום שישי אז זה יום קצר ואני לא חייבת ללכת…
שני יצאה מהחדר , כיף לה , היא בת 20 , היא בצבא , היא חוזרת לאותו מקום כל יום ראשון וחוזרת בימי שישי מוקדם בבוקר , היא לא עוזבת שום חברות , היא לא צריכה להתמודד עם מבטים מוזרים…
קמתי לישיבה כשבחוץ שרב ואצלי קור איימים בחדר , בגלל שאני משאירה את המזגן שלי דלוק כל הלילה על 18 מעלות , ברצינות , אני מתכסה בשמיכה..
כיביתי את המזגן , ויצאתי מהחדר לכיוון השירותים , שטפתי פנים וצחצחתי שיניים , ניגשתי למזוודה הענקית שלי שעוד נשארה פתוחה מהלילה כשנשארתי עד מאוחר לסדר את כל הבגדים , הוצאתי מהמזוודה בזהירות בשביל שכלום לא יתבלגן , סקיני ג\\\\\\\\\\\\\\\'ינס בהיר גבוהה וגופיה שחורה רופפת שרק את החלק הקדמי שלה הכנסתי למכנס. נעלתי את הכפכפים השחורות שלי , סרקתי את השיער בעדינות וקלעתי אותו לצמה , שמתי בושם ודורדוראנט , סגרתי את כל המזוודות , הבטתי בחדר בגעגוע , אני אתגעגע לחדר הקטן הזה שלי..
הוצאתי את המזוודות אחד אחרי השני מחוץ לחדר , הסתכלתי על החדר בפעם האחרונה וסגרתי את הדלת.
נגשתי למטבח אחרי שהנחתי את כל מזוודותי על יד דלת הכניסה.
שני הכינה חביתה וסלט , היא הגישה לי והתיישבה מולי בשולחן האוכל.
שני: ״אז מה אחותי הקטנה…תתגעגעי לפה?״ ~היא שאלה בזמן שאכלנו.
אני: ״להתגעגע זו לא מילה..״ ~מלמלתי כשאני תוקעת את המזלג בחתיכת חביתה~
שני: ״תראי גלוש , את יודעת שאין לנו ברירה נכון?! את יודעת שאני בקושי בבית ואבא לא יהיה בכלל , אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו שתשאיר לבד כל שבוע עד שאני חוזרת , את מבינה את זה נכון..?״ ~היא אמרה כשהיא מלטפת את ידי שמונחת על השולחן ומנסה להשיג את מבטי העצוב שמוטל לצלחת~
אני: ״כן , אבל אם אני לא אתחבר שם לאף אחד זה הרי אותו דבר כמו שאני נשארת לבד בבית..״
שני: ״יפה שלי , אני מבטיחה לך ששם יהיה לך טוב..אפילו יותר טוב ממה שפה..״
אני: ״אבל..״
שני: ״שום אבל , עכשיו תסיימי לאכול כי אבא מחכה לנו למטה.״ ~היא אמרה בחצי חיוך , טוב בתחלס יש לי מזל שיש לי את שיר הבת דודה שלי שהיא בגילי..
סיימנו לאכול , שני שתפה את הצלחות ושמה בארון , אנחנו לא משכירים את הדירה , פשוט שיהיה לאבא שלי לאן לחזור כשהוא חוזר רק לזמן קצר..
לקחנו מפתחות , טלפונים , אוזניות וירדנו עם כל המזוודות במעלית לקומת קרקע.
כשיצאנו מדלת הכניסה של הבניין , ראינו ממש ממול את אבא שלי עומד ליד המכונית ומחכה.
הכנסנו את המזוודות לאוטו , התיישבנו באוטו ונסענו.
הנסיעה היא במשך 50 דקות אם לא יותר כי אנחנו גרים די רחוק מהרצליה , שמעתי מוזיקה באוזניות ולאט לאט הרגשתי את עיניי נעצמות.~
שני: ״גלו , תקומי הגענו..״ ~היא אמרה מנערת את כתפי בעדינות.
פקחתי את עיניי והתמתחתי , הבטתי בחלון , וואו….איזה בית מהמם זה…
זה בית עם 2 קומות על בטוח כי מבחוץ זה נראה ככה.
יצאנו מהאוטו וכשאבא שלי הוציא את המזוודות אור ומור הבני דודים הקטנים והמתוקים שלי , רצו לעברינו.~
אור ומור: ״דוד אבי , דוד אבי!!״ ~הם צעקו וחיבקו את אבא שלי~
אבא: ״שלום מתוקים שלי!״ ~הוא אמר והרים את שניהם בבת אחד~
אני: ״היי ומה איתנו…״
שני: ״כן מה לא מגיע לנו גם חיבוק?״ ~אמרנו בקול נעלב והם ישר רצו לחבק אותנו ובגלל שהם קטנים אז הם חיבקו לנו את הרגליים. ואז דוד שלי אסף התקדם לכיוונינו.~
אסף: ״מה קורה אחי?״ ~הוא שאל בחיוך וחיבק את אבא שלי חיבוק גברים כזה~
אבא: ״בסדר , מה איתך אחי?״
אסף: ״חיים…אתה יודע..״ ~הוא אמר בפשטות~
אסף: ״מה קורה אחייניות יפות שלי?״ ~הוא שאל וחיבק אותי ואז את שני~
אסף: ״טוב , יאללה בואו אני אעזור לכם..אבי אתה נכנס?״ ~הוא אמר ולקח שתיי מזוודות.~
אבא: ״לא אחי…אני צריך ללכת לסדר מזוודות..״
אסף: ״רגע מתי אתה טס בכלל?״
אבא: ״בשלוש בלילה המטוס ממריא״
אסף: ״נו עד שלוש בלילה יש עוד זמן…בוא תכנס לקפה וסיגריה , בוא…״
אבא: ״לא יודע..״
אסף: ״בוא אני אומר לך..״
אור: ״דוד אבי בוא תכנס..״
מור: ״כן..ותשחק איתנו..״ ~הם אמרו בקול כזה חמוד שפשוט היה בלי לאכול אותם , הם חיבקו את רגליו של אבא שלי~
אבא: ״טוב אבל רק קפה וסיגריה למה אני לא אעמוד באוכל של אירנה.״ ~הוא אמר ומחץ את האף של מור ואת האף של אור~
אסף: ״בסדר , בסדר בוא..״ ~הוא אמר ולקח את שתי המזוודות ואני ושני ואבא שלי גם לקחנו מזוודות , אבא שלי נעל את האוטו והתקדמנו לכיוון הבית.
נכנסנו ו…וזה פשוט וואו…פשוט וואו!
הבית הזה מושלם עוד יותר מבפנים , לעומת הבית שלנו שבבניין..ושלהם זה שתי קומות שרק שלהם!~
אירנה: ״איזה אורחים , איזה אורחים..״ ~אמרה אירנה שצצה מהמטבח , אירנה היא אוהבת לבשל , מי שלא מכיר את אירנה ושומע שהיא ממש אוהבת את המטבח אז בטח היה חושב שהיא מלאה אבל היא ממש ממש לא!
יש לה שיער בלונדיני והיא ממש רזה!
אירנה חיבקה את אבא שלי ואז אותי ואת שני~
אירנה: ״מה קורה? כמה זמן לא ראינו אותכם..״
אני: ״כן אה…מתחילת החופש הגדול..״
אירנה: ״נכון מותק…הרזת…מה זה , את לא אוכלת?!״
אני: ״אוכלת…מה שיש..״
אירנה: ״אז בואי עכשיו אני אשים לך משהו לאכול!״
אני: ״לא תודה…אולי אחר כך…״ ~אמרתי בקול מודה ואז שמענו את הדלת של הכניסה נפתחת~
…: ״שלום…״ ~הסתובבתי וזה היה….~

~המשך יבוא~