גלים של אהבה-פרק 4
למרות שאני די בטוחה שגם הוא עשה משהו. היה רגע קצר שבו המבטים שלנו ננעלו, ואז התנשקנו. זה היה כל ויותר ממה שקיוויתי וציפיתי. השפתיים שלו היו חמות, ונפשקו טיפה כשהנשיקה התארכה. כשסוף סוף התנתקנו זה היה בעיקר כי הייתי צריכה חמצן. התנשפתי והרגשתי איך הלכתי והסמקתי כמו אידיוטית. למרות שהרגשתי מ-מ-ש טוב. גם הוא נראה חסר נשימה ונבוך כמוני. "אז… אני מניחה שיש לך תשובה לגילי?" שאלתי בתקווה. צחוק רך נפלט משפתיו. "מסתבר שכן. הכוח שיש בנשיקה…" הוא אמר בחיוך ממזרי ורכן לנשק אותי שוב. יותר מכל רציתי לכרוך את הידיים מסביב לצוואר שלו ולהצמיד אותו אליי, אבל הייתי זקוקה להן בשביל לא ליפול, ו… טוב… לחיות וכל זה. למרות שהרגשתי כל כך חיה כשהחום התפזט בגוף דלי דרך השפתיים. הנשיקה הזאת הייתה ארוכה יותר, עמוקה יותר. לבסוף הוא שבר את הטראנס שהייתי שקועה בו והסמיק עד שורשי שערותיו-מה שגרם לו להיראות אפילו חמוד יותר. "וואו." שמעתי קול קטן ומשועשע אומר. אני ותמיר קפצנו כאילו פגע בנו ברק והסתכלנו באחותו הקטנה של תמיר מתקרבת אלינו. "אף פעם לא ראיתי גדולים מתנשקים." אמרה, אדישה למבוכה שבחדר. "זה כיף?" חקרה אותי עכשיו. "כי את נראית כאילו ממש כיף לך." הילדה עיוותה את פניה החמודות. "למרות שזה בטח לא כיף לנשק את תמיר." תמיר חייך אליי ואז הסתכל באחותו הקטנה ברצינות בדחנית. "זה הכי כיף בעולם. עכשיו לכי לאכול קורנפלקס." אחותו צייתה בשמחה. "הכי כיף בעולם?" שאלתי בהרמת גבה. חיוך עקום שעצר את נשימתי לרגע הופיע על שפתיו. "אני תמיד אומר לאחותי את האמת." קבע ונישק אותי לשנייה על הלחי. "נתראה מאוחר יותר." מלמל וסגר את חלונו. צנחתי על מיטתי, מסוחררת מאירועי הבוקר הנפלא הזה.
תגובות (1)
תמשיכי :) אשמח אם תמשיכי לעקוב אחרי הסיפור שלי גם,
בקרוב פרק שמיני.