גלים- התפרקות (פרק 27- דניאל)
העיניים שלי עצומות אבל אני ער לגמרי.
אני יודע שאם אני יפתח אותן זה יהיה שוב פעם. תקרה לבנה. והיא. לידי.
יותר מדיי קרובה אלי אבל אני לא יכול לגעת בה. היא לא נותנת לי. לפעמים אני חושב שיש לה איזה מגן שאף אחד לא מצליח לראות אבל יכול להרגיש.
"דניאל." הוא לוחשת לי עם הקול הברור הזה שלה. אני פותח עיניים. היא עומדת ליד המיטה עם התיק שלה.
"קום. משחררים אותה."
אז אני קם מהמיטה ומתמתח. אני לא יודע מה יותר כואב בשניות האלה, האור שנכנס דרך החלון הפתוח וגורם לי להבין שיש חיים בחוץ או זה שהיא מתקרבת אליי ונצמדת לחזה שלי.
"אתה יכול לחבק אותי?" היא שואלת.
אני מושך בכתף וברגע שאני כורח סביבה את הידיים שלי, אני לא רוצה לשחרר אותה. כי אם אני יעשה את זה היא לא תחזור אליי. אני מרגיש את זה. אני גם יודע את זה.
היא מתנתקת ממני ומסיטה את המבט שלה לרצפה.
"אני חושבת…" היא עוצרת לרגע ולוקחת נשימה עמוקה, "אני חושבת שאתה צריך ללכת."
"למה את מתכוונת?" אני שואל אותה בשיא התמימות, למרות ששנינו יודעים למה היא התכוונה.
"אני מתכוונת לזה שאתה לא צריך להיות איתי יותר."
"זאת לא ההחלטה שלך." אני אומר בפשטות, היא ממשיכה לשתוק.
אני נאנח, "אז למה חיבקת אותי?"
"כי התגעגעתי אלייך."
"אז למה את נפרדת ממני?"
"כי אתה לא צריך להיות פה."
"אז תסתכלי לי בעיניים, ותגידי לי ללכת ואז אני יעוף לך מהפאקינג חיים."
היא מרימה את הראש שלה ומסתכלת עליי. העיניים החומות שלה נוצצות מדמעות, היא נושכת את השפה שלה ורועדת.
"תגידי את זה." אני אומר בכעס. "פשוט תגידי את זה."
העיניים שלה מתחננות אליי שאני יפסיק לכעוס כי היא לא רוצה את זה, אבל אני לא יכול.
"דניאל, תלך." היא אומרת ואני מהנהן. עוקף אותה ולוקח את הדברים שלי במהירות.
אני שומע מהצד את הבכי שלה מתחזק. אני באמת רוצה לעשות את זה, אני באמת רוצה לעזור לה אבל המגן שלה חזק מדיי, אז אני יוצא למסדרון הלבן הזה, טורק את הדלת ומצלצל ליעל.
"איפה את?"
"עם עומרי, בדרך לבית ספר, איפה אתה? ניסיתי לתפוס אותך איזה יומיים, מה קורה?" היא שואלת בדאגה.
"פשוט… תבואו לפאב בחוף. טוב?"
"עכשיו?" היא שואלת.
"עכשיו." אני אומר ומנתק את השיחה.
אני רוצה לחזור לחדר ולגרום לה להפסיק לבכות. אני רוצה לחבק אותה ולהגיד לה שהכולן הולך להיות בסדר ואני נשאר לידה גם אם היא תרצה או לא. אבל שיזדיין העולם, אני עושה הפעם הזאת משהו לעצמי.
– – –
אני מגיע לפאב ומתיישב ליד הבר.
"אדם בחייאת, תביא לי שוט של טקילה. אין עליי כלום."
"בשבע בבוקר בנאדם?" אני מהנהן.
הדלת של הפאב נפתחת ואני שומע צעדים. "אתה רציני?! גררת אותי לפה כדי להשתכר על הבוקר?" יעל שואלת ומתקרבת אליי בצעדים רועשים. עומרי אחריה.
"את יכולה לסתום ולהתיישב." אני מציעה לה.
"בבקשה תתן לי סיבה טובה למה אנחנו כאן." היא ממלמלת.
"מיי זרקה אותי." אני אומר.
הם מסתכלים אחד על השני בשקט ומתיישבים לידי.
"מה?" עומרי שואל. " לא יכול להיות, היא בטח לקחה משהו."
"אתה בטוח?" היא שואלת. אדם מביא לי את השוט ואני גומר אותי תוך שנייה.
"נראה לי שהוא בטוח." עומרי אומר.
"אבל למה?"
"לפני יומיים, היינו על החוף, ואז חזרנו לבית שלה…" עומרי קוטע אותי אבל לפני שהוא מצליח להוציא מילה יעל מתפרצת.
"שכבת איתה?!"
"לא היה כלום, תירגעי, הגענו לבית שלה, בקיצור אמא שלה הייתה בחדר של יוני ובקיצור יש לה איזה הפרעה. והיא פשוט זרקה אותי כי היא לא רצתה שאני יסתבך אצלה בעולם."
שלושתינו נאנחים.
"למה החיים חייבים להיות כול כך מסובכים לפעמים?" היא שואלת בעייפות. עומרי ואני מסתכלים עלייה.
היא פותחת את הפה שלה ומתחילה לגמגם מילים לא מובנות, עד שלבסוף היא נעצרת.
"שכבתי עם מישהו."
שלושתינו עוד פעם נאנחים. עומרי מבקש מהברמן עוד שלושה שוטים של וויסקי. כשהם מגיעים אנחנו גומרים אותם מהר מדיי.
"בבקשה תגידי לי שלא היית שיכורה." אני אומר.
"או מסוממת."
"תירגעו שני דפוקים, הוא חייל. קוראים לו מיכאל. הוא נחמד. אני חושבת."
"את חושבת?" הוא שואל.
"אני לא יודעת, אוקיי?"
בפעם השלישית, אנחנו נאנחים. "זה רע?" היא שואלת.
"אני לא יודע." אני אומר לה.
ברגע הזה, בשניה הזאת, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. לא ידעתי מה להגיד לה. לא רציתי לאכזב אותה. יוני לא היה נותן לזה לקרות. יוני היה משאיר אותה איתו. יוני לא היה נותן לנו להתפרק לאט לאט.
תגובות (11)
מושלםםםםם אני חולה על הסיפור הזההה , תמשיכיייי דחווווף !!! ❤❤
איך התגעגעתי לסיפור הזה :)
תמשיכייי XD
תודה מקסימות♥
אוקיי.
אוקיי..
אוקיי!!!!
גאד, אני עם דמעות..
מהפרק, כמובן, ומהריגוש והשלמות, וכל מה שיש בו, וזה שהמשכת (כבר הזכרתי שאני הבנאדם הכי מאושר בעולם כשאת מעלה פרק חדש?), אבל במיוחד בגלל ההקדשה :)
גאד, אני אוהבת אותך 3>
את לא מבינה אפילו איזו שמחה שוכנת בליבי כרגע מהמילים שלך! מכל המילים שלך! בפרק ולא בפרק.
תודה יקירתי :)
אני בטוחה שגם את כזאת. למרות שאני לא מכירה אותך מספיק טוב בשביל לקבוע, לצערי.. אבל אני יודעת שאת כזו :) 3>
את נפלאה. :) (המון סמיילים בתגובה אחת..חח)
-הפרק-
אין לי מילים.
ההתחלה.. עם מיי.. אוי, מה היא עשתה. :(
מסכנה.. ומסכן דניאל..
וכולם מסכנים בסיפור הזה, תאמת.. (חח סורי, אבל לא ככה?)
והסוף.. אוי, המשפט האחרון ריגש ברמות. אותי לפחות. היו לי דמעות.. את לא מבינה.. (טוב, אבל אני בנאדם רגיש ורגשן מאוד לפעמים, ככה שעליי ההשפעה שלך מטורפת (בצורה טובה לדעתי, כן?)..!
סיפור מושלם.
לא האאמנתי בהתחלה שבאמת העלת פרק!!!
הממ, יצאה לי תגובה מפגרת, נכון.? שיט.. עוד פעם. חח זה קורה לי כל הזמן, במיוחד איתך, אבל
אני מקווה שאת מנסה להתרגל.. XD
פרק עלוב?
פרק עלוב.
פרק… עלוב.
חההההה!!!!!!!!!!XD באמת שבא לי לצחוק כמו מטורפת רק משתי המילים הללו!!!!
הוא ההפך הגמור מעלוב!! הוא מושלם!! ואצלי לא כל דבר מושלם, כמובן, אבל איתך.. זה מושלם.
ולא איכפת לי אם תכתבי מונולוג או פורולוג (יש דבר כזה, כן?) או דיאלוג, העיקר שתכתבי!!! D:
אין לי גם בעיה שתתמקדי בסיפור הזה בלבד, כי זה אומר שאת מתכוונת להמשיך לכתוב בקרוב!!! לא? ואל תגידי לי לא. -_-
איזה אושר.. איזה אושר!!!
תודה! על ההקדשה, על המילים הנפלאות שלך אליי, ועל הפרק בכלל..!!
תמשיכי מהר! אני מתה על הסיפור הזה, זה ממכר בטירוף..
זה מקסים בכל דרך שהיא. מדהים. מעציב. מרגש. מעורר מחשבה. סוחף. מרתק. מושלם. מושלם. מושלם. מושלם. !! המילה נראית טיפה מוזר עכשיו, לא? מושלם מושלם מושלם מושלם מושלם.
חחח אבל זה כל כך נכון בקשר לכאן! מושלם. :)
הממ..
אני חושבת שאני יעשה עכשיו מרתון של הסיפור שלך. מה דעתך? :)
דעתי חיובית בקשר לעניין, אז…
ביי!! חחח נתראה בפרק הבא! D:
אוהבת אותך 3> 3> 3>
דירוג 10.
אבל יש רק 5.
הממ.. נסתפק (בקושי) בזה, אבל שתדעי שאני מדרגת את זה ל10 מתוך 5 בעיקרון :) 3>
אומיפאקינג…!!
שיט.
טוב, תאמת שיצא לי פעם תגובה ארוכה יותר (כן, זה אפשרי).. חחח, סורי על זה..!
אוקיי, הרגע גמרתי מרתון של הסיפור המושלם הזה.
גאד, איזה אושר..!!
כמה פעמים בכיתי, אני מודה.
וכמה פעמים צחקתי וגיחתי והיה לי חיוך מאושר על הפרצוף, אני מודה.
וקראתי כל שורה טובה בעיניי בערך עשרה פעמים, ונהנתי כל פעם מחדש מזה.
והרגשתי שאני שוקעת בסיפור הזה יותר ויותר, ואני מתה על זה.
ואני חושבת שיהיו לך מליון מעריצים אם תוציאי אם הספר לאור.
ואני הרגשתי כאילו אני קוראת ספר-ספר, עם דפים והכל.. ולא סתם משהו חובבני. אלא מקוצעי, איכותי, רמה גבוהה ומעולה, וכתיבה מושלמת בקיצור.
ואני מכורה לסיפור הזה. קשות. לכל פרט ופרט בו.
אז את חייבת להמשיך.
ואני מצטערת (או שלא) שאני כותבת שתי תגובות, אבל אני פשוט חייבת.
גאד, אני מתה על זה..
דנה, את מושלמת. :)
ואני חולה על המילים שלך. ועלייך, כמובן ;)
תמשיכי. זה הסם שלי!!!!!!!!!
חח נדבר כבר 3> :)
פאקקקקקקק איתך!
אחותיייייייייייי3>
טוב ראשית!
ריגשת באמת שסחטת לי את הלב (בכוונה טובה כן?!)
כאילו אני המאושרת באדם כשאני רואה את התגובות שלך!!!
אעאעאעאעעאעא!
אעאעאעטעאעעא!
אעאעאעאעא!
שנית!
תוווווווודה.
תווודה.
תודה.
תודה.
תודה.
תודההההה.
אני מאוד מאוד מאוד אוהבת אותך;)
וחוצמזה כשאת משועממת (אצלי זה קורה הרבה),
אני ממליצה בחום לעמוד מול המראה,
ולהגיד מילה אחת הרבה פעמים….
אמממ…. נגיד….! עגבניייה!
עגבניה
עגבניה
עגבניה
עגבינה
עגבינה!
כאילו עם כול הכבוד לאליעזר בן יהודה ( מחיי השפה העברית(ככה כותבים מחיי?)
חחח לא משנה…
עגבניה זה אחת המילות המוזרות,
זה דומה למחלה מאוד מאוד חשוכה שאף רופא לא הצליח לפתור אותה בגבO_O
ולבסוף!
1. כןןןןןןן! זה אומר שאני ממשיכה בסיפור,
ויש בי תקווה חדשה להעלות את הקצב שאני מעלה פרקים!
אני מאוד מקווה שאני לא סתם אומרת אחרת אני ירביץ לעצמי!
2. אני אוווהבת אותךךך! ומאוד שמחה שנהנת מהפרק!
3. ע-ג-ב-נ-י-ה-!
4. תוווודהההההההההה3> (נשיקווות!)
חחחח את כזאת חמודה, בחיי!!! D:
את יודעת, כל היום חשבתי עלייך ועל הסיפור שלך.. זה פשוט מדהים, הכתיבה שלך. גאד.. זה מושלם, קיצר. חחח :)
את הולכת להגביר את הקצב?! אעעאעעא אושרר!!!!! D:
ואת אוהבת אותי?
אוו…
חח גם אני אוהבת אותך!!! ❤ :)
אני מאושרת בנוסף, שסחטתי לך את הלב (בצורה טוב, כן?) ושגרמתי לך להתרגש!!
הממ.. שמתי לב, שכל דבר שקשור בך, גורם לי אושר!!!
תגובות, מילים, שירים, סיפורים, פרקים, משפטים, חוות דעת, דעות, הכל…!!!!
חחח אני מתה על זה.
ועלייך, סיסטר D:
עגבניה. עגבניה. עגבניה עגבני עגבניה עגבניה עגבניה עגבניה עגבניה עגבניה עגבניה עגבניה עגבניה.
הממ..
צודקת.
מה לעזאזל עבר בראש של אליעזר בן יהודה כשהוא החליט על המילה המעוותת הזאת?!!
חחח אני אעשה את זה מתישהוא, כן… ועם עוד מילים מוזרות. חחח מגניב. :)
טוב, אני מחכה לפרק נוסף ממך, אז…
לכי לכתוב! :)
ובבקשה!!!!!!!! חח זה מגיע לך, הכל. :) ❤
אוהבת אותך המון המון ❤ ❤ ❤
XOXO
(Gossip Girl).
חח ;)
עלוב?! לזה את קוראת עלוב?
זה מושלם ומדהים ומהמם!
תמשיכיייי ואל תנטשי אותנו שוב
חהחהחה תודה מדהימה שכמוך!
אווץ'..!
נטישה!!!
וזה כואב…!
מה קרה, דנה?
שוב אאין לך זמן בשבילנו? :(