"גישה היא דבר קטן שעושה הבדל גדול" – פרק 26 – 16+

אני לא יודעת איזה גילאים יש פה באתר ואני אישית בכלל לא מוצאת את הפרק הזה כחול באיזשהו אופן, אבל אולי יהיו כאלה שלא יאהבו את זה ואני חייבת להזהיר. תהנו :)

לא ידעתי מה לעשות. קרטר הודה הרגע שיש לו רגשות אלי? הוא לא… הוא קרטר. זה לא אמור להיות רציני איתו. הוא בכלל מתכוון אלי או שאני סתם סתומה? לא חושבת שהוא היה מתכוון למישהי אחרת ויושב איתי על הגג, מחבק אותי ומלטף לי את הרגל. נכון?
הסתכלתי על ידו שנחה על הירך שלי והנחתי עלייה את ידי. הוא סובב את כף ידו ושילב את אצבעותיו בשלי. לקחתי נשימה עמוקה. קרטר…
"שוב את בשורט הזה?" הוא שינה נושא 180 מעלות ודי שמחתי על זה.
"כל פעם שאתה צץ אני איתו…" צחקתי.
"תשימי אותו יותר." הוא אמר. "אבל רק איתי, הוא חשוף מידי…" הוסיף ברכשנות.
"סליחה? ומי אתה? חבר שלי?" גיחכתי. מישהו פה חיי בסרט…
"סתם נו, גם לא איתי. הוא באמת חשוף אלי, זה לא מכבד אותך." אמר בטון רציני.
"ניראה לי שאני זזה לישון, אני רוצה להיות מסוגלת לתפקד מחר…" אמרתי וקמתי מהר. הוא פשוט כל כך הזכיר לי את מארק במשפט הזה שזה מפחיד.
קרטר כיווץ את העיניים שלו ובחן אותי מכף רגל ועד ראש, נתקע על השורט הקצרצר.
הרגשתי לא בנוח, ומשכתי את השורט למטה.
הוא שם לב וצחק.
"אמרתי לך שהוא קצר!" גיחך וקם גם הוא.
הוא העביר את ידו על השוק החשופה שלי, תופס בה בעדינות. הוא גבוה ממני בראש, ובשביל להביט בעיניים שלו הייתי צריכה לעמוד על קצות האצבעות.
נגעתי בזרועות הנפוחות שלו והעברתי את ידי על החזה שלו ומטה. הכנסתי את ידי מתחת לחולצה שלו העברתי את ידי על הריבועים הקשים והקטנים.
נגעתי בחזה הקשה שלו מתחת לחולצה.
"אני יכול גם?" הוא צחק ועשה תנועה של מחיצה באוויר.
"לא…" צחקתי.
נגעתי בלמעלה של המכנס שלו, איפה שמתחיל קו התחתון והעברתי את ידי על החגורה של המכנס שלו בעודי מסתכלת לו בעיניים. הוא בלע רוק והסתכל עלי במבט מתחנן. היה מת.
חיבקתי אותו וחלשתי לו באוזן, "לילה טוב קרטר…"
"את לא פיירית בכלל!" התלונן.
"מי אמר שהחיים פריים?"
הבאתי לו נשיקה בלחי וירדתי באותה הדרך שבה עליתי. נכנסתי לחדר, וקפצתי ישר למיטה המזמינה שלי. הייתי כל כך עייפה שלא היה לי כוח לחשוב על מה שקרה הרגע, ונרדמתי כמעט מיד.