פרסמתי את הפרק הזה כבר אתמול אבל האתר לא אישר(;

גיל ההתגברות (פרק 3)

22/05/2012 840 צפיות 3 תגובות
פרסמתי את הפרק הזה כבר אתמול אבל האתר לא אישר(;

" זה לא מעניין אותי! איתי, זוז כבר! בחייך!" התחננתי "טוב, בסדר" הוא הזיז את הרגל וטרקתי את הדלת. נדמה לי ששמעתי אותו אומר לי להתראות, אבל אני לא בטוחה.
אוי, איתי הוא בן-אדם כל כך מתיש, לא הייתי מתפלאת אם הייתי יודעת שמעולם לא הייתה לו חברה- הוא גרוע בלהתחיל עם בנות.
אחרי שאכלתי ארוחת צהריים, שוב ניסיתי לתפוס את נתי : "הלו?" קול צרוד ענה לי "נתי? זאת רוני.." עניתי בביישנות "רוני'לה.." בקושי שמעתי אותו אומר.
" אתה צרוד.."
" אני קצת חולה זה הכול.."
"אני מצטערת," התחלתי לומר "אני גם מצטער.." הוא קטע אותי
"אני אוהבת אותך" דמעות עלו בעיניי וקולי הפך חנוק "רוני'לה,יפה שלי, אל תבכי.." הוא ניחם אותי "אני לא בוכה," ניסיתי להתעשת על עצמי, "אני מתגעגעת.."
"גם אני.."
"אפשר לבוא אליך?" הצעתי, "כן" נשמע שיפור בקולו.
ניתקתי את הטלפון , לקחתי קצת כסף, כתבתי פתק לגלעד ואימא ויצאתי.

הגעתי למפתן ביתו של נתי וחיכיתי, לא יודעת למה, שאולי הוא יפתח את הדלת בלי שאדפוק..
לאחר כמה דקות של ציפייה, דפקתי קלות על דלת העץ עם החלונות הקטנים שכל כך התגעגעתי אליה.
"רוני!" פתחה לי גלית- אימו של נתי, "כנסי, כנסי.. נתי מחכה לך למעלה" חייכתי אליה ועליתי בצעדים קלילים לקומה השנייה.
"נתי?" הדלת בחדרו הייתה פתוחה למחצה "תיכנסי" הוא אמר. נכנסתי לחדר וישר קלטתי את נתי- שוכב חצי מעולף על מיטתו, ועורו חיוור. "נתי!" קראתי בדאגה "אמרת שאתה 'קצת חולה'.. לזה אני לא קוראת קצת" התקרבתי אל מיטתו והתיישבתי עליה. הוא חייך אליי, חייכתי אליו. "הלוואי ויכולתי לנשק אותך.." הוא אמר פתאום,"אתה יכול.." קירבתי את פניי אל פניו.
"אני לא, אני חולה. ולא כדאי שתדבקי.." הוא אמר.
" אם היו אומרים לי לבחור בין לנשק אותך ולהיות חולה לכל החיים שלי או לא לנשק אותך בכלל," קירבתי את פניי עוד יותר "הייתי בוחרת באפשרות הראשונה"
נישקתי אותו נשיקה ארוכה על השפתיים. "*ג'ו-טם( je t'aim)" הוא אמר לי, צחקקתי " מזה אומר?" "אני אוהב אותך, זה מה שזה אומר" הוא חייך אליי. העברתי יד בשיערו – כמו שתמיד נהגתי לעשות והוא שב להסתכל בעיניי, נשכבתי לידו- פניו מול פניי ואפינו נוגעים. פתאום נפתחה הדלת ואחיו בן הארבע עשרה של נתי התפרץ לחדר. "נתי, אימא שואלת אם.. א-אתה.." הוא החל לגמגם כשראה אותנו "אוי.. א-אני מצטער..אני.. אני אצא החוצה.. אה.. סליחה." הוא יצא מהחדר וסגר אחריו את הדלת. כשהוא יצא אני ונתי פרצנו בצחוק פרוע "חמוד האח הזה שלך.." אמרתי לו,"חסר לך שתתאהבי בו עכשיו.." הוא חייך אליי משועשע. "אני לא.." נצמדתי אליו "אני כולי שלך..".

אני יושבת על הדשא בחצר בית-הספר ואוכלת,שלי מתיישבת לצידי "היי רוני.." "היי" אני אומרת בפה מלא, "תאכלי,תאכלי.." היא מחייכת אליי "התגעגעתי אלייך, איפה אמילי?" שאלתי אותה. "היא שותה בברזייה שבמסדרון של כיתות י' " "אה" נתתי עוד ביס בכריך שלי.
איתי בא ומתיישב לצידינו "שלום בנות.." הוא מחייך, "את מכירה אותו?" לחשה לי שלי "לצערי, כן.." לחשתי לה בחזרה.
"מה אתה רוצה?" שאלתי אותו "כלום, מה אסור לי להגיד שלום לידידה שלי ול… חברה שלה?" הוא שאל. "אנחנו לא ידידים, תכניס את זה למוח הקטן שלך". שלי הסתכלה עלי במבט של ' כולה בחור חמוד אמר לך שלום. מה יש לך?!'
"כן,כן.. הפנמתי את העובדה שאת תפוסה.. אבל החברה היפה שלך פה.. יש לה מישהו?" הוא שאל בחוצפנות, וקלטתי את שלי מסמיקה קלות. "כן,"אמרתי בשביעות רצון, "יש לה.."
"זה בדיוק מה שרציתי לדבר אתך עליו.." שלי אמרה פתאום, "מה.. את ו.. ניל נפרדתם ?!" שאלתי בהפתעה ושלי הנהנה בעצב, "הוא זרק אותי.."
"כנראה הוא לא מספיק ראוי לך.." איתי התפרץ לשיחה, שלי הביטה עליו בחיוך "תודה.." היא שוב מסמיקה… אוי נו באמת! רציתי לצעוק, איך היא נופלת לפח הזה?! קמתי והתרחקתי מהם- הם לא שמו לב.
שייחנקו! זוג יוני אהבה מסריחים.. הסתובבתי אחורה וראיתי ממרחק את איתי מלטף את שיערה של שלי והיא שמה את ראשה על כתפו, פתאום הייתה לי מין צביטה בלב, רק אתמול הוא התחיל איתי וכבר עבר למישהי אחרת?! הוא אמר שהוא לא יוותר עליי בכזאת קלות! ועכשיו, תראו באיזה קלות הוא וויתר עליי! רגע, למה אני חושבת עליו בכלל כשיש לי את נתי?! אוף מחשבות מטומטמות!

חזרתי הביתה עצבנית ונסערת, זרקתי את תיקי במבואה ועליתי לחדר.
נשכבתי על המיטה ובהיתי בתקרה כל כך הרבה מחשבות התרוצצו לי בראש.. לא יכולתי להתרכז בשום דבר, לפתע הנייד שלי החל מצפצץ לקחתי אותו וראית שאמילי שלחה לי הודעה:
"רוני! איפה את?! אני מחכה שתבואי לבית שלי ונלך ביחד לעבודה!!! בואי מהר אנחנו תכף מאחרות!"
איך שכחתי ?! היום אני ואמילי הולכות לעבוד בגלידרייה בקניון!
במהירות אני מחליפה מחולצת בית-ספר לטי-שירט הכחולה של הגלידרייה, אוספת את שיערי, כותבת (שוב) פתק וחוצה במהירות מטורפת שני רחובות וחצי עד שאני מגיעה לביתה של אמילי- אמה לוקחת אותנו.

*je t'aime- "אני אוהב אותך" בשפה צרפתית


תגובות (3)

מושלםם !!!!
חחחח , וואיי אני לא מאמינה ששלי בלעה את ה" אני מקווה שהיא תקנא "
של איתי >

23/05/2012 09:50

חחחח תמשיכי ממהר

23/05/2012 11:28

אניייי מאווווווווהבת בכתביייייייייייבה שלללללךךךך !! תמשייייייייייייכי ♥

23/05/2012 11:31
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך