גורם ההפתעה – פרק 5

ולנטיין הביט בי לא מאמין והביט בי מבעט לריסיו בעודי לוגמת מכוס המים שמזגתי לעצמי.
" אם כך אז כדי בשבילך להתחיל עם צעדים קטנים , ללמוד את האזור , ללמוד לירות ברובה ,
לדעת מה באמת קרה אתמול עם אחותך . ואז לאחר מכן להכיר את שאר המשפחה," הוא לגם
לגימה גדולה מכוס הוודקה , אני יודעת מה הוא מרגיש , הוא לא היחיד שנמצא ברגע זה בשוק
טוטאלי ומנסה לעקל את המילים שהוא אומר , להאמין במילים שלו .
" נצטרך לארגן כמו מסיבה משפחתית , משהו גדול שיוציא גם את המשפחות שנמצאות
במחתרות , משהו שיגרום להם לעלות על פני האדמה ולשכוח את הבריחה שנמצאת בראשם ."
" אתה מתכוון כמו להכתרת יורש?" או יותר נכון יורשת אבל זה לא בדיוק מה שאני רוצה ברגע זה.
" כן , אבל מוקדם מידי בשביל להכתיר אותך ליורשת , בהתחלה צריכים לדעת שאת קיימת , שאת
חלק מהמשפחות , חלק מכול העסק הגדול . לאחר מכן צריכים ללמד אותך את הבסיס , וברגע
שמעלים סכום כסף על הראש שלך , זאת אומרת שנכנסת לעסק." צחקתי בשביל שזה לא ישמע
באוזניי כמו איום .
" סבא , אתה מאיים עלי?" אני מחייכת חצי חיוך , ולנטיין נושף בבוז .
" את מעליבה אותה ורוניקה , לא , אני לא מאיים עליך ," הוא העביר את אצבעו על שפת הכוס
השקופה וישר את מבטו לעברי " אני פשוט אומר , שברגע שישימו סכום כסף על הראש שלך
יפחדו ממך , ואם יפחדו ממך את בוודאות תיהי חלק מהמשפחה ."
יפחדו ממני ..
המילים שלו נשמעות כול כך רחוקות אבל הן כול כך קרובות שזה כואב .
בלעתי את רוקי " לפני שנתחיל , ואני יודעת שבזמן שאני לא נמצאת בבית ספר , יש את החופש של החורף עדיף להתחיל את זה עכשיו . תמצא תרוץ נכון לומר לכול מי שראה אותי ותדאג שהשמועות לא יפרצו החוצה ." ולנטיין הנהן וסיפר לי את כול מה שהייתי צריכה לדעת להיום , כי עכשיו , ברגע זה אני מתחילה את החיים שלי כבת למשפחת הפשע דאגלס , היורשת החוקית של
משפחות הפשע של דומינו .

השלב הראשון והכי פחות מסובך היה למצוא את שוטר שעובר בין העולמות , קוראים לו ד'ייסון הוא היה השומר של אחותי הקטנה והוא היחיד שברשתו נמצאים כול הרשומים שהיו אצל אחותי ועל אחותי , כול החקירה שסלסטיה יצרה לפני מספר חודשים הייתה התוצאה שהיא מתה עכשיו , נרצחה בדם קר בפני כול העיניים של המשפחות , ראיתי את זה , הייתי שם אבל לא התערבתי .
הסתכלתי עליהם מהחשכה , אף אחד לא ידע שאני נמצאת שם , אפילו אני הרגשתי שאני לא נמצאת שם ,זה כאילו הייתי שם ולא הייתי חלק מהמתרחש שם .
אם אימא שלי , אבא שלי ואחותי היו יודעים שאני נמצאת שם זה היה יכול להפוך לבלאגן אחד גדול ברחבי כיכר העיר .
שנכנסתי לתחנת המשטרה התפללתי שאני לא ימצא את האדם היחיד שלא רציתי לראות באותו הזמן , את ראיין שעמד ליד פקיד המשטרה ששאל אותי מה אני מחפשת , דקה לפני שעניתי שאני מחפשת את ד'ייסון , ראיין הגיח מעבר לפינה והביט בי בעיניים הכחולות שלו .
" שלום ורוניקה-" לא נתתי לו להשלים מילה והעפתי לעברו אצבע משולשת .
" אתה יודע לאן אתה יכול לדחוף את זה ." אמרתי בפשטות , הפקיד ההמום לא התערב וקרא
לד'ייסון בנמרצות , קורא לו ואומר שיש מישהי שמחפשת אותו .
מולי נעמד השוטר שחיפשתי .
" אתה ד'ייסון ?" שאלתי והסתכלתי לצדדים , הדבר היחיד שרציתי זה שמישהו ינסה לצוטט לנו עכשיו .
"כן , מה העניין ?" עיקלתי את חיוכי כדי שלא יחשוד במשהו חיבקתי את עצמי וניסתי להסביר לו שזה משהו אישי ואני לא יכולה לדבר איתו במקום שמישהו יכול לצוטט לו , גם הסברתי לו שעדיף שנדבר במקום פרטי כי אם הוא ישמע מי שלח אותי הוא באמת יאבד את מקום העבודה שלו .
לרגע אחד הפכתי מנערה שפגעו בה והיא באה להגיש תלונה הפכתי לאדם שמאיים עליו ברגעים אלו . ד'ייסון הוביל אותי אל המכונית שלו וביקש ממני להתיישב בזמן שהוא עושה סיבוב מסביב לתחנת המשטרה.
" סבא שלי אמר לי שיש לך את המידע שאני צריכה ." אמרתי בפשטות , מביטה בו מהצד בזמן
שהוא מסתכל על הכביש .
" אם תספרי לי מי את אני אולי יבין מי זה סבא שלך , ואולי אני יעזור לך." הוא יצא מדמות של השוטר בעולם העיליון והפך להיות שד מהעולם התחתון , מהעולם שלי .
נשכתי את שפתי " אבא שלי הוא ראש הרשויות העליונות , אימא שלי נעלמה , אחותי נרצחה שנה שעברה וסבא שלי חזר לשלוט במשפחות ," ד'ייסון עצר את המכונית והסתכל עלי בתדהמה , אני
חייכתי את החיוך הזודני שלי והשלמתי את המשפט " שלום ד'ייסון , קוראים לי ורוניקה גילבורג ואני הבת הבכורה של קרוליין ואיאן , בוא ניהיה חברים ."