גדול עלי | פרק 3 – ככה זה קרה

מנקודת מבטה של מאיה:
״טל!״ צעקתי, ״מה עשית? הוא ימות!״ בתוך דמעות של עצב, התקשרתי מהר לאמבולנס שיםנה אותו ואותי לבית החולים. כעבור חמש דקות של שתיקה מרה שבה טל ישב לצד רן ובדק את פצעו הגיע האמבולנס, עלינו איתו וישבנו מאחור ליד רן ונסענו לבית החולים, כשהגענו לבניין הוא היה ענקי, צבעו הלבן החל להתקלף ובית החולים נראה מוזנח מאוד, נכנסו פנימה ומיד הכניסו את רן לחדר ובדקו אותו, הוא לא התעורר. טל הלך הבייתה מרוב בלבול של רגשות ואני נכנסתי אל החדר והתיישבתי ליד רן. ״רן!״ אמרתי בדמעות, ״בבקשה תתעורר,״. הזזתי את גופו מעט ושכבתי לידו במיטת החולה המוזנחת למדי. רכנתי את ראשי על חזהו ולא הפסקתי לבכות, עד שנרדמתי. טל הגיע לחדר והעיר אותי בלי כוונה, הוא הורה לי ללכת הבייתה לנוח ועשיתי זאת.

מנקודת מבטו של רן:
פקחתי את עיניי לאט ומצאתי עצמי בבית החולים, שוכב במיטה ולובש את הפיג׳מה שמסמנת כי אתה חולה. ״טל…״ אמרתי כשראיתי אותו.
״אני חייב שתסביר לי משהו״ ענה טל.
״מה אתה רוצה לדעת?״
״קודם כל אני מצטער, כל העניין הגיע למצב הזה מרוב עצבים, אבל אני חייב שתסביר לי מה קרה עם מאיה לפני שהייתי איתה.״ הוא אמר והביט בי במבט מודאג
״אז ככה״ אמרתי, ״ביום הראשון של הלימודים זה התחיל בעצם, הגעתי והתיישבתי בכיתה. ראיתי אותה והתאהבתי, אני מודה. בדיוק עמדתי לדבר איתה, ואז אתה הגעת לכיתה, התיישבת לידה והתחלתם לדבר. היא התאהבה מיד וגם אתה, ראיתי בפנים שלכם. נישקת אותה ואז באתם לומר לי שלום. אחרי השיעור הראשון היא שלחה לי פתק שהיה כתוב בו ״מצטערת…,״ וזה די עצבן אותי, בגלל זה רציתי להיות לבד. ואז אתם הגעתם לספסל שישבתי בו והתחלתם לדבר ולהתמזמז לכם, קינאתי. זה הרג אותי שהיא שלך ולא שלי. באותו הערב היא באה אלי הבייתה וסיפרה לי שרבתם בבית הספר, והיא תכננה איך לנקום בת על זה שעצבנת אותה. בגלל שהייתי מאוהב בה והיא ידעה את זה היא פיתתה אותי לשכב איתה, ומתוך עצבים על זה שלקחת לי את הבחורה שכבתי איתה.״ והוא פשוט שתק והקשיב לכל מילה בקפידות.
״ומה קרה שיצאת ממנה בעצבים בבוקר? וכשבאתי ראיתי אותך הולך וברגל שלך היה המון דם, מה קרה?,״ הוא שאל שוב.
״בבוקר הבנתי שטעיתי, אתה חבר טוב שלי, ואני לא רציתי שנריב בגלל איזה בחורה. אז התחלתי לריב איתה. אמרתי לה שאני מתחרט על מה שקרה ושאני שונא שהיא משתמשת בי ומנצלת את האהבה שלי. והיא פשוט נישקה אותי וניסתה לשכב איתי שוב, אבל עצרתי אותה מלעשות את זה. היא התעצבנה עלי ונתנה לי סטירה, היא אמרה שבחיים אני לא יהיה שלה, גם אם תיפרדו ושהיא שונאת אותי. מרוב עצבים זרקתי את הכיסא שהיה לידי והוא נשבר, היא בכתה ויצאתי בעצבים. בדרך ראיתי את אבא שלה, הוא שמע שרבנו. הוא איים על החיים שלי שאם אני יגרום לה לבכות הוא ירצח אותי, כזיכרון לזה הוא הוציא את האקדח משטרה שלו מהכיס וירה ברגל שלי. ואז אתה באת וכל השאר קרה,״ עניתי לו. הוא היה בשוק מוחלט. המשכתי ואמרתי ״ועכשיו גרמתי לה שוב לבכות, כשאתה פגעת בה בטעות עם האגרוף ניסיתי לבעוט בך ובטעות היא החליקה מהרגל שלי והיא פתחה את הראש. זה הסוף שלי, אבא שלה יגלה מה קרה, הוא החוקר של המשטרה. ברגע שהוא יבין שזה באשמתי הוא יהרוג אותי.״
טל פשוט קם וישב בצד של המיטה שלי, החזיק לי את היד ואמר ״אני לא יתן לאף אחד לפגוע בך.״ אני לא יודע למה, פשוט האמנתי לו ועלה לי החיוך. לאחר כמה דקות הגיע הרופא וחוקר משטרה לחדר, הם הבינו שטל דקר אותי, ועצרו אותו לחקירה.
״חכו, אל תעשו לו כלום.״ אמרתי בנחישות ״אני יספר לכם איך זה קרה, רצינו לעשות משהו מגניב וגילפנו מחתיכת עץ כדור ששיחקנו איתו. בגלל שהוא לא ממש יכל לקפוץ החלקתי והסכין שהנחנו על המדרכה פגע בבטן שלי. בקיצור, זאת הייתה תאונה.״ אמרתי את כל זה רק כדי להגן עליו בתקווה שישמור עלי חזרה.