גבריאל דמתי-פרק 2
כשגבריאל הגיח באורח פלא ממש, שני הוריו המודאגים היו על הרגליים מפני שהם לא הבינו איך ילד בן שבע יכול להיעלם כך. הם הבחינו בו כשהוא עמד ליד דלת הכניסה מכווץ ומפוחד.
אן ניגשה אליו בשקט ואז אמרה לו: " לאן בדיוק חשבת ונעלמת?" שאלה בכעס והביטה בו במבט זועם.
"לא יודע, אני.." אמר גבריאל בבלבול.
"מה אתה לא יודע , זאת הסיבה שאתה גורם לנו לקום על הרגליים בשעת בוקר כזו מוקדמת." שאלה אן בתקיפות והתבוננה בגבריאל ממושכות.
" עיזבי את הילד, הוא לא אשם. אנחנו האשמים. עכשיו תבואי למיטה ותגידי גבריאל שהוא צריך לישון." אמר אברהם שהופיע כך פתאום באמצע שהיא שוחחה עם גבריאל.
" גבריאל, לך לישון . כבר מחר נברר לאן נעלמת. " קראה אן בקול רם.
גבריאל עלה במעלה המדרגות מבלי להתווכח עם הוריו.
הוא שקע בתוך מחשבותיו ושאל את עצמו מי זה היה האיש כשהוא הסתובב לבדו ברחובות . האיש הזה שהבטיח לו שהוא עתיד להיות לכשיגדל כוכב פופ מפורסם וידוע במדינת ישראל.
גבריאל הקטן שקע בתוך תרדמת מתוקה וארוכה.
***
יחיאל ישב ליד שולחן הכתיבה בחדרו והרהר רבות על הילד הזה שפגש. הילד הזה המכושר שלא מודע לכמה כמויות של כישרון טמונות בתוך תוכו.
הוא הבטיח לעצמו שהילד הזה יהיה כוכב פופ מפורסם.
ובעודו שקוע בתוך מחשבותיו, הוא שמע דפיקות על הדלת.
תגובות (0)