בת שבע ושעה אהובה

בת שבע ושעיה אהובה
יום יום ישבה בת שבע ליד החלון
וצפתה לרחוב, אהובה יצא לדרך ולא שב.
אולי נפל בקרב ושמא בשבי נלכד ?
כעבור שבע שנים נשמעו דפיקות בדלת,
בת שבע מהרי ובואי אהובך שב מן הדרך
שב מן הקרב.
בת שבע לקחה המשקפת והביטה החוצה למרחב,
היכן אתה שעיה אהובי,?
והנה שומעת מהומה ורואה מרחוק את שעיה שלה
רצה מהר לסדר שערה לשים אדום על שפתיה ולהחליף שמלה.
ואז בבת אחת הדלת נפתחה לרווחה
ואהובה נכנס פנימה מלווה בשבע עלמות,
הביטה בו, רזה ובשערו זרקה שיבה אך אותו מבט עיניים מלא באהבה,
רצתה כבר לרוץ לזרועותיו לקבל חיבוק ונשיקה
אך מה זאת, שבע עלמות נכנסות אחריו.
עצרה ושאלה, אלה מה עושות פה?
אלה הן, שבע עלמות ממלכת שבא,,
כל שנה עלמה אחת את זמני הנעימה ובי תמכה
וכי יכולתי להשאיר אותן שמה?
ומה עכשיו האם אני נחלוק אותן בך?
כן יקירה כל אחת שבוע, עד שאגיע אליך,
אני נשבע שלך אעניק בנוסף לשבוע
שבע שעות של מתיקות ודבש..
ואפוא תשכן העלמות וביתי צר?
אל דאגה תיפתר הבעיה אוהל גדול אקים למענן,
הרי החצר גדולה ואת בבית תחיי כמו מלכה
ומי יפרנס כל הכבודה?
מה השאלה, יש עמי כסף לכל השנה.
כך בת שבע ואהובה שעיה יחד עם שבע עלמות
חיו יחד באהבה ונעימות
עם יין, עוגות ושפע של מעדנים וגבינות
משבועות עד שבועות
כך בילו את שנות חייהם היפות