בת הים והנסיך-7

זה היה בדיוק ערב לפניי החתונה.
שייאן לא ידעה מה קורה בליבו של דניאל.
״אתה מתחתן עם ויקטוריה.״היא אמרה בבכי,שקרע לו את הלב.
כן,הוא הרגיש כאילו הוא נקרע לגזרים בפנים.
שכן,אם נישא לה,זו התאבדות.התאבדות לנפש שלו.
הוא לא יראה את שייאן לעולם.
״..אני אוהב אותך!״הוא קרא בדמעות אוחז בידה כשהיא מביטה בו,המומה ממה ששמעה.
שתיקה עזה השתררה באותם רגעים.
הדמעות זלגו מעיניו של דניאל ללא הרף.
״מה?״היא שאלה כעבור מספר רגעים של שתיקה.
״..אני לא יכול להנשא לה כשאני מאוהב בך.איך אני אמור להמשיך לחיות בלעדייך?״הוא מחה את דמעותיו.מביט בה,שבור.
״אני לא יכולה להפגש איתך.״היא אמרה.
״מדוע?״שאל דניאל,״אני דורש הסבר..״
״..אני,לא יכולה לספר לך..״ענתה שייאן,בוכה.
היה זה רגע מאוד טעון ריגשית.
״אנא,ספרי לי..״הוא דרש ממנה..״אני מביט בך,עם לב פצוע.הדבר היחיד שתוכלי לעשות
כעת כדי להקל עליי הוא לספר לי את האמת..״
״אני..בתולת ים.״היא סיפרה לו.
״מה..??״הוא התפלא..״זה מה שפחדת לספר לי?זה הכל?״
״פחדתי מהתגובה שלך..״ענתה שייאן.
״אני קצת המום. אבל,אני בסדר עם זה.״חייך מבעד לדמעותיו.
״אנחנו לא יכולים להפגש יותר..״היא אמרה.
״..אהבה עושה את הכל אפשרי..״הוא אמר בפנייה..״אל תאלצי אותי לעשות
משהו שאני עשוי להתחרט עליו.״
״דניאל..לא.״היא אמרה עצובה.
״..שייאן..״הוא נאנח..״בבקשה..״
״תתחתן איתה..״היא אמרה עצובה.
דניאל הצמיד שוב את ידה לחזה שלו. היא חשה את הלמות הלב שלו.
״את מרגישה את זה?..הלב שלי הולם למענך..הוא מדמם מכאבי,בשבילך..אם תעלמי לי,אני אמות,שייאן.אני לעולם לא אהיה כשהייתי.״הוא אמר בפנייה.