בת הים והנסיך-5

שייאן ודניאל הוסיפו להתנשק על המרפסת.
״תישארי איתי..״אמא דניאל בפנייה,מלטף את פנייה בכף ידו.
כשויקטוריה מביטה בהם,מאוכזבת ועצובה.
היא מאוהבת בגבר שלא אוהב אותה.
״לא״.הנהנה שייאן בראשה מביטה בדניאל במבט עצוב.
״למה?״הוא ביקש להבין.
שייאן הביטה בו עצובה כשהוא מנסה להבין מדוע אינה מסכימה להשאר עימו.
״..אני אמות מצער אם תלכי..״הוא הוסיף לומר,מוסיף לאחוז בידה.
מוסיף לגעת בשפתיה,לוקח אותו לחיקו ומחבק אותה חזק.חזק.
כשהיא חשה את הלמות ליבו המאיצות בחזהו.
הוא מסרב להרפות ממנה.
מצד אחד,היא חשה שכבשה אותו.הוא שלה.
אך מצד שני,הוא בן אדם והיא בתולת ים.איך יהיו ביחד?
כשברגע לאחר מיכן פרצה בדמעות ורצה אל דרכה.
כשהוא רץ אחריה.
״שייאן!!״הוא קרא כשהיא כבר הספיקה להעלם.
מותירה אותו בודד על המרפסת.
כשרוח קרירה חודרת לעצמותיו.
ומבט עצוב על פניו.
ויקטוריה הביטה בו.כעת היא ידעה.היא תהיה נערת התנחומים שלו ותנסה לכבוש את ליבו.
גם בעזרת השיקוי.
דקות ארוכות עמד דניאל על המרפסת,חווה כאב עז בעמקי נשמתו.
״למה?״..הוא שאל את עצמו,שוב ושוב.
כששייאן,מתחבאת ביער.עצובה.בוכה על שנטשה אותו כך.
על שהכאיבה לו כל כך.
היא יודעת שלא תסלח לעצמה לעולם.אך,עדיין יש בה מאבקים כי היא אוהבת אותו.
דניאל נעל את עצמו בחדרו.נסער,מבולבל.
במשך מספר ימים הוא לא יכול היה לדבר עם איש.
הוא מוכה הלם.
מצבו התדרדר.הוא נעשה חולה.