בשדה מלא אהבה-פרק 1

"לאן את הולכת?" שאלתי וחייכתי,הסתכלתי עליה רצה בשדה הירוק עם הצמחים הגבוהים.שיערה עף אחורה בגלל הרוח ועינייה הכחולות נוצצות. "יותר מעשים פחות שאלות." היא אמרה ותפסה בידי,הזיכרונות הציפו אותי והכאב עלה מליבי לעיניי.
**פלשבק**
"מיכל די לרוץ" צעקתי לאחותי הקטנה שרצה בשדות בהתרגשות.
"זה כיף בוא תרוץ איתי" היא אמרה מתרגשת
"מה אני ילד קטן?" שלאתי אותה בחוסר סבלנות
"נו בבקשה." היא ביקשה וידה הקטנה תפסה בידי,הסתכלתי עליה שהתחילה לרוץ ורצתי איתה,מרגיש טוב ומשוחרר
**
"הי,אתה בסדר?" קים שאלה אותי והסתכלה לעיניי עם עינייה הכחולות שתמיד נראו מתרגשות ואוהבות. "אני בסדר" מילמלתי וחיבקתי אותה,הרגשתי את הצורך להיות קרוב אליה ככל האפשר הרי כל מי שקרוב אלי בסוף מת. "קים אני אוהב אותך" אמרתי בשקט והסתכלתי לעינייה העצבות,
"אתה יודע שזה בלתי אפשרי בגלל אמא שלי" קים אמרה "למה אתה חייב לגרום לי כאב?אתה לא יכול פשוט להרפות ממני" היא הוסיפה וראיתי את הדמעות מעינייה,הרגשתי רע עם עצמי שאני מתאהב באנשים הלא נכונים,אבל מה כבר אפשר לעשות? בלי קים אני סתם עוד מישהו שלא רואה אור בקצה המנהרה. "אני מצטער.." אמרתי בשקט והבטתי בקים
"זה בסדר" היא אמרה בחיוך מזוייף והתכופפה לורד הגדול שהיה שם. "אתה יודע שאם קוטפים פרח זה כמו שקוטפים את אהבת חייך?" היא אמרה בשקט ודמעות זלגו מעינייה
"מה זאת אומרת?" שאלתי בשקט והתכפפתי לידה
"כשאתה קוטף פרח אתה קוטף אותי" היא אמרה בשקט
"למה זה נראה שעברת את זה?" שאלתי בשקט
"כי עברתי את זה.קטפתי פרח והראתי לו את אהבתי אבל אז הוא פשוט עזב אותי ואף אחד לא יודע מה קורה לו" היא אמרה בשקט
"הייתם ביחד?" שאלתי כאוב,היא אוהבת מישהו אחר ולא אותי.
"אסור לי להיות עם מישהו בגלל ההורים שלי אם אתה לא זוכר.אבל אהבתי אותי כל כך" היא מילמלה והסתכלה עלי, השפלתי את ראשי וקמתי בכאב, "אני חייב לזוז" אמרתי והלכתי,משאיר אותה לבד.פתחתי את דלת ביתי,אמי ואבי ישבו שם ולא התייחסו אלי,ככה זה מאז שאחותי מתה. "היי אמא" מילמלתי והתגעגעתי לאישה שהיא הייתה,אישה אוהבת ודואגת. עליתי לחדרי מתוסכל ונשכבתי על המיטה,מחשבות של קים הרסו את מוחי. אם האהוב שלה יחזור?