בשבילה

אני רואה אותה השיער שלה מתנדנד מצד לצד והיא צוחקת,איך שאני אוהב איך שהיא צוחקת.
אני מסתכל עליה ומתחיל לחייך ,אני יודע שהיא לא מכירה אותי. לא אותי איך שאני ליד כולם.
שאני חושב מה היא חושבת עליי אני משתגע! אני לא כזה אבל כבר תקוע במקום הזה,אני לא כזה אבל יודע שאם אשתנה אולי כבר יהיה במצב שאני יהיה בלי אף אחד..
רגע עוד לא הצגתי את עצמי, הייי ,אני יותם אני בן 16.5.אני אכתוב לך קצת אם לא אכפת לך..
ראיתי שחיפשת חבר עט..מי שסיפרתי לך עליה זאת אחת מהכיתה שלי,אחת שאני חושב עליה יותר משאני חושב על עצמי.. בטח אחרי שתכיר אותי תחשוב שהיא איזה בלונדינית שהכרתי באיזה מסיבה אבל באמת שלא ,היא מיוחדת,באמת.אחרי שאני אספר לך עליה גם אז לא תבין כמה היא מיוחדת,בטח עכשיו אתה מגחח לעצמך וחושב שנתקעת עם חבר עט דפוק אבל תן לי לספר לך…קוראים לה לורה יש לה עניים ירוקות כמו תפוח ושיער ארוך תלתלים בעיקרון בצבע חום, אבל היא צבעה לשחור..זה לא כ"כ משנה לי…היא ביישנית ומחייכת המון היא חברותית..ויפה,ובין היתר חברה שלי החבר הכי טוב שלי,דילן.
בטח עכשיו אתה מבין את כל הסיפור,אני נואש שמאוהב עד מעל הראש בחברה של חבר שלי..
את האמת אני כזה..אני נואש,אני בטוח לורה מכירה אותי כילד,אגואיסט,ציני,מטורף על אלכוהול,וסטוציונר.
זה בעצם מה שאני,מה שאני משדר לסביבה..