בריחה לגן עדן – פרק רביעי – תוכן שממש קשה לקריאה..
בבוקר שאחרי, קמתי לריח חביתה וקפה, והרגשתי כאילו אני בגן עדן.
***
כל לילה אני מתעוררת לשמע הצרחות, ההתחננויות, והבכי, כבר למדתי איך לשרוד כנגדם. אנחנו עושות תורות, לילה היא, ולילה אני, פעם טלי, ופעם אור. הפעם הבכי היה חזק מידי, והצרחות החרישו את אוזניי. כשהדלת נפתחה במכה, קפצתי מבהלה, והאור שנדלק סנוור את עיניי. הפעם הוא לא היה שתוי, הוא היה שיכור וזועם, וידעתי שהלילה שתינו נחטוף מכות, לא רק טלי. הוא אחז בזרועי חזק ומשך אותי לסלון, שם ראיתי את אמי יושבת על הספה, וראשה מורכן. טלי הייתה מוטלת על הרצפה, וראיתי שגבה רועד, "טלי" לחשתי לה, והופתעתי מרמת הכאב כאשר הוא סטר לי. "שתקי, כלבה! עכשיו רדי, קדימה!" הוא צעק. זה היה מנהג שבועי, שאחת מאיתנו יורדת לו, בעיקר בסופי שבוע. ירדתי לו והוא גמר בפי, רציתי לירוק לו בפרצוף, רציתי לתלוש לא את הלב ולגרום לו לאכול אותו, רציתי..להרוג אותו!
***
אמא שלי לא ציפתה לתאומות כאשר נכנסה להריון בתיכון, וכאשר נולדנו, זה היה נראה כאילו היא עשתה הכל כדי לא לאהוב אותנו.
***
זה היה יום שמשי, טלי ואני חזרנו מבית הספר, שמחות ונרגשות לקראת הקיץ הקרב ובא, שכאשר נכנסנו הביתה וראינו גבר מנשק את אמי, ידענו שהקיץ לא יהיה טוב.
"אור, טל, תכירו את יוסי, חבר שלי" היא אמרה, זה היה כבר הרגל, היא מביאה חברים הביתה, הם מכים אותה, לוקחים לה את הכסף ומשאירים אותנו ברחוב. אבל יוסי, יוסי היה מקרה חריג, הוא היה מכה לא רק את אמי, אלא גם אותי ואת טל, הוא היה גורם לנו לעשות בשבילו דברים מיניים, ואפילו אנס אותנו כמה פעמים. גם לאמא שלי הוא היה עושה דברים כאלה, כי היא ניסתה להגן עלינו, עד שיום אחד היא הפסיקה להתערב ורק ישבה על הספה בראש כפוף. היינו בנות 15 בפעם הראשונה שהוא הטריד אותנו, והיום אנחנו בנות 20. ביומולדת 16 שלנו הלכנו למסיבה עם חברים, וכשחזרנו יוסי היה שיכור וזועם, הוא לקח את טלי לחדר ומשם בקעו צרחות ויבבות, עד שהוא דחף אותה משם, ערומה ומדממת. לקחתי אותה מהר לחדר, וטיפלתי בה שם. אחרי שהיא לא קיבלה מחזור כבר חודש, ידענו שהיא בהריון, אמי ביקשה לעשות הפלה, אבל יוסי לא הסכים. לכן לאחר 9 חודשים טלי ילדה את יוסי הצעיר, שלאחר התלונות של השכנים על צרחותיו, שנגרמו בגלל מכותיו של יוסי, יוסי הצעיר נשלח לבית אומנה.
לאחר שבוע טלי ניסתה להתאבד, ונשלחה למכון אשפוז.
רק אני נשארתי בבית, הייתי כבר בת 18, ולאחר הירידה השבועית שלי ליוסי החלטתי שזהו, אני מפסיקה להיכנע ומתחילה להילחם.
***
אחרי שיוסי היה חוזר מהבר השכונתי, הוא היה מדיף ריח חזק של אלכוהול, ובושם של נשים. החלטתי שהיום אני אבצע את המהלך שתכננתי כבר שבוע.
הוא פתח את הדלת של חדרי, בגלל שאמי כבר נרדמה והוא צריך שיספקו אותו. פיתיתי אותו להיכנס למיטה, כשבידי הייתה סכין הקצבים שלו.
הוא נכנס למיטה והחל להתפשט, ניגשתי אליו כאילו כדי לנשקו, ותקעתי את הסכין ישר בלב. הסכין הייתה חזקה דיה כדי לחדור את העצמות, וכדי לחתוך את העורק הראשי. הוא הופתע, ומת מיד.
היה לי אליבי, אמי חשבה שאני אצל חברה, וחברתי שהוריה נסעו לחול, אישרה זאת. האשימו את אמי ברצח, ואני לא התנגדתי, כי מבחינתי, היא רצחה את הנשמה שלי ושל אחותי, כאשר הביאה את יוסי הביתה בפעם הראשונה, וכאשר השפילה מבט כשהוא אנס אותנו, אז כן, אמא שלי היא רוצחת, ואני לא אבקר אותה בכלא.
***
את השנים של גיל 18 ו-19 ביליתי ברחוב, אצל חברות, אצל חבר שלי עוז ובסמטאות. נתפסתי בגין החזקת סמים ועשיתי עבודות שירות חודש. מכרתי את גופי, הכל בשביל אוכל ומקום לישון. (בינתיים טלי שלי הייתה מאושפזת, והיא תשתחרר עוד שבוע.) כשפגשתי את עוז בדיוק חזרתי מפגישה אצל לקוח, והוא חזר מהאוניברסיטה. הלכתי לישון אצלו, התיידדנו והתאהבנו. היינו ביחד שנתיים, עד שהוא הציע לי נישואים ולא יכולתי להגיד כן, פשוט לא יכולתי. אז עזבתי אותו והלכתי לשדה התעופה, כדי לטוס ללאס וגאס ולעבוד שם בקזינו.
אבל שם פגשתי את רפאל, הלכתי לישון אצלו, ופה עצרנו…
תגובות (2)
וואו, תוכן קשה…
אני חושבת שהטקסט הזה כתוב מצוין, אור מתארת את ההתעללויות בלי הרבה רגש וזה ממחיש את הטראומה שבה היא נמצאת, וגם גורם לקורא להרגיש את הטראומה בשבילה.
אני לא יכולה בלי ביקורת כמובן (חחח…)
הפרק הקודם היה מיני וארוטי מאוד, במובן הטוב. ואז את ישר קופצת לפרק הקשה הזה, וזה כמו תגובת נגד להשפעה של הפרק הקודם.
היה ממש כיף לקרוא על הריגוש עם רפאל, תני ליהנות ממנו קצת ;-) הייתי מותחת עוד קצת את החוויה המאושרת של אור עם רפאל, ומכניסה איזה קטע ביניים שקצת ירגיע ויצנן את הקוראות, ואז כותבת את הקטע הקשה הזה.
תודה, החלטתי לעשות מעבר כזה קיצוני כדי שקצת ידגיש את מה שאור מרגישה, ממעבר של סמים, זנות ומכות, היא עוברת לגן עדן, לרפאל, לאהבה ולתשוקה. קיוויתי שהמעבר יובן, בכל מקרה תודה על הביקורתיות שלך :)