הקרב על השלום פרק 2- נשף המסכות
כל הרחובות היו מלאים במלאכים ומודעות על הנשף המדהים, השד הבכור מצא מודעה אחד על הרצפה, "אני בטוח שאחי יהיה שם, אולי אני הפגוש את המלאכית שפגשתי קודם, מה אני חושב עלייה עכשיו?" אמר השד בליבו ונותן לעצמו מכות בראש.
יום הנשף הגיע, כולם היו עם מסכות שאי אפשר לזהותם.
כולם רקדו, יסמין נכנסה לנשף עם לויס, רוקסן באה אליה ושאלה "יס, רוצה להכיר לי את בן זוגך?"
"סיס, תכירי את לויס" אמרה יסמין.
"לעונג לי להכיר אותך לויס, שמי רוקסן" אמרה בחיוך.
"נעים להכירך, נסיכה" אמר לויס בקידה.
השד המכור נכנס לאולם וראה את רוקסן, "רוצה לרקוד?" אמר השד לרוקסן.
"בסדר.." אמרה רוקסן
"הקול שלו מוכר לי" אמרה רוקסן בליבה
השד ורוקסן רקדו, "למה הוא רוקד עם מלאכית? ולמה אני לא רוקד עם מלאכית?" שאל לויס את עצמו.
השד הסתכל על ענייה של רוקסן, "מי אתה?" שאלה רוקסן בסקרנות.
"אנחנו מכירים, אבל את לא יודעת את שמי" אמר השד במסתורין.
"הקול הזה.. הקול הזה מוכר לי" אמרה רוקסן בליבה.
לויס הפסיק לרקוד עם יסמין "אני חייב ללכת" אמר לויס בלחץ.
"לאן?" אמרה יסמין בבהלה.
לויס לא ענה והלך "אחי חייבים לברוח"
"למה?" אמר השד באי הבנה.
"לויס?" אמרה סיון בבלבול.
"השומרים מגיעים" אמר לויס.
"שיט, טוב אני בא"
השד התחיל ללכת, "חכה!" צעקה רוקסן לעברו.
השד עצר "עדיין לא אמרת לי מי אתה" אמרה רוקסן.
השד הוריד את המסכה, "זה אתה, אתה זה שהציל אותי" אמרה רוקסן מופתעת.
"אמרתי לך שאנחנו מכירים" חייך השד.
"לא אמרת לי את שמך…" אמרה רוקסן.
"שמי הוא סול" אמר השד בחיוך.
"נעים לעכירך סול, שמי הוא רוקסן " חייכה רוקסן חיוך מתוק.
"יש משהו שאני לא מבינה, איך אתה מכיר את לויס?" שאלה רוקסן בבלבול.
"נכון אמרתי לך שאני מחפש את אחי הקטן? אז לויס הוא אחי" אמר סול.
"לויס, אתה שד?" שאלה רוקסן מופתעת.
"כן, אבל אל תגלי יסמין בבקשה" אמר לויס.
"אני חייב ללכת" אמר סל.
"לאן אתה הולך?" שאלה רוקסן.
"בורח" אמר סול כשהוא הולך לכיוון היציאה.
"אני בטוחה, אני בטוחה שנפגש שוב" צעקה רוקסן לעברו.
"גם אני" אמר סול.
סול ולויס יצאו מהאולם.
"סיס, ראית במקרה את לויס?" שאלה יסמין מבוהלת.
"אממ… לא…" אמרה רוקסן.
"דרך עגב, ראיתי אותך רוקדת עם מישהו, מי זה היה?" שאלה יסמין בסקרנות.
"זה השד שסיפרתי לך שהציל אותי" אמרה רוקסן בביישנות.
" רוקסן הוא שד!!! זה לא כזה פשוט, זה גם מאוד מסוכן! אני לא רוצה שתיפגעי
ועוד בגלל שד" אמרה יסמין בכעס.
"הוא לא יפגע בי, הוא סיכן את חיו למעני, אל תדאגי, למה את כל כך שונאת את השדים אם מותר לי לשאול?" אמרה רוקסן.
"כי הם הרגו את ההורים שלי…" אמרה יסמין בבכי.
"יס אני .. אני לא ידעתי אני מצטערת" אמרה רוקסן בהלם וחיבקה את יסמין חזק.
יזמין ניגבה את דמעותיה :" זה בסדר, רוקס, אני רק דואגת ללויס… הוא אמר שהוא הולך ואפילו לא אמר לאן…"
"אולי הוא בית שלו" אמרה רוקסן.
" אולי את צודקת" אמרה יסמין.
"את רוצה לספר לי משהו?" אמרה רוקסן.
"לא למה?" שאלה יסמין באי הנבה.
"אני מתכוונת, איך פגשת אתו?" אמרה רוקסן.
"טוב אני יספר לך… " אמרה יסמין.
"הלכתי לסיבוב וראיתי את יוני פצוע, ריפאתי אותו ו… הבאתי אותו למרטך שבארמון…" אמרה יסמין שראשה מסתכל לכיוון מעטה.
"אני חושבת שאני מבינה" אמרה רוקסן.
"מבינה מה?" שאלה יסמין מופתעת.
"הפציעה שיש לו ברגל, את זה ריפאת?" שאלה רוקסן.
"כן למה?" שאלה יסמין באי הבנה.
רוקסן לא ענתה והלכה "זאק, נכון אמרת לי שהרגת שד?"
"כן למה?" אמר זאק.
"פצעת אותו ברגל?" שאלה רוקסן.
"כן, אני חושב, רגע, איך את יודעת?" שאל זאק בבלבול.
"כלום סתם ניחשתי" אמרה רוקסן
"עזבי את זה עכשיו, תרקדי איתי?" שאל זאק.
"אממ… כן" אמרה רוקסן בחיוך.
"אני אוהב אותך" אמר זאק.
"גם אני" הסמיכה.
יסמין הלכה למרתף וראתה את לויס מסדר את המיטה "מה אתה עושה?" שאלה יסמין.
"אמרתי לך שאחרי הנשף אני הולך" אמר לויס.
"אתה כבר הולך..?" אמרה יסמין בעצב.
"כן, אני יתגעגע אליך" אמר לויס ונישק את המצח שלה.
"גם אני" אמרה יסמין והסמיכה.
"תודה, היה לי כיף איתך, אני אף פעם לא ישכח את טוב ליבך" אמר לויס והתחיל לבכות.
"אל תבכה, אנחנו עוד נפגש" אמרה יסמין וניגבה את עמותיו.
"כן" אמר לויס בחיוך.
לויס יצא מהמרתף ונעלם, יסמין אמרה בלחש "למה אני עצובה?"
רוקסן ירדה למרתף ראתה את יסמין "ידעתי שאת פה, את בסדר?"
"כן" אמרה יסמין ונגבה את דמעותיה.
"את בטוחה?"שאלה רוקסן.
"כן" אמרה.
"אני יודעת שמשהו קרה. אנה ספרי לי" אמרה רוקסן בדאגה.
"לויס חזר לבייתו" אמרה יסמין בעצב.
"אם לויס חזר, אז זאת אומרת שגם סול…" אמרה רוקסן בעצב.
"מה סול? מה הוא קשור עכשיו?" שאלה יסמין בעצבים.
"נכון השד שרקדתי איתו בנשף?" אמרה רוקסן.
"נו..?"
"אז גם הוא חזר לממלכת השדים" אמרה רוקסן שראשה מכוון לרצפה.
"את עצובה?" שאלה יסמין.
"קצת" אמרה רוקסן.
"אני לא מאמינה!" אמרה יסמין בכעס.
"מה קרה?" אמרה רוקסן באי הבנה.
"אני לא מאמינה שהתאהבת בו!" אמרה יסמין.
" מה?! לא!! אני לא, זה כמו שאת עצובה בגלל לויס" אמרה רוקסן.
"לפחות לויס לא שד" אמרה יסמין.
"אז את מודה שאת אוהבת אותו" צחקה רוקסן.
"מה? לא אמרתי את זה… טוב באמת… קצת…" אמרה יסמין בעצב.
"מקווה שנפגוש אותם שוב" אמרה רוקסן בחיוך.
"נכון…" אמרה יסמין
תגובות (1)
תגיבו :)