בעצם אין לי כלום- פרק 8

כבר יותר משלושה ימים אני מאושר, שלו גורמת לי להרגיש מאושר. אנחנו שומעים את המוסיקה שלי ואת המוסיקה שלה, יש בינינו כימיה מטורפת בעיניי, באמת כיף לי איתה. אני לא חושב על כלום כשאני כביכול משרת אותה, והיא כמעט ולא רוצה שאני אעשה כלום. מידי פעם אני רואה שהיא מתחילה לעסות את עצמה ואני מתנדב ומתחיל לעסות לה את הכתפיים. היא כל כך עדינה ושברירית. בכל מגע שאני נוגע בגוף שלה אני מרגיש שאני מתעלף, אני מרגיש שאני מצאתי מישהי שתגרום לי להיות מאושר.. חבל שהדברים האלה כל כך רחוקים. מי יודע מה יקרה עוד שבועיים כשהכל יגמר?
היום בבוקר נכנסתי לחדר שלה והיא עוד ישנה. היא הייתה נראית כמו מלאך אמיתי, ישנה מכורבלת עם השמיכה ועם הדובי שלה, שהתחלתי בימים האחרונים להמציא לו מיליוני שמות. הלכתי למטבח והחלטתי להכין לה ארוחת בוקר למיטה, כדי שתפתח את הבוקר בנעימים, בכל זאת זה יום שישי היום. הכנתי לה פיינקיקים, אני מקווה שהיא אוהבת. מזגתי בכוס מיץ תפוזים וגם כוס מים. חתכתי כמה פירות טריים ושמתי מסודרים יפה בצלחת על המגש. אני הורג את עצמי, בחיים לא השקעתי ככה בשביל בחורה. כנראה ששלו מוציאה ממני משהו אחר.
נכנסתי לחדר שלה, פשוט ישבתי על המיטה וחיכיתי שהיא תתעורר. לא יודע כמה זה לקח, האמת שגם לא היה אכפת לי. רק ראיתי אותה ישנה וזה עשה לי טוב. אני מתעורר עם מלא אנרגיות ליום חדש כשאני כאן לידה. מעניין אם היא מצליחה למצוא השראה במקום הזה, שלפחות היא תצא מפה עם משהו, שהיא לא סתם הגיעה. בשבילי היא לא סתם הגיעה, היא גורמת לי להרגיש ממש בר מזל שהכרתי אותה.
היא התחילה לזוז ולשפשף את העיניים, אני חושב שזה סוג של ג'סטה כשהיא מתחילה להתעורר. היא כזאת מתוקה אני מת.
"בוקר טוב" אמרתי לה בקול רגוע.
"בוקר טוב" היא חייכה אליי, החיוך שלה מושלם.
"הכנתי לך ארוחת בוקר למיטה, רוצה?" שאלתי בצחוק.
"באמת?" היא שאלה מופתעת.
"ברור, שאני לא אפנק אותך בבוקר יום שישי?" שאלתי מחויך, בשבילי יום שישי זה אישו.
"אתה מתוק" היא אמרה בחיוך, רק המחמאות שלה גורמות לי לצמרמורת בכל הגוף. "רק תן לי להתארגן רגע ואני באה. לבנתיים שים איזה דיסק, טוב?" היא חייכה.
"סגור" אמרתי לה והיא קמה לאיטה לכיוון השירותים. היא מושלמת גם בבוקר, הגוף שלה, החיוך שלה. אוי נו עכשיו אני ממש מדבר בצורה שטחית. מעל לכל אלה עולה האישיות המדהימה שלה. זהו, הצלתי את כבודי.
היא יצאה מאושרת אחרי כמה דקות. היא כנראה שתפה פנים והתארגנה קצת. "אני רק רוצה להחליף בגדים, אני שונאת להישאר בפיג'מה".
"אפשר לבחור לך?" שאלתי אותה בחיוך.
"רציני? לך על זה.. בוא נראה מה אתה משלב עם מה".
"חכי חכי מתוקה איזה יופי של שילוב אני בוחר לך".
"בהצלחה" היא אמרה בצחוק ואני פניתי אל הארון. היא מתוקה, היא לא הביאה הרבה הרבה בגדים, אבל מה שהיא הביאה, כל בגד יותר יפה מאחד אחר. אני רגיל לבגדים כאלה, אני רואה את זה אצל אחותי הגדולה. לה ולשלו יש טעם דומה.. בסופו של דבר בחרתי לה חולצה לבנה יפה ועדינה שמתאימה לשבת וג'ינס כהה, ג'ינס יפה. הבאתי לה את הבגדים והעיניים שלה נפערו, היא חייכה אליי.
"טוב טעיתי, יש לך טעם בבגדים" היא החליטה.
"יאללה תתלבשי ובואי תאכלי כבר את ארוחת הבוקר!" אמרתי לה בציווי, אבל רק בחצי ציווי. היא חייכה אליי, אני יודע שהיא אוהבת כשאני לוקח יוזמות.
כשהיא חזרה אליי, לבושה בבגדים היפים שבחרתי לה, אמרתי לה שהיום זה יום פינוק, היום אני אדאג שזה יהיה אחד הימים הכי מאושרים ומפנקים שהיו לה, אני חייב להראות לה כמה אכפת לי ממנה, לפחות בשלב הזה. אני לא מחפש להכניס אותה למיטה, אני לא מניאק כמו חלק מהחברים שפה איתי שמתעסקים רק באתם יודעים מה. אני נמשך אליה כי קודם כל התחברתי לאישיות שלה, כי היא מהיחידות שאשכרה רצו לדבר איתי לפני שהן רצו לעשות איתי סקס. היא בין היחידות שלא שופטת אותי קודם כל לפי הגוף אלא לפי האישיות.
"על מה חשבת?" היא שאלה כשהיא לקחה ביס מתפוח.
"נכין לך איזה אמבטיה מפנקת, אני יודע שיש פה איפשהו כל מיני שמנים וכאלה שאפשר לשים לך, מעוניינת?" שאלתי מחויך.
"נשמע מעניין, מה הלאה?".
"אחר כך מה את אומרת על מסז' מפנק מפנק? אני יודע שיש כאן חדר שאפשר לקחת, ואני כידוע לך מסז'יסט מספר אחת".
"באמת?" היא שאלה בצחוק, "לא, אני חושבת שאת זה לא ידעתי". אני מת עליה כשאני יודע שהיא צינית.
"אחר כך חשבתי שנעשה פשוט שיחה נחמדה, פשוט כמו שאנחנו אוהבים..".
"נשמע מקסים. ואז מה?".
"אחרי זה יש ארוחת ערב וכל זה.. את יודעת, שישי".
"כן, וואו אני באמת לא מאמינה שכבר עברו פה שישה ימים. זה עבר מהר לאללה, בהתחלה כל כך סבלתי..".
"כי שנאת את מה שהמקום הזה מעורר, עד שהבנת שאפשר להפוך אותו למשהו שאת כן תאהבי".
"הכל בזכותך.." היא נאנחה. נשבע שהתרגשתי.
"בזכותי?" שאלתי כי רציתי שהיא תרחיב.
"גרמת לי להיות מאושרת.. כל השיחות איתך, הצחוקים שהם רק שלנו, הדברים שעשית בשבילי.. הכל. בהתחלה רק סבלתי, ואתה לא מבין איזה השראה המקום והאישיות שלך נותנים לי..".
"השראה למה?" שאלתי והתקרבתי אליה קצת.
"לא סיפרתי לך.. אבל יש משהו שאני אגלה לך בסוף.. בסוף של כל הנופש הזה, משהו שאני חושבת שאתה תשמח לשמוע".
"אני כבר מסוקרן. במקרים אחרים הייתי לוחץ שתגלי לי עכשיו, אבל אני אוהב את השושואיסטיות הזו".
"מתי מתחיל היום המפנק שלנו?" היא שאלה בצחוק.
"שלנו?" שאלתי לא מבין.
"אתה לא נכנס איתי ביחד לאמטביה המפנקת? לדעתי יש מקום מספיק גדול". חיוך ענק התפרש בתוך הלב שלי, אבל כלפי חוץ לא באמת יכולתי להראות את זה. מאז אותו היום בים אני רק מתגעגע ללראות את הגוף היפה שלה שוב, מתגעגע ללהיות ככה קרוב אליה. אני לא חושב על זה כל הזמן, לפחות אני משתדל, אבל מה שהיא אמרה זה משהו שבהחלט לא ציפיתי לשמוע.
"את רוצה?" שאלתי, מקווה שעכשיו היא לא תתחרט.
"ברור, מי יבדר אותי וישפריץ עליי קצת, או יעיף עליי קצף?".
"אז סגור, נסיים את האוכל, נכין את האמבטיה, נלבש בגדי ים וניכנס? נתחיל את היום הכי מפנק בהיסטוריה?".
"קבענו" היא אמרה בחיוך והושיטה את היד שלה ללחיצת יד. לחצתי את ידה. היא חייכה אליי חיוך שובה לב, אני כמעט והתעלפתי.