בעצם אין לי כלום- פרק 7

הפגישה של אתמול בערב עברה כמו שכל פגישה עוברת. אני רוב הזמן שתקתי ושמעתי את מה שעלה לבנות במוח ביממה האחרונה. היו כמה תוכניות מעניינות, שמאוד מעניין לי איך הן יבואו לידי ביטוי בפועל, עם הבנות האלה דיברתי קצת כדי לראות אם הן צריכות עזרה בפרויקטים שלהן. השאר.. עסקו בבנים שסובבים אותן. "את לא מבינה איזה מדהים הוא.. אני חושבת שהתאהבתי.. הסקס הכי טוב שהיה לי בחיים.. הוא אשכרה עושה כל דבר שאני רוצה.. אני מתפנקת בתוך הידיים השריריות שלי". אני לא יכולתי לשמוע את זה יותר מידי.
אחרי הפגישה יצאתי עם עצמי להסתובב קצת בגנים היפים שנפרשים פה. הכל היה רגוע יותר כשהייתי עם עצמי. הסתכלתי על הכוכבים ובדקתי כמה אני מצליחה לראות במבט אחד, הצלחתי לראות הרבה.
ביום למחרת אחרי ההתארגנויות של הבוקר לקחתי את אחד הספרים שהבאתי לקרוא ויצאתי אל החוף. ישבתי מול הים היפה, השמש זרחה במלוא כוחה. השתקפות השמש על הים הייתה מדהימה, זה הרגיע לי כל חלק בגוף. לא היו שם הרבה אנשים, ראיתי את אחת הבנות רצה ריצת בוקר על החוף, אני גאה בבנות שעושות ככה ספורט, אני עושה את זה לעיתים רחוקות.
מעניין איפה אביב עכשיו, והאמת היא שאני צריכה לשאול אותו משהו. לחצתי על כפתור נייד כדי לקרוא לו, כן יש גם אחד כזה שאני יכולה לקחת איתי לכל מקום, הטכנולוגיה של היום.. תוך חמש דקות הוא התייצב.
"יפה לך השמש של הבוקר" הוא אמר לי בחיוך.
"ראית את הפתק שהשארתי לך בחדר?" שאלתי בחיוך.
"כן, אמרת שאת הולכת לים. אז עם הצפצוף הלכתי לחדר שלך, ראיתי את הפתק והגעתי לכאן. אין הרבה אנשים שיהיו בחוף הזה בשעה תשע בבוקר".
"מווקדם בשבילך?" צחקתי.
"טיפה, אפשר לשבת?" הוא שאל.
"אתה שואל לרשות?" שאלתי מופתעת.
"כמובן, אני חייב".
"אתה מוזמן לשבת" צחקתי והוא התיישב לידי על המגבת שפרשתי על החוף.
"אנחנו בסדר?" הוא שאל אותי והסתכל עליי.
"כן אנחנו בסדר" חייכתי אליו, "אני לא אדם שכועס להרבה זמן, זה תמיד עובר מהר".
"זה מצוין" הוא חייך אליי, "את צריכה משהו מיוחד ממני?".
"אני לא צריכה שתמרח לי שמן שיזוף אם לזה אתה מתכוון.." צחקתי, הבנות האחרות בטח כבר ינצלו גם את העניין הזה.
"אז מה יש?".
"פשוט לא ידעתי מה לעשות עם הציוד.. אני רוצה להיכנס קצת למים".
"תלכי ואני אשמור לך על הציוד" הוא אמר לי נחוש.
"אתה תתייבש פה. לא הבאתי מים ולא הבאתי כלום. יש בכלל סכנה שיגעו לי בדברים?".
"ממש לא, זה גם חוף פרטי. אין אף אחד שיגע פה בכלום".
"אז אפשר לבקש טובה?" שאלתי בחיוך.
"את פשוט יכולה לדרוש משהו.. ככה זה הולך פה" הוא חייך בחזרה.
"תיכנס פנימה, תביא מים וזה ותחליף לבגד ים, תביא סלסה עם פירות ושטויות ותבוא לים?".
"את מציעה לי פשוט לבוא ולשחק איתך בים?".
"אסור לי?" שאלתי לא מבינה.
"זה פשוט לא משהו שחשבתי ש.. עזבי, אני כבר בא" הוא חייך אליי, קם והלך בחזרה לכיוון הבית. אני עדיין לא מבינה את המקום הזה. הוא שואל אותי אם מותר לו לשבת, הוא אומר שאני יכולה לצוות עליו לעשות כל דבר, הוא מופתע מזה שסתם בא לי לדבר איתו או לצחק איתו בתוך המים. אני בחיים לא אבין את ההתנהלות פה. לפחות זה כבר היום השלישי שלי, לא נשאר הרבה.
אביב חזר תוך 10 דקות לבוש בבגד ים ובטישרט רגילה. הוא הביא סלסה עם כמה דברים. אני הורדתי את הבגדים שבאתי איתם ונשארתי בבגד ים. קלטתי כמה מבטים מחויכים מצד אביב, אני לא ייחסתי לזה המון המון חשיבות.
"ניכנס?" שאלתי בחיוך.
"אחרייך" הוא אמר.
המגע הראשון שלי במים היה מדהים. הם היו קרירים אבל כיפים, הרגשתי טוב בתוך המים, תמיד אהבתי ים ובריכה, אמא שלי הייתה לוקחת אותי לבריכה אחת לחודש, ולים היינו נוסעים אחת לחודשיים, זה תמיד היה ככה כשהייתי יותר צעירה.
"אביב" צעקתי כשהוא היה קצת רחוק ממני. הוא הסתובב אליי ובלי הכנה מוקדמת השפרצתי עליו מים. נפרש לו חיוך על הפנים, הוא התחיל לצחוק.
"יש לי רשות להתחיל פה מלחמת מים?" הוא צחק. רק עכשיו הסתכלתי על הגוף שלו, טוב הוא באמת יפה.
"יש לך וואחד של רשות" צחקתי וישר כמות ענקית של מים עברה לפנים שלי.
"הוהו זו הכרזת מלחמה" צחקתי והמלחמה בינינו התחילה. זה היה כל כך כיף וכל כך משחרר. השיער שלי נרטב לגמרי, האיפור שאני לא שמה לא נמרח, צחקתי והשתוללתי, תמיד כיף לברוח לים. בשלב מסוים כבר הידיים כאבו מרוב השפרצות והתקרבתי באופן אוטומטי לאביב. הרמתי את ראשי לשמיים כדי להרגיש את השמש על הפנים שלי, מחממת את שתי הלחיים שלי. הוא צחק והתקרב אליי.
"את ממש בחורה של ים" הוא אמר לי.
"לגמרי.." נאנחתי.
"יאללה בואי, שק קמח".
"בחור, במים זה לא נחשב. במים אני אפילו יכולה להרים אותך".
"יאללה בואי, לא להתנגד".
"תפסת את עמדת הבוס" צחקתי, "אני אוהבת את זה" אמרתי וקפצתי על גבו.
"את אוכלת משהו? את קלה לאללה" הוא אמר לי.
"מותק אמרתי לך שבים כולם הרבה יותר קלים".
"בסדר בסדר. נוח לך?" הוא שאל.
"בטח" חייכתי.
"יופי, זה הכי חשוב. אז מה קורה?" הוא שאל אותי בצחוק והתחלנו לדבר כשאני על הגב שלו והוא הולך ממקום למקום בים. האמת שזה היה ממש נוח, לא הייתי צריכה לגעת בסלעים שהגובה שלהם משתנה ממקום למקום, זו פשוט הייתה הדרך הכי טובה להתחיל את היום הזה.
אחרי כמה שעות ואחרי שגם שתינו מים ואכלנו פירות אל מול הים, חזרנו אני ואביב אל הבית. בדקתי בלו"ז אם יש לי משהו לעשות היום. היום זה דווקא יום רגוע, אין לי באמת משהו לעשות בו. טוב זה באמת נופש כמעט מוחלט.
"יש לך במקרה דיסקים פה? השירים שלי כבר נמאסו עליי".
"שתי דקות אני אחזור עם משהו. עברית או אנגלית?".
"הפייבוריט שלך" ביקשתי ממנו בחיוך. הוא חייך אליי ויצא מהחדר. אז כן, יש בינינו אחלה כימיה. עכשיו קצת פחות רע לי מקודם.