בעצם אין לי כלום- פרק 22

מנקודת המבט של שלו:
כבר התרגלתי ללקום בבוקר במקום הזה ולראות את הנוף היפה מהמרפסת היפה. בלילות האחרונים אני עטופה בחיבוק של אביב, עטופה בו ולא רוצה לעזוב. בלילות האחרונים אני מאושרת הרבה יותר. בלילות האחרונים הרגשות שלי מתפרצים למקומות שאף פעם לא ידעתי שאני אגיע אליהם. אני מרגישה שהלב שלי דופק בחוזקה בלי רצון או יכולת לעצור, שהתרגשות מציפה אותי כל פעם מחדש ובעיקר שהחיוך פשוט לא רוצה להימחק. ככה אני מגדירה בוקר טוב או לילה טוב, ככה אני יודעת שאני מאושרת.
בבוקר ישבתי במרפסת של תמר ושתינו את הקפה של הבוקר. דיברנו קצת על מה שקרה ועל תוכנית שאנחנו רוצות לקדם בחברה.
"אז מה קורה בינך לבין אביב?" היא שאלה אותי.
"האמת.. לא מתלוננת".
"אתם כבר?.." היא שאלה בעניין.
"תופתעי, כן, הראשון שלי".
"התרגשות" היא אמרה לי בחיוך ולגמה עוד לגימה מהקפה שלה, "היה טוב?".
"היה מוזר בעיקר אבל כן היה טוב. אני חושבת שאני באמת אוהבת אותו".
"זה מצוין" היא חייכה אליי, "אני באמת שמחה בשבילך".
כשחזרתי לחדר ראיתי שאביב לא נמצא, טוב הוא בטח יצא להסתובב או לחברים. הדלקתי את המחשב וכתבתי עוד מייל ארוך להורים על עוד כל מיני דברים שחשבתי עליהם. כתבתי להם כמה אני מתגעגעת אליהם, שכבר בעוד שבוע אני אוכל לראות אותם. כתבתי להם שהם חסרים לי. סיפרתי להם על הדברים שקרו לאחרונה, על ההתקרבות ביני לבין אביב. סיפרתי להם על התוכניות החדשות שיש לי במוח, על הפרויקטים. סיפרתי להם על האנשים הסנובים של המקום הזה. סיפרתי על הנופים והחוויות, הארוחות והשיחות, על הזמנים שאני מגלה בהם את עצמי.
אחרי המייל הזה שלחתי מייל גם לג'וני, אותו הג'וני שעזר לי להתמודד בפעם הקודמת עם כל מה שקרה פה. כתבתי לו שעכשיו הרבה יותר טוב לי פה, שאני מרגישה שלאט לאט מצאתי את המקום שלי. הבטחתי לו שאני אספר באריכות אחרי שכל זה יסתיים מה היה ואיך היה. חשוב לי לשמור איתו על קשר טוב. הוא בין היחידים שיש לי באמת קשר טוב איתם.
אחרי שליחת שני המיילים האלה הפעלתי את המוסיקה, שמתי את הלפטופ באמבטיה והכנתי לעצמי אמבטיה מפנקת. שמתי בה כל מיני שמנים שמצאתי בארונות, משהו באיזה ריח כזה.. מרגיע. הורדתי את בגדיי ועם השירים המרגיעים נכנסתי לאמבטיה החמימה. אספתי את השיער בקליפס והנחתי את ראשי לאחור. המקלחת הזו הרגיעה לי את המקומות הכואבים בגוף, הרגיעה גם את הנפש. נשמתי את האדים החמים שיצאו מן המים ושיחקתי עם הקצף.
"שלו" שמעתי את אביב קורא. טוב השארתי את הדלת חצי פתוחה, הוא ישמע אותי.
"אני במקלחת, אתה יכול להיכנס".
"בטוחה?" הוא שאל.
"מותק אני באמבטיה, בוא תיכנס" צחקתי. שמעתי אותו מצחקק ואז הדלת נפתחה. ראשו היפה הציץ עליי. חייכתי אליו.
"את נראית רגועה" הוא אמר לי.
"האווירה כיפית, אחלה מוסיקה, אחלה אמבטיה.. מצטרף?".
"רוצה שאני אצטרף?" הוא שאל.
"ממש לא אכפת לי" צחקתי, "כיף פה אבל. חמים, נעים ומרגיע. ככה הכי כיף להעביר צהריים. בבית אין לי אמבטיה כזו מפנקת".
"זו לא אמבטיה זה ג'קוזי. זה אפילו משוכלל יותר".
"בסדר בסדר קרצייה" צחקתי והוא חייך אליי. הוא הנמיך קצת את המוסיקה ואז התחיל להוריד את בגדיו. כשהוא נעמד מולי לבוש רק בבוקסר הוא העביר בי מבט של 'את בטוחה?' ואני חייכתי אליו.
"גם אני ערומה פה זה בסדר. עשינו דברים יותר קשים" חייכתי חיוך גדול. הוא צחק והוריד את החלק האחרון ואז נכנס אל המים החמימים. הוא חייך אליי ואז השכיב את ראשו לאחור. היה נראה שהוא מבסוט על החיים.
"כיף הא?" שאלתי בחיוך.
"האמת אדיר לאללה" הוא צחק, "אבל את נורא רחוקה ממני".
"מה לעשות" צחקתי.
"בואי לפה" הוא אמר לי.
"לאן בדיוק? זה לא עד כדי כך גדול".
"אז נצטופף".
"עזוב, אחר כך" צחקתי. סיפרתי לו על המייל ששלחתי להורים שלי, על איך שאני מתארת את כל מה שקרה פה. אחר כך הוא אמר גם מה הוא חושב על השבועיים האחרונים, מה הוא בעצמו למד. מדהים אותי שמנופש כזה לומדים הרבה על עצמך.
אחרי האמבטיה שטפנו את עצמנו מהקצף במקלחון ואז לבשנו חלוקים. קשרתי את החלוק ואז הסתכלתי על אביב שבדיוק עמד מולי. השפתיים היפות, השיער היפה והרטוב, החיוך הטוב שלו. הרצינות שלו כשהוא עושה דברים שמצריכים ריכוז כמו לקשור חלוק.
"מה?" הוא צחק כשהוא קלט שאני מסתכלת עליו.
"אתה נורא יפה".
"אני?" הוא צחק, "את".
"אני לא מתחילה מלחמות מיותרות" אמרתי לו והתקרבתי אליו.
"אה לא?" הוא אמר והתקרב אליי חזרה.
"אין לי טעם בזה" אמרתי.
"אז במה כן?" הוא שאל.
"בלנשק אותך" חייכתי ונישקתי אותו. הלשון שלו באה בהתאמה ללשון שלי. הכל היה מחשמל בנשיקה הזו. הוא נגע בעורפי ואז בלחי שלי. התחושה שלו רק כשהוא נוגע בי מעבירה בי צמרמורת אדירה. זו הייתה נשיקה מאלה שאתה לא רוצה שיגמרו.
"אני יודע שצהריים אבל.." הוא אמר לי והסתכל לי עמוק אל תוך העיניים.
"בוא" חייכתי אליו והלכנו שנינו אל מחוץ לחדר האמבטיה.