בעצם אין לי כלום- פרק 2

want to fly 28/10/2013 1373 צפיות 5 תגובות

מנקודת המבט של אביב:
הלכתי למטבח כדי להביא לשלו משהו, היא נראית קסם של בחורה.
"אה גבר" שמעתי את מושיקו אומר לי.
"מה קורה? מתחיל להתרגל?".
"נפלה עליי וואחד כוסית.. אין אין אני בעננים אח שלי".
"תהנה" אמרתי לו, אני שונא דיבורים כאלה. דאגתי לא להסתכל על הגוף של שלו כדי לא להתחרמן לה על הצורה. אני בן עשרים ואחת, זה די ברור שאני ארצה מערכת יחסים כזו או אחרת בחיים שלי, פשוט עוד לא באה הבחורה הנכונה. העבודה הזאת דווקא כלל לא מביישת אותי, בדרך כלל למקומות האלה מביאים את הבנות הכי שוות. לקחתי פחית של קולה, של ספרייט, בקבוק של מים ושל עוד כמה דברים וכוס עם קרח, אני לא בטוח מה היא רוצה לשתות, ולא בא לי שהיא תתחיל לעשות לי סרטים שהיא לא אוהבת את זה או אוהבת את זה. הלכתי בחזרה לחדר שלה, בדרך עברה מולי איזה אחת בלונדינית. יא ווארדי איזה יפה.
דפקתי ביד אחת על הדלת שהייתה סגורה. שמעתי אותה עונה לי כן ונכנסתי. היא הייתה ישובה על המיטה, לא היה נראה שהיא בכלל נגעה במשהו.
"מה תרצי?" שאלתי אותה והעברתי את המגש לידה.
"יש מים?" היא שאלה בחיוך. מכל מה שהבאתי לה היא רוצה מים? טוב, איך שהיא תרצה.
"הכל בסדר?" שאלתי כשפתחתי את בקבוק המים ומזגתי אותו לכוס עם הקרח.
"כן, תודה.. יש פה מקלחת?" היא שאלה, טוב היא מתוקה אמיתית.
"פה בחדר. את רוצה משהו מיוחד?".
"לא לא, אני פשוט רוצה להעביר את היום הזה קצת ממני. זה משנה לך? אתה צריך שאני אארח לך חברה?" היא שאלה בחיוך קטן, היא אשכרה דואגת לזה שלא יהיה לי משעמם? היא קמה מהמיטה ועברה למזוודות שלה. טוב אז היא יפה, גם הגוף שלה יפה, והיא נראית כל כך עדינה שזה פשוט מתוק. מעניין אם היא רוצה שאני אעשה משהו.. טוב אני אציע את זה.
"את צריכה שאני אעשה בשבילך משהו?" שאלתי בחיוך.
"אתה יכול לנוח.. אני לא ממש צריכה אותך עכשיו" היא אמרה בחיוך מתוק, היא כנראה באמת מתכוונת לזה שאני יכול לנוח. הנהנתי ועזבתי אותה לנפשה, שתעשה מה שהיא רוצה.
"רק.." אמרתי וחזרתי לחדר, הבעיה היא שהטיימינג היה רע. היא בדיוק הורידה את החולצה שלה ונשארה בחזייה. וואו, טוב אני הייתי מהופנט, אוי שיט אסור לי.
"סליחה!" אמרתי ישר, אני שונא שזה קורה, זה מביך כל כך. היא הייתה קצת מובכת כשהסתובבתי, אבל במקום לצעוק עליי היא הרגיעה אותי שזה בסדר ושלא קרה כלום.
"רק רציתי להגיד לך שיש לך אפשרות לקרוא לי. את רואה את הכפתור הזה פה ליד הדלת? יש לי מין מנגנון כזה שכשאת רוצה לקרוא לי את יכולה ללחוץ עליו. יש לך גם אחד כזה ליד המיטה, בסדר?".
"בטח" היא אמרה בחיוך, הנהנתי ויצאתי מהחדר שלה.
נכנסת למטבח ואז יצאתי קצת לנשום אוויר. ישבו שם כמה חברים. הצטרפתי אליהם עם בקבוק של בירה שחורה ביד.
"וואלה, נראלי אני דופק אותה כבר הערב" שמעתי כשהתקרבתי אליהם.
"שו?" שאלתי אותו לא מבין, כבר?! עוד לא עשרים וארבע שעות הן פה.
"גבר תקשיב אל תיקח את זה מהר.. מי יודע מה היא תעשה לך אחרי זה".
"אתה לא מבין שהיא רוצה אותי?" הוא אמר, טוב אני שונא את השיחות האלה. ניסיתי להתרכז בים שראיתי, בגלים שכמעט ולא ראיתי שמתנפצים על החוף. לא הקשבתי לשיחה הכל כך חסרת משמעות שלהם. הביפר שהיה לי בכיס התחיל לרטוט בשלב מסוים, טוב שלו צריכה אותי, זה עדיף מלשבת פה. עברתי במסדרונות, שמעתי מידי פעם כמה רעשים. בואנה כל הבנות שבאו לכאן חרמניות בטירוף?! רק שלי לא ככה הא.. טוב זכיתי, אני חושב..
"קראת לי?" שאלתי.
"אני שכחתי לשאול לסיסמא של הויי פיי פה, מצטערת אם הטרחתי אותך ממקום אחר רק בשביל זה".
"זה באמת בסדר" חייכתי אליה, נסיכה. פניתי למחשב שלה, חיברתי אותה לווי פי. היא התיישבה בספה קטנה נוחה שהייתה מחוברת לסופה של המיטה. היא שמה את הלפטופ על הברכיים שלה, אפילו אני יודע שבשלב מסוים הברכיים יתחילו להתחמם מהמחשב.
"את יודעת, יש לנו איזה סטנד שאת יכולה לשים עליו את המחשב בלי להרוג לעצמך את הברכיים".
"וואלה?" היא שאלה בחיוך.
"שנייה אני אביא לך" אמרתי לה והלכתי להביא אותו, מצאתי אותו ממש בקלות. מיקמתי אותו וראיתי שהיא מעסה עם יד ימין שלה את הצוואר. בלי לחשוב יותר מיד הנחתי את הידים שלי על הכתפיים החשופות שלה שהיו מכוסות רק בשרוכים של גופיית הספגטי. היא רעדה לרגע מהמגע שלי אבל אז נרגעה. היא הורידה את היד שלה ושתקה, פשוט שתקה. היא נתנה לי לעשות את העבודה, אני אף פעם לא מתעייף ממסז'.
ראיתי בזווית העין שהיא פותחת קובץ וורד, שכבר היו בו כמה אלפי מילים. היא פשוט המשיכה לכתוב בזמן שאני מעליה מעסה את כתפיה.
"אני לא רוצה להתערב, אבל זה לא בסדר שרק הכתפיים שלך מקבלות צומי". היא ציחקקה, הצחוק שלה היה מושלם.
"אני אזכור את זה" היא אמרה לי, היה נשמע שהקול שלה אומר את זה בחיוך. העברתי את מבטי אל החדר וראיתי שהיא עדיין לא נגעה בשום דבר ממגש השתייה חוץ מהמים.
"אפשר שאלה?" ביקשתי.
"בטח" היא אמרה.
"יש סיבה שלא נגעת בשום שתייה חוץ ממים?".
"פשוט הרגשתי קצת רע קודם, ורק מים יכלו להעביר את זה. אל תדאג, הקולה תקבל את הצומי שלה בקרוב".
"סגור" צחקתי והמשכתי לעסות את כתפיה.


תגובות (5)

תמשיכי

28/10/2013 13:21

תמשיכי

28/10/2013 13:41

ואיייי מדהיםםםם <3 :))
אני פתאום ממש מחבב את אביב XD ולא סובל את כל החברים שלו..
ולפי מה שאני רואה.. יש לה הכול, משפחה, חברות, כסף, אושר, ואהבה ( אהמ אהמ אביב אהמ אהמ ) חחחח
תמשייכיייי מהרררר :)))

28/10/2013 14:27

אוי זה מהמםםם!!!
בחיי, אז פשוט מושלם *^* כמוך *^*
תמשיכייי

28/10/2013 15:20

מושלםםם תמשיכיי

28/10/2013 21:48
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך