בסך הכל אנחנו בני אדם- 12.

פרק 12-
מנקודת המבט של אליסון-
פרצתי בצחוק שכמעט הפיל אותי לרצפה. לא יכולתי להפסיק לצחוק, לא היה טוב שהיא סיפרה לי את זה על הבוקר.
״את יכולה להיות יותר בשקט?!״ היא מלמלה בעצבנות.
״אני מאמינה שאת לא היית שקטה בלילה, אז אין לך שום זכ..״
״אליסון!״ היא קטעה אותי. התחלתי להירגע ונשארתי רק עם חיוך.
״אני בשוק ששכבתם, סליחה״ מלמלתי. היא השתיקה אותי שוב.
״אני בשקט מעצבנת!״ הזכרתי לה.
״למה את כל כך בשוק מזה? אנחנו כן התחלנו משהו… פשוט זה די עמד בהשהייה..״
״התחלתם משהו? את אמיתית? את לא רוצה אותו האן..״
״ואולי כן?״ היא חשבה. ״אולי.. תחשבי על זה, צ׳אד חכם, חתיך הורס, מצחיק, מתוק, למה לא?״ היא שאלה אותי.
״אני לא זאת שצריכה לחשוב על זה, את צריכה״ אמרתי. היא שתקה. הבטתי בה.. זה לא היה נראה מבט מאוהב, זה היה מבט מיואש ומבואס. מי צריך אהבה בכלל, העיקר שהסקס היה טוב.
״ואל תשלי את הילדון אוקיי? הוא שרוך אחרייך ואת די משחקת בו. לא שופטת אותך כי מי אני שאשפוט רמת כלבתיות אבל.. זה צ׳אד, הוא עובד איתך״ אמרתי לה. היא הנהנה ונאנחה.
״אבל איך הוא במיטה?״ שאלתי בחיוך והתקרבתי אליה. היא צחקה.
״אני לא כל כך זוכרת, הייתי שיכ..״
״אל תזייני לי תשכל, איך הוא?״ זירזתי אותה. היא חייכה.
״ממה שזכור לי, ורק מזה, הוא לא רע בכלל״ היא לחשה.
״באמת? הוא הכי נראה מהמתרגשים באורג..״
״אוקיי, די, תודה על המחשבות הטהורות שלך אלי״ היא סתמה אותי. חייכתי והבטתי אל תוך הבית. ת׳ור יצא מהמעלית והסתכל החוצה. ניסיתי שלא יראה שאני מסתכלת עליו. הוא הסתכל החוצה שניות ארוכות, ואז המשיך למטבח. הוא בהה בי הרגע?

מנקודת המבט של האנה-
נכנסתי אחרי השיחה עם אליסון אל המטבח. ת׳ור נשען על הבר ודפק בירה אחרי בירה.
״אתה עושה מסביבך פולחן בירות או משהו כזה?״ שאלתי בהתגרות ופתחתי את המקרר, מוציאה מיץ תפוזים.
״כן״ הוא ענה בחוסר סבלנות. הבטתי בו וסגרתי את המקרר.
״איך היה לך אתמ..״
״ילדה, עזרת לי עם הפצע ירייה, תודה רבה, אבל זה לא מקנה לך זכות לדבר איתי בצורה אישית, אנחנו רק פרטנרים לעבודה״ הוא אמר.
״תיחנק מהבירה, תודה רבה״ אמרתי בחיוך עצבני ויצאתי מהמטבח עם מיץ התפוזים שלי. איך הוא הורס לי בוקר שלם במשפט אחד?

מנקודת המבט של דילן-
״אני מת על הבקרים שאת נכנסת למטבח עם חיוך ויוצאת עם מבט רצחני״ אמרתי להאנה בחיוך כשהיא התיישבה לידי על הספה.
״זה גורם לי להישאר אופטימי״ מלמלתי בחיוך.
״אני פשוט שונאת אותו״ היא אמרה בעצבנות והניחה את הכוס.
״חד משמעית שונאת אותו״ היא אמרה. כן בטח. אני שונא את המקום הזה, אם יש מתח מיני למה לא לעשות משהו עם זה כוסאמק? אני חייב למצוא בחורה. שלוש, בעצם. שלוש בחורות. שיגרמו לי לשכוח מהדרמות האלה.
״את מודעת לזה שצ׳אד חושב שאת בקטע שלו כן?״ אמרתי לה בשקט. היא הביטה בי.
״למ..״
״זה מה שאת מראה, זה מה שנדמה לו.. מה זה משנה למה? הוא מרגיש רגשות גם מהצד שלך, הוא לא מבין שהם למישהו אחר, הוא כבר מזמן עבר תשלב של המודעות״ אמרתי.
״על מה אתה מדבר?״ היא שאלה בשקט, משחקת אותה תמימה לחלוטין.
״האן, שנינו יודעים״ אמרתי לה בחיוך ונעמדתי.
״אם הסוכנים השרוטים האחרים שגרים פה היו מסתכלים מעבר לתחת של עצמם ולתחתים שמעניינים אותם גם הם היו יודעים..״
״טוב דיל, סורי, אבל השתגעת״ היא אמרה והלכה לכיוון המעלית.
״איך אני המשוגע פה לעזאזל?!״ צעקתי כשהמעלית נסגרה אחריה.
״מה עובר עליך ליצן משוגע?״ ת׳ור עבר לידי לכיוון המעלית.
״שלא תתחיל אתה, מה הבעיה שלך להגיד לה?!״ אמרתי בעצבנות.
״מה?״ הוא שאל בחיוך, כאילו אני חייזר והוא לא מבין מה אני אומר.
״טוב די, אני צריך חופש!״ אמרתי ויצאתי מהבית.

מנקודת המבט של ת׳ור-
״מי נראה לך כשיר למשימה כזאת?״ שאלתי את הקפטן, מנסה לחשוב בעצמי.
״בנות לא נראה לי..״
״הבנות ביחידה הוכיחו שהן חזקות. אני אשמח שדילן יבוא לקייס כזה, אני חושב שהוא עוד לא הראה את כל הכישורים שלו״ הקפטן אמר.
״ ותביא את האנה. היא הוכיחה את עצמה בפעם ההיא בפריז, ומגיע לה להשתתף בזה אחרי שהיא עזרה לך..״
״הבנתי. דילן והאנה״ אמרתי, עצבני על הבחירה. ממש ממש ממש לא מתאים לי לטוס עם שני אלה. ממש לא.
״אל תישמע כל כך שמח״ הקפטן גיחך.
״אל תדאג לי״ עניתי בחיוך וקמתי מהמיטה שלי.
״יאללה, המטוס יחכה לכם עוד שעתיים. תאחל להם בהצלחה ממני״
״יימסר״ אמרתי וניתקתי את השיחה.

״יש לך שעתיים לארוז מזוודה לשבוע, אתה טס לברזיל״ סימסתי לדילן כי זכרתי שיצא מהבית מקודם, בהתנהגות מוזרה מהרגיל.
עכשיו, איך אני עובר בחדר של האנה בלי שהיא תתעצבן ובלי שאני אתפרץ עליה בעצבים? זה לא יקרה.
לבקש מצ׳אד שיגיד לה לארוז? יאללה כוסאמק נו, אני אגיד לה ושתעשה מה שהיא רוצה, שלא תשכח שזה העבודה שלה. העבודה שלה זה לא להזדיין עם כל דבר שזז אלא לאסור כל דבר שזז, היא טיפה התבלבלה.
גם כן מטומטמת, מה היא ניסתה להוכיח לי? שהיא יכולה לגרום לכל גבר להיות תקוע עם חיוך מפגר על הפרצוף בבוקר שאחרי? וואלה אותי היא לא תספק, אני בטוח. ילדה קטנה ומעצבנת.
עכשיו תירגע ת׳ור, ותגיד לה לארוז מזוודה.
דפקתי בדלת של החדר שלה, שומע מוזיקה מטומטמת מבפנים.
״מה?״ היא שאלה כשפתחה את הדלת. פאק.
״ת׳ור, אתה מתכוון להפריע לי עוד הרבה זמן?״ היא העירה אותי מהבהייה בעצבנות. טוב מה אני רוצה, כל הבנות סקסיות אחרי ספורט, בדיוק כמוה.
״תארזי מזוודה, הקפטן אמר שאת נכנסת לקייס הקרוב״ אמרתי לה ובלעתי רוק.
״לכמה זמן, לאן..״
״שבוע לברזיל״ עניתי בקצרה. העיניים שלה נפתחו לרווחה והפה שלה הפך למחויך.
״יש זמן להשתזף??״ היא שאלה בטון מאושר, כאילו היא שכחה שאנחנו עצבניים אחד על השני. התכונה הזאת בה… מבלבלת אותי.
״לא יכול להבטיח..״
״אבל בעיקרון אתה לא יכול להבטיח שלא״ היא אמרה. לא הבנתי.
״בקיצור, אפשר. אני מתארגנת ויורדת״ היא אמרה בחיוך וסגרה עליי את הדלת. איזה אנרגיות יש לילדה הזאת, אלוהים אדירים.