בסך הכל אנחנו בני אדם- פרק 8.

פרק 8-
מנקודת המבט של האנה-
ירדתי בבוקר למטבח, חייבת להכניס משהו לפה. אני מודעת לזה שאני אצטרך להיפגש עם צ׳אד ולהגיד לו מה הלאה.
התנשקנו. לא נשיקה ארוכה, לא נשיקת החלומות.. אבל אני הרגשתי משהו. היה לי כיף להרגיש אותו. ובא לי עוד.
בשולחן אוכל ישבו צ׳אד ות׳ור, והחלטתי שזה ממש לו המקום להגיד לו שאני אשמח שיהיה משהו בינינו, שלפחות ננסה. ניסיתי להתחמק מהם, אבל ת׳ור ראה אותי עומדת ליד המעלית ובוהה בהם.
״בוקר טוב״ אמרתי והתקדמתי אליהם. צ׳אד הסתובב אליי, עם מבט מאושר. זה בזכותי המבט המאושר הזה? ממתי בכלל הוא חושב עליי בצורה כזאת?
״בוקר טוב״ הוא אמר לי בחצי חיוך.
התיישבתי בראש השולחן, כל אחד מהם מצד אחר שלי. הרגשתי לא בנוח לשבת ליד צ׳אד.. ובטח שלא בנוח לשבת ליד ת׳ור.
״טוב, אני מביא עוד לחם״ ת׳ור מלמל ונכנס לתוך המטבח. שתקתי והבטתי על השולחן, מנסה להתחמק מהמבט של צ׳אד. פתאום מתחרטת בכלל שחשבתי על לתת לזה הזדמנות. למה אני כל כך לא החלטית אוף.
״חשבת על זה?״ הוא שאל אחרי כמה שניות של דממה. הרמתי את מבטי אליו, הוא הניח את ידו על ידי וליטף אותה. פתחתי את פי, מנסה למצוא את המילים הנכונות.
״על מה הילדה צריכה לחשוב?״ ת׳ור נכנס עם פרוסת לחם בתוך פיו והתיישב. הזזתי את ידי מידו של צ׳אד.
״לא עניינך״ אמרתי ונעמדתי. ״אני הולכת להכין לי טוסט״ אמרתי והסתובבתי אל המטבח.
״תכיני גם לי״ ת׳ור אמר. גלגלתי עיניים והמשכתי ללכת.

מנקודת המבט של ת׳ור-
״בתיאבון״ הילדה שמה מולי את הטוסט שהכינה לי והתיישבה מולי.
״איפה צ׳אד?״ היא שאלה. הבטתי בטוסט, לא רע.
״הלך, השתעמם״ אמרתי והרמתי את מבטי אליה. ״הוא נראה מבולבל, את יודעת מה קורה איתו?״ שאלתי. למה לעזאזל שאלתי את זה, אז בסדר הם התנשקו שיזדיינו גם מצדי, ממתי אני מתערב בדברים כאלה?
״לא נראה לי״ היא מלמלה והתחילה לאכול. שקרנית.
״יש איזו בחורה שהוא דיבר עליה, שמעת על זה משהו?״ שאלתי אותה. קיבינימט ת׳ור תפסיק להתערב.
״למה שהוא ידבר איתי על זה?״ היא שאלה. שקרנית, ועוד שקרנית גרועה.
״סתם, התקרבתם בזמן האחרון..״
״ת׳ור אנחנו לא עושים שיחות כאלה, בטח שלא על הבוקר, מה השתנה פתאום?״
״עשית עבודה יפה אתמול, נותן לך פריבילגיה לדבר איתי רגיל״ אמרתי ונשענתי אחורה. גם אני שקרן גרוע?
״איזה כיף לי, הבוקר המאושר בחיי״ היא אמרה.
״פעם הבאה שאת עושה כזאת עבודה יפה ומכינה לי טוסט, נעבוד על הציניות הגרועה שלך..״
״זהו, רשמית הרסת לי את הבוקר..״
״רוצי לצ׳אד שייתן לך נשיקה״ קטעתי אותה. בואנה, מה עובר עליי?
״זה העניין? ראית אותנו מתנשקים?״ היא שאלה בגיחוך ושילבה ידיים.
״באמת נראה לך שאכפת לי?״ שאלתי בגיחוך. לא אכפת לי לא ממנה ולא מהנשיקות שהיא מחלקת, היא ילדונת.
״מה פתאום״ היא המשיכה עם הציניות.
״אתה כועס כי אתה לבד ואנשים אחרים לא?״ היא שאלה בהתגרות. החיוך התחיל להימחק אצלי.
״ילדה, את יכולה לעשות מה שאת רוצה, צ׳אד בחור טוב, אני חושב שמגיע לו יותר אבל שיהיה לו בכיף. מטעויות לומדים״ אמרתי והלכתי משם, ילדה מפגרת.

מנקודת המבט של דילן-
״מה הולך שם?״ שאלתי את אליסון שישבה בסלון.
״עוד פעם סצנות של ת׳ור כנראה, ולהאננ אין כוח״ היא אמרה וזפזפה בין הערוצים. אוקיי. קפצתי אל הספה והתיישבתי צמוד אליה, כשידי מאחוריה.
״מה רואים?״ שאלתי בחיוך והסתכלתי עליה.
״רואים אותך זז תחת הצידה״ היא אמרה.
״אבל אם אני אזוז תחת הצידה אני אשב עלייך״ חייכתי. היא גלגלה עיניים.
״תבקש מהקפטן לעבוד איתך על מודעות עצמית מותק״ היא אמרה וזזה הצידה. ״ועל תנועה במרחב״ היא הוסיפה ונעמדה.
״טוב תירגעי, אני זז״ מלמלתי וזזתי מהמקום שישבתי בו.
״אתה יודע שאני אף פעם לא רגועה, זה לא משנה מה הסיטואציה״ היא מלמלה בחיוך והתיישבה.
״חודשיים בחברתי ואת שלווה יותר ממהטמה גנדי..״ הצחוק שלה קטע אותי.
״שום גבר.. עזוב גבר, שום ייצור אנושי לא יגרום ללחץ שלי להתנמך מותק, טובים ממך ניסו..״
״וטובים ממני נכשלו. חכי ותראי, עוד חודשיים לא רק שתהיי הבן אדם הכי רגוע שאני מכיר, ואני מכיר, את גם תצאי איתי״ אמרתי. היא הביטה בי עם גבה מורמת, ופרצה בצחוק.
״לפעמים אתה באמת מצחיק״ היא נדנדה את ראשה והעבירה ערוץ. המשכתי להביט בה, מה כל כך מצחיק בזה? אני אחלה גבר, היא מאוד אחלה של בחורה, מה הבעיה? קיבינימט אז יש לי חוש הומור, זה חיסרון? שתלך לעזאזל.

מנקודת המבט של צ׳אד-
״שמעתי היו צעקות היום בבוקר״ אמרתי לת׳ור שישב מול שולחן העבודה שלו, רושם דברים בקלסר.
״צעקות? של סקס?״ הוא שאל.
״מקווה שלא. בינך ובין האנה״ אמרתי, מסתכל על ההבעת פנים שלו.
״סתם ילדה דפוקה, אין צורך לבזבז עליה מילים״ הוא מלמל.
״אל תגזים אחי..״
״לא מגזים ולא כלום. חיה בסרט של גילאי חמש״ הוא אמר עם טון יותר עצבני.
״מה כבר קרה?״ שאלתי. קיבינימט, תכננתי לספר לו על הנשיקה והוא פתאום שונא לי את הבחורה?
״לא קרה כלום״ הוא אמר והרים את ראשו אליי.
״אתה מכיר אותי יחסית הרבה ברוס. אני יודע לזהות אנשים ואת מה שהולך אצלם בראש. אצלה אולי הולכות זוג עקבים בתוך הראש, גם זה יפתיע אותי..״
״טוב די ת׳ור, בא לך להסביר לי מה זה השנאה הזא..״
״שום שנאה. טוב מה זה משנה? רצית לספר לי משהו חשוב לא?״ הוא שאל ונשען אחורה, גירד בראשו. ״דבר״ הוא הוסיף ושילב ידיים.
״עזוב, לא משהו חשוב״ אמרתי וקמתי. הוא צחק.
״אתה רציני? דפקתי לך נאום עכשיו וישבת כמו ילד טוב כדי שאני אשמע אותך אחר כך, וזה לא חשוב? דבר!״ הוא אמר בחיוך.
״אני אוהב אותה״ הודיתי במהירות.
״את מי?״ הוא שאל בחיוך.
״את זאת שדפקת עליה נאום עכשיו״ אמרתי. החיוך נמחק.
״קרה משהו שגרם לך לחשוב כזאת טעות?״ הוא גיחך.
״נישקתי אותה. ואחי.. מדהים״ מלמלתי וחזרתי להתיישב.
״ממש מבאס אותי שאתה ככה חושב עליה ת׳ור, אתה יודע שחשובה לי הדעה שלך״ אמרתי בשקט.
״אם אתה שואל אותי, תחתוך את זה״ הוא אמר.
״בשביל מה לך? גם קשר רציני שזה אומר לא לדפוק כל בחורה שבא לך, גם פרטנרית לעבודה שאחרי שתיפרדו זה יהיה מכוער וגם.. היא לא באה לי טוב״ הוא נימק. נימוקים מאוד… מעניינים.
״אני לא מפסיק לחשוב עליה.. לא נראה לי שאני יכול ככה לחתוך את זה״ אמרתי בחיוך.
״תעשה מה שבא לך אחי״ הוא אמר. הנהנתי וקמתי.
״אני אחשוב על מה שאתה אומר״ אמרתי. הוא הנהן, ויצאתי מהחדר.