בסך הכל אנחנו בני אדם- פרק 20❤️.

פרק 20.
מנקודת המבט של ת׳ור-
״בוקר טוב״ אמרתי לכל הרביעייה, מתרכז כמה שאפשר בקייס.
״ככה. יש איזה אנס בן זונה שמסתובב ברחובות ורוצח את כל מי שהוא מזיין..״
״חשבתי שעברנו את שיא המוזרות״ אליסון מלמלה.
״לא ראית כלום״ הודעתי. קרו דברים אחרים, שעדיף שאני לא אזכר בהם, שהיו נוראים פי מיליון
״בקיצור, שלחו אותנו למצוא אותו. הבעיה היא שהוא מקושר, מקושר טוב. יש לו משתפים בכל מקום, שמקבלים ממנו כסף על עזרה ושמירה על שקט. הדבר היחיד שאנחנו יודעים זה איפה התרחש הרצח האחרון שלו״ אמרתי.
״בואו נלך״ הליצן אמר.
״אני בעד ששניים ילכו, והשאר יחפשו משפחות של בחורות שנרצחו, נבדוק אם יש לו טעם מסוים, או איפה הוא מסתובב..״
״אני איתך ברוס״ עצרתי את צ׳אד.
״מי רוצה ללכת לזירה?״ שאלתי ונעמדתי.
״אני ודיל נלך״ צ׳אד אמר. הנהנתי.
״תתארגנו, אני אכניס את הכתובת לג׳יפיאס של הג׳יפ״ אמרתי והלכתי חזרה למשרד.

״שלום״ בחורה פתחה לנו בבית הראשון שעברנו בו, שגרות בו המשפחות של הנרצחות.
״אהלן, אני ת׳ור בראון, מהאף בי איי, באנו לשאול אותך כמה שאלות על אחותך המנוחה סילביה״ אמרתי לה. היא הסתכלה עליי.
״אני לא מעוניינת לדבר על זה״ היא אמרה. אני לא יכול להכריח אותה
״גברתי, אני אף פעם לא אבין את התחושות האלה, אבל אם תעני לנו על כמה שאלות קצרות תוכלי להציל המון חיים אחרים״ האנה אמרה. הבטתי בה. מדהימה.
״תבטיחי שזה שאלות קצרות״ הבחורה אמרה לה.
״ברגע שלא תרצי יותר, נעזוב אותך בשקט, עליי״ האנה אמרה, והבחורה הנהנה ופתחה לנו את הדלת.
״יפה״ לחשתי להאנה והנחתי את ידי על גבה. היא הנהנה והמשיכה ללכת. קיבינימט מה אני עושה עכשיו? היא כועסת עליי, אני יודע
בדרך כלל אני שם זין אבל אני לא יכול.. לא כשזאת היא

״אה?״ איזה בחור פתח לנו את הדלת אחרי בערך עשר משפחות שעברנו.
״שלום, אנחנו מחפשים את ריקי ג׳וזף״ אליסון אמרה.
״ריקי נוכח״ הוא אמר בחיוך והסתכל על האנה.
״עם מי יש לי הכבוד?״ הוא שאל אותה.
״עם האף בי איי״ התערבתי. ״יש לנו כמה שאלות לגבי אחותך קרלי, זכרונה לברכה״ אמרתי. הוא חזר להסתכל אליי.
״כנסו״ הוא אמר, עכשיו פחות שמח. הנהנתי וסימנתי להאנה להיכנס.

״אתה זוכר את אותו היום שקרה המקרה?״ אליסון שאלה אותו כשהתיישבנו על הספה שלו.
״לצערי, כן. בערך. חזרתי מחופשה עם חברים, קר בדיוק סיימה משמרת בעבודה ויצאה עם חברים״ הוא אמר.
״אתה זוכר לאן היא יצאה?״ האנה שאלה.
״לאיזה מועדון ליד הבית שלנו.. לא זוכר את השם, הוא נסגר מזמן״ הוא אמר.
״אתה זוכר איפה מצאתם את קרלי?״ שאלתי. הוא הסתכל עליי
״לא״ הוא אמר ונעמד .
״אני הולך להביא מים, מישהו רוצה?״ הוא שאל.
״אני אלווה אותך״ האנה אמרה, ושניהם הלכו למטבח. לאן היא הולכת
״איזה כלה ההאנה הזאת, גם באמצע קייס תוקפת״ אליסון גיחכה. מה תוקפת?

מנקודת המבט של האנה-
״תקשיב רגע״ אמרתי לריקי הזה כשהוא מזג לעצמו כוס מים, והנחתי את ידי על כתפו.
״אני מצטער אם אני לא עוזר לכם, פשוט קשה לי לדבר על זה״ הוא אמר לי בשקט. מסכן, הוא נראה מדוכא כל כך. בצדק.
״זה לגמרי בסדר, מותר לך״ הרגעתי אותו. הוא הושיט לי כוס מים. חייכתי ושתיתי, וגם הוא.
״אני יכול להגיד לך דבר אחד״ הוא אמר לי והניח את הכוס שלו. הבטתי בו.
״היא ידעה שהיא הולכת ולא חוזרת״ הוא אמר בשקט. מה זאת אומרת?
״אפשר גם מים?״ ת׳ור נכנס למטבח והסתכל עליי. נאנחתי והבטתי בריקי, שהתעורר משיחת הווידוי ונתן לת׳ור לעבור אל בקבוק המים.
״אנחנו צריכים להמשיך למשפחה הבאה״ ת׳ור אמר לי. הבטתי בריקי.
״היה נחמד להכיר האנה״ הוא אמר לי בחיוך. חייכתי. חמוד. ממש חמוד.
״גם אותך״ אמרתי, והלכתי אחרי ת׳ור.

״טוב אני מתקתקת את המשפחה האחרונה, תישארו פה, אתם נראים שבוזים״ אליסון אמרה ויצאה מהאוטו. שתקתי ונשענתי אחורה, יודעת שת׳ור רוצה להגיד לי משהו.
״האנה״ ת׳ור קרא לי מהמושב הקדמי והסתובב אליי. הבטתי בו, מחכה שהוא ידבר. שהוא יעשה סוף סוף צעד
״את כועסת עליי..״
״לא, בכלל לא״ קטעתי אותו בציניות.
״מה את רוצה לשמוע? שוב פעם שאני אגיד לך שזה מחוץ לחוקים, שאסור, שאני לא בקטע שלך, שאת קטנה לי…״
״אני שונאת אותך״ מלמלתי, מרגישה את הדמעות עולות, ויצאתי מהאוטו.
״האנה״ ת׳ור יצא אחריי.
״שלא תעז ללכת אחריי. צעד נוסף שלך אני נשבעת לך שאני עוזבת את היחידה. נשבעת״ מלמלתי בבכי. הוא שתק במקום, מביט בי. ניגבתי את הדמעות שהספיקו לצאת והלכתי משם.

התהלכתי ברחובות מיאמי, מנסה להתנתק מהכל. הכל הכל הכל. לא אכפת לי כבר מאף אחד, אני כל כך כועסת על עצמי שאני חושבת על בחור כמו ת׳ור מאה אחוז מהזמן שלי. לא יכולתי לבחור להתאהב בבחור טיפה פחות קשה?
כאילו, לא להתאהב. לרצות. אוף!!!!!
״שלא תעז לגעת בי!״ שמעתי בכי של בחורה, שמיד נפסק. מה זה?
הורדתי את העקבים שלי, שלא ישמעו רעש, והתקדמתי לאיפה ששמעתי את הזעקה ממקודם, שלאחריה שרר שקט מחשיד מדי.
״פאק״ מלמלתי וחזרתי אחורה. ראיתי בחור מוריד את מכנסיו, ובו בזמן מכוון רקה לבחורה שבוכה בשקט.
אני לא רוצה להתקשר לת׳ור
אני פשוט לא רוצה
״האן, אני מצטער על מקודם..״
״זה לא הזמן עכשיו, אתה חייב..״
״שלום״ הבחור ממקודם קטע אותי וחטף את הפלאפון מידי.
״שדרות בדמינטו..״
״מילה נוספת המוח הקטן והיפה שלך מתפוצץ על פח זבל. חרא דרך למות אה?״ הבחור שאל אחרי שכיבה את הפלאפון שלי וזרק אותו לצד השני של הכביש.
״קיבינימט, אני שונא שלישיות. לפחות ברחוב. אני חושב שצריך להקדיש לכל בחורה את הזמן הפרטי שלה, לא ככה?״ הבחור שאל אותי וקרץ לי, והעיף אותי על הפח זבל, ליד הבחורה השנייה, שבכתה כמו מטורפת.
״זה כזה לא מגיע לי..״
״זה מגיע לך. זה מגיע לך כי את בחורה זבל..״
״אתה לא מכיר אותי!״ הבחורה צרחה. אני חייבת ליצור קשר עם מישהו. למה אין עליי את הכפתור הצלה למה???
״אני מכיר אותך. אני מכיר בחורות כמוך, שכל התחת בחוץ, שכל הציצי מציץ, אתן רוצות את זה ואז אתן בוכות. בוכות!! מי אתן חבורה של שרמוטות שתבכו אחרי שבחור מתחרמן מכן?״ הוא הרים את הקול וכיוון עליה את האקדח. טמבל
״את מתוקה. אם זה היה סיטואציה אחרת אולי אפילו היית שורדת אחרי הזיון הקרב ובא״ הוא פנה אליי בחיוך.
״רק תתקרב אליי או אליה, וכל האף בי איי יגיעו״ הודעתי לו. הוא צחק.
״חמודה״ הוא מלמל. עזבי, אל תראי לו את התג. אין עלייך נשק

מנקודת המבט של אליסון-
״איפה היא קיבינימט״ ת׳ור התעצבן.
״תירגע, אנחנו נמצא אותה, לא יכול להיות שהיא התרחקה כל כך״ הרגעתי אותו. מה יש לו?!
״זה מסוכן כל כך, איזה בן זונה אני יא אללה, מה הייתי צריך..״
״וואי ת׳ור, לא יודעת על מה אתה מדבר אבל אתה חופר. די״ קטעתי אותו.
״מישהו שבר לה את הפלאפון אליסון, אנחנו מחפשים אחרי אנס מטורף שמסתובב פה באיזור.. אני לא יכול להיות רגוע״ הוא אמר. הבטתי בו. עזבי, את לא תרגיעי אותו, רק האנה מרגיעה אותו. לא יודעת איך או למה, אבל הם מסתדרים ברגעי פאניקה כאלה.
״הפלאפון שלה״ מלמלתי כשדרכתי על משהו פתאום. ת׳ור הסתכל עליי ולקח את הפלאפון. הסתכלנו על הצדדים, ולא ראינו כלום.
״האנה!״ הוא צרח, מנסה למצוא אותה. אין מצב שזה יקרה, אבל יפה שהוא מנסה
״שיט!״ הוא צעק ובעט בפח זבל.
״ת׳ור״ מלמלתי כשראיתי משהו מוכר על הרצפה. חתיכה מהגופייה שהשאלתי להאנה, שהיא לבשה היום.
הוא הסתכל עליי, והפעיל את המכשיר קשר לחירום שהוא קיבל. פאק, היא בצרות.
״שלחו לי לשדרות ברינגטון מיאמי שני כלבים ותגבורת, עכשיו״ הוא אמר והרביץ לקיר שלידנו. פאק, פאק, פאק
״למה היא הגיעה לפה בכלל?״ שאלתי בלחץ. הוא הסתכל עליי
״דיברנו, היא כעסה, כרגיל״ הוא מלמל והחזיק בפניו.
״היא תמיד כועסת כשהיא מדברת איתך, מה היה מיוחד הפעם שהיא הייתה צריכה לעזוב את האיזור?״ שאלתי בפחד. אני אהרוג אותו אם קרה לה משהו. אהרוג במו ידיי.
״זה לא הזמן עכשיו, צריך למצוא אות..״
״שלא תעז להגיד לי שזה לא הזמן עכשיו, חברה שלי נאבדה בגללך ויש סיכוי שהיא הולכת להיפגע בגדול, ואתה מסתיר ממני למה זה קורה? חתיכת זבל!״
״התנשקנו והיא כועסת עליי כי אני טמבל שלא מבין מה טוב לא קיבינימט, עכשיו תסתמי תפה שלך ותני לי למצוא את הבחורה שלי״ הוא צעק ויצא מהסמטה שאליה נכנסנו. מה הולך כאןן, האנה בבקשה תקפצי מאיזה פח ותגידי שאת בסדר והכל פה שטויות

מנקודת המבט של ת׳ור.
בעטתי בדלת שהכלבים עמדו לידה אחרי שחיפשו את הריח של האנה מהבגד הקרוע. הבטתי בג׳ונס, סוכן עבר שעבד איתי, הפעלנו שנינו את הנשקים ובעטתי בדלת.
״אף בי איי אתה עצור״ אמרתי במהירות לבחור שעמד מול שתי בחורות קשורות, והתקרבתי אליו עם הנשק. הוא הרים ידיים והביט בי.
״חתיכת בן זונה״ מלמלתי והעפתי לו את האקדח מהיד, ונתתי לו את הבוקס של החיים שלו.
״בראון זה לא הזמן״ ג׳ונס גיחך ואזק את הבחור שעל הרצפה. הייתי כל כך עצבני שיכולתי לחתוך לו את הזין, בחיי.
״האן״ מלמלתי ורצתי להאנה, שהייתה קשורה, עם נייר דבק שמודבק לה בפה.
היא קפצה עליי בחיבוק, בוכה על הכתף שלי. חיים שלי.
״אני פה, הכל טוב״ לחשתי לה ונישקתי את ראשה . לא היה אכפת לי מכלום, לא מהאף בי איי, לא מהקריירה, המוניטין, האנשים שמסביב.. היה אכפת לי שהבחורה הזאת בסדר.
״הכל טוב״ לחשתי שוב וחיבקתי אותה חזק.
״אני חייבת להפסיק לתת לך להציל אותי כל פעם״ היא לחשה לי. חייכתי. שתמשיך לצחוק, שתמיד תשמור על התכונה הזאת של להביא משפטים לא מתאימים לסיטואציה, זה הורג אותי כל פעם מחדש
״גם אם לא תפסיקי, זה בסדר גמור מבחינתי״ לחשתי והתנתקתי ממנה. ג׳ונס הסתכל עליי בחיוך, משלב ידיים. הוא מת לדעת מה קורה
שייצור קשר וידע מה קורה
״התגעגעתי אליך אחי״ מלמלתי לכיוונו וחיבקתי אותו.
״כן אה?״ הוא צחק.
״יש לנו כמה פערים להשלים, כנראה״ הוא חייך והסתכל על האנה. אני חייב לחשוב מה לעשות עם זה
״כנראה״ אמרתי בחיוך.

מנקודת המבט של דילן.
״אף אחד לא טרי להגיד לנו שהקייס נסגר!״ אמרתי בעצבנות כשצ׳אד ואני נכנסנו הביתה. אליסון והאנה ישבו בסלון וצחקו.
״אף אחד גם לא טרח להגיד לך שאתה נראה מפגר בבגדים האלה״ אליסון עקצה אותי.
״אף אחד לא טרח להגיד לך שאת נראית שרמוטה בכל מצב״ התעצבנתי.
״היי, דיל, מה זה הדיבור הזה?״ האנה שאלה בתדהמה. קיבינימט אם אליסון תוציא עוד מילה אחת..
״לא האן, תני לו, הוא נקבה שחייב להוציא ולטחון את כל החרא..״
״חתיכת טמבלית, אם אין לך משהו חכם להגיד תשתקי ותיחנקי״ אמרתי.
״אולי די?״ ברוס שאל.
״תגיד לה די״ ״תגיד לו די״
״יאללה כוסאמק״ מלמלתי ונכנסתי למעלית.

שכבתי במיטה בחדר, חושב על ללכת להשתכר במועדון ולהעביר את הלילה עם בחורות שהן לא ביחידה הזכת שכרגיל מחזירות לי את הביטחון העצמי
הדלת של החדר שלי נפתחה, ואליסון נכנסה דרכה. שתלך תתקעווד הסתומה הזאתי
״מה את רוצה..״ התחלתי, והיא נעלה את הדלת.
״מילה אני לא רוצה לשמוע ממך״ היא לחשה והורידה את החולצה שלה. פאק, מה?
״מילה״ אמרתי בשקט. היא נשכבה עליי, ונישקתי אותה.

מנקודת המבט של האנה.
התקדמתי לחדר של ת׳ור, ובדיוק הבחור מהצהריים, שאמר שהם צריכים ״להשלים פערים״ יצא מהחדר שלו.
״האנה נכון?״ הוא שאל בחיוך. הנהנתי, אני שונאת לדבר עם אנשים שהכרתי בסיטואציות חרא.
״יפה יפה״ הוא אמר בחיוך. ״נעים להכיר, אם בראון יועיל ליצור קשר עוד ניפגש בהמשך״ הוא אמר לי בחיוך.
״וואלה״ זה הדבר היחיד שיכולתי להוציא מהפה. הוא הביט בי.
״את לא צריכה להילחץ ממה שקרה לך היום. את כן, כי זה היה מלחיץ. אבל את כלה, את בחורה חזקה, שמעתי עלייך רק דברים טובים וזה לא קורה הרבה, במיוחד לא מבראון. הכל בסדר אה?״ הוא שאל.
״כן, יהיה בסדר, בדיוק באתי..״
״לשיחת התאוששות אצל ת׳ור. מבין את העניין, לא מפריע. תהנו״ הוא קרץ לי והלך. מה?

״אני יכולה?״ שאלתי בשקט ופתחתי את הדלת של ת׳ור טיפה. הוא הסתכל עליי והחזיר את המכנסיים. וואו.
״בטח״ הוא אמר והניח את ידיו על מותניו. ואז שילב ידיים. ואז התיישב.
״אתה לחוץ״ קבעתי בחיוך. הוא הסתכל עליי וחייך
״לא לחוץ, תורידי את האגו שפיתחת לאחרונה״ הוא מלמל. צחקתי. אני זאת שעם האגו בחדר הזה, ברור.
״סתם, אני שמח שאת בסדר״ הוא אמר.
״גם אני שמחה שאני בסדר״ אמרתי. הוא חייך וגלגל עיניים. הוא גלגל עיניים?!
״אתה גלגלת עיניים עכשיו?״ צחקתי. הוא צחק ונעמד.
״יותר מדי זמן לידך, נוראי. את נוראית״ הוא מלמל בחיוך.
״אני בשוק, אתה יכול לעשות את זה עוד פעם, שאני אצלם את העניין הזה?״ שאלתי בחיוך. הוא חייך ונדנד את ראשו, כלא מאמין. ואז הגיעה השתיקה
״רציתי להגיד תודה, כרגיל״ אמרתי בחיוך. הוא גיחך.
״זה כבר הפך להרגל שקורה לי משהו ואתה מציל אותי, ואני יודעת שזה מכביד ומעמיס עליך כי אני אמורה להיות לצדך ולעזור ולא ההפך..״
״מתי תביני שאני ממזמן לא רואה אותך רק כפרטנרית ביחידה?״ הוא שאל בשקט.
הוא אמר את זה.
הוא פשוט אמר את זה עכשיו, פשוט ככה.
והגוף שלי כולו מצומרר בצורה לא אמיתית
״בכל זאת״ אמרתי אחרי שבלעתי רוק, וקיוויתי שהאדום שמילא את פניי נעלם. ״תודה, אני מעריכה את זה כל כך, אני מעריכה אותך כל כך, כל פעם מחדש״ אמרתי בשקט. הוא חייך והתקרב אליי.
״הכל טוב האנה״ הוא אמר. הנהנתי והבטתי בעיניו. ובשפתיו.
ואז נישקתי אותו
פאק מטומטמת, שוב אותו דבר? איזה דה ז׳ה וו מפגר יואו!
התנתקתי ממנו מהר, הנשיקה הייתה כל כך קטנה, שכמעט ולא הרגשנו שום דבר. אולי קצת. על מי אני עובדת, גם חיבוק הורג אותי מבפנים. עכשיו הוא יתעלם ממני כרגיל
הוא הביט בשפתיי, בעיניי, וחזרה בשפתיי. ואז הוא משך את גופי אליו ונישק אותי.