בסך הכל אנחנו בני אדם- פרק 16-

פרק 16-
מנקודת המבט של דילן-
התיישבתי יחד עם ת׳ור והאנה בבופה של הארוחת בוקר. עכשיו אפשר להירגע עם הסיפורי כיסוי והכל. הרגתי אותם עם הקטע ההוא של הבני זוג.
״בוקר טוב״ אמרתי להאנה שהתיישבה, ולת׳ור שהתיישב אחריה.
״בוקר טוב״ היא אמרה בחזרה והתחילה לאכול.
״אני מת מרעב״ מלמלתי והלכתי לשים לעצמי גם אוכל בצלחת.
״טוב, אז מה עושים?״ שאלתי אותם כשחזרתי לשולחן. שניהם הסתכלו עליי.
״יש לנו כאן עוד איזה יומיים לשרוף..״
״אני יכול להתקשר לריי, הוא יכול לארגן לנו איזה טיול טוב״ ת׳ור אמר. ת׳ור הציע לטייל?
איתנו? מה הקטע?
״מעולה״ האנה אמרה. כחכחתי בגרון ואכלתי. השהות שלהם באותו חדר עושה לא טוב. או כן טוב? תלוי איך מסתכלים.
״מה קורה פה?״ שאלתי את האנה כשת׳ור הלך לענות לשיחה.
״איפה?״ היא שאלה בתמימות מזויפת.
״את מחרטטת אותי? את אהובך היחיד?״ שאלתי.
״על מה אתה מדבר דיל?״ היא גיחכה. אוקיי, יש מצב הוודקה מאתמול עדיין משפיעה.
״עזבי, אני צריך מזון״ מלמלתי ושתיתי מהקפה שלי.
״התנשקנו״ היא אמרה. ירקתי את הקפה לקערה שהייתה לידי וניערתי את הגוף.
״פאק, מה?״ מלמלתי בלחץ.
״אבל שקט דילן, אנחנו לא מדברים על זה״ היא אמרה בשקט ובמהירות. אני מוקף באנשים לא נורמלים
״דיברתי עם ריי, יש טריפ למפלים אדירים במערב ברזיל״ ת׳ור אמר והתיישב.
״מה זה החרא הזה? זה הצלחת של הקורנפלקס שלי״ ת׳ור מלמל והביט בקערה שירקתי אליה.
״נתקע לי קורנפלקס בגרון״ אמרתי. הוא הסתכל עליי בזלזול והלך להביא עוד קערה. שיט, מה יהיה כשנחזור לצ׳אד?

מנקודת המבט של האנה-
״הגעתם!״ ריי אמר בחיוך כשהגענו לנקודת האיסוף של הטיול, וחיבק את ת׳ור.
״מקווה בשבילך שיהיה טוב״ ת׳ור מלמל אליו. בחנתי את שאר הטיילנים. יש חמודים.
״יאללה, כולם פה?״ החמוד שנראה המדריך של הטיול שאל.
״מאמין שכן״ ריידר אמר, וכולנו התיישבנו, והקשבנו לתדרוך שלו.
התחלנו בטיול, ואני הובלתי מקדימה, יחד עם שיין, המדריך.
״ריידר סתם צחק עליי נכון?״ הוא שאל אותי והביט בי.
״לגבי מה?״ שאלתי בחיוך.
״שאת והקשוח בירח דבש״ הוא אמר. פאק, להיצמד לקייס או להיצמד לבחור הורס שיכול לצאת מזה משהו?
״לגמרי״ מלמלתי בחיוך. הוא נשם להקלה.
״עכשיו הטיול יהיה טוב״ הוא אמר. יש!! הבטתי אחורה, רואה את דילן מסתדר עם איזה שתי בחורות רעשניות, את ריידר מדבר עם מישהו, ואת ת׳ור עם איזה בלונדינית. איכס.
״אז בת כמה את?״ שיין העיר אותי ממחשבות. חייכתי.

״פאק זה הורס!״ אחת הבחורות שדיברה עם דילן שיתפה את כולנו עם המחשבות שלה על המפל שעצרנו לצפות בו.
״באמת מדהים״ מלמלתי. שיין חייך והביט בי.
״כן אה?״ הוא אמר לי בחיוך, והתחיל להסביר לכולם על ההיסטוריה של המפל הזה. עמדתי לידו והבטתי בת׳ור שישב בין ריידר לבלונדינית שלא הפסיקה לגעת בו.
״אני דורשת לבוא לעוד טיולים שלך״ אמרתי לשיין כשהוא סיים לדבר והנחתי את ידי על גבו. הוא הסתכל עליי.
״אני דורש ממך לבוא״ הוא אמר בחיוך.
״מעולה״ סיכמתי בחיוך.
״עוד כמה ימים את פה?״ הוא שאל. אוי שכחתי, אני לא מפה.
״אה.. יומיים״ אמרתי. הוא פתח עיניים.
״יש לי רק יומיים לגרום לך לאהוב אותי?״ הוא שאל. הסמקתי.
״אם תהיה נחמד, אני אארגן עוד יום״ אמרתי בחיוך. הוא הזדקף והתקרב לאוזני.
״אחרי הטיול המרתק שלנו, את עושה משהו חשוב?״ הוא שאל בשקט. יוצאת איתך, אמן!
״אני אהיה במלון כנראה..״
״מעולה. בשמונה אני אצלך״ הוא אמר ואסף את כולם לעוד הסבר. יש!

חזרתי מחויכת מדייט מדהים עם שיין.
״אתה נכנס?״ שאלתי כשהוא ליווה אותי לחדר. הוא הביט בי.
״אם תרצי שאני אכנס אני אכנס״ הוא אמר בחיוך. צחקתי ופתחתי את הדלת, והוא נכנס אחריי.
״וואו, כל זה בשביל בן אדם אחד?״ הוא שאל.
״בן אדם מדהים במיוחד״ החמאתי לעצמי. להגיד לו שבחדר הזה אמור לישון ת׳ור? או לשמור את זה בשקט עד שהוא ילך? גם ככה לא נתראה יותר בחיים, מחר היום האחרון שלנו פה.
״אז דיאנה ממיאמי״ הוא אמר אחרי שהוא סגר את הדלת.
״שיין מברזיל״ החזרתי בחיוך מאושר. לילה מעולה לסיים איתו את החופשה. הוא התקרב אליי.
״מאיפה נפלת עליי?״ הוא מלמל בשקט ונישק אותי. הפלתי מידי את הארנק שלי ומשכתי אותו אליי. הוא הדביק אותי לקיר, פותח בעדינות את הרוכסן האחורי של חולצתי. בחיים לא נישקתי ברזילאי קודם. וחבל. הוא עבר לנשק את צווארי, ואני עצמתי עיניים, מנסה להדחיק הכל ולהשאיר בראש רק אותו.
ואז ת׳ור נכנס לחדר.
״מה אתה עושה כאן?!״ מלמלתי, הרחקתי את שיין ממני ועטפתי את פלג גופי העליון עם החולצה שכמעט ירדה. הוא הביט בי בכיווץ עיניים.
״מה אתה עושה כאן באמת?״ שיין שאל אותו. הבטתי בשיין. אוף, רציתי כל כך!!!
״מה אני עושה כאן? מה אתה עושה כאן?״ ת׳ור. שאל בגיחוך. אוף, הוא לא יכול פשוט ללכת ללילה אחד??
שיין הביט בי. לא היה לי מה להגיד.
״אתם ביחד?״ שיין שאל אותי באכזבה. לא!!!
״כן״ ת׳ור אמר. פתחתי עיניים והבטתי בו. שיין נאנח וגלגל עיניים.
״את שיקרת לי, אוקיי. לילה טוב״ שיין אמר בעצבנות ויצא מהחדר. העיניים שלי לא זזו מת׳ור. הייתי עצבנית בטירוף. כרגיל!!
״מה אתה חושב שאתה עושה?!״ שאלתי בעצבנות. הוא הביט בי בתמימות.
״הולך לישון״ הוא אמר.
״למה אתה הורס לי? כל כך היה קשה להגיד שטעית בחדר או משהו?!״ הרמתי את הקול.
״לא יודע אוקיי? לא חשבתי על זה״ הוא מלמל, הוריד חולצה ונשכב על הספה. לא זזתי. הייתי המומה. הוא פתח את עיניו והביט בי.
״אם כל כך חשוב לך להזדיין איתו אני יכול להתקשר ולהגיד שאני אח שלך או משהו״ הוא אמר. ברור שכשהוא אומר את זה ככה התשובה תהיה לא, למה הוא עושה לי את זה?
נאנחתי והתיישבתי על המיטה, מנערת את שיערי.
״לא אכפת לי משיין אוקיי?״ מלמלתי בחוסר כוחות. ״אכפת לי מזה שאתה לא נותן לי להנות״ אמרתי והבטתי בו.
״הנשיקה לא גרמה ל..״
״אל תחמיאי לעצמך ילדה״ הוא קטע אותי. גיחכתי.
״כל פעם שאני מערערת לך את הביטחון אתה קורא לי ככה״ מלמלתי ונשענתי אחורה. הוא חייך ונשען אחורה.
״או שיש לך משהו אליי או שיש לך בעיה קשה של חוסר ביטחון״ אמרתי. הוא חייך חיוך יותר רחב. משועשע.
״לילה טוב״ הוא צחק ונשכב.
״לילה טוב״ מלמלתי, הורדתי את הנעליים ונשכבתי גם אני.

מנקודת המבט של ת׳ור-
״ת׳ור״ שמעתי את הקול של האנה באוזני. לא היה לי כוח לפתוח עיניים.
הרגשתי שפתיים מלטפות את שפתיי, ולשון נכנסת ביניהן. היא מנשקת אותי? פתחתי את עיניי וראיתי את פניה, צמודות אליי עם עיניים עצומות. עצמתי את עיניי שוב, מרגיש את הלב עף לשמיים, והצמדתי אותה אליי לנשיקה.
״מה קורה כאן?״ מלמלתי כשהיא התיישבה מעליי והורידה חולצה.
״להפסיק?״ היא שאלה. נדנדתי את ראשי בשלילה ומשכתי אותה חזרה אליי.
״בוקר טוב ילדים חמודים״ דילן נכנס לחדר, ופתחתי עיניים במהירות. מה.. איפה האנה?
היא במיטה. אני חלמתי. פאק!
״בוקר״ היא מלמלה והתיישבה. הבטתי בה, לא יודע מה לעשות עם עצמי עכשיו. קודם צריך להרגיע את הבחור למטה, ואז ננסה להדחיק.
״הכל בסדר?״ היא שאלה אותי.
״כן״ מלמלתי וגירדתי בראשי. אני חייב להפסיק עם החרא הזה, אני חייב להפסיק לחשוב עליה כל כך הרבה.
״אני כבר ארזתי את המזוודות שלי, חצי שעה אתם למטה. אני הולך להיפרד מהבנות שלי״ הוא אמר בחיוך ויצא מהחדר.
התנערתי מהמחשבות שלי ונעמדתי, מחפש חולצה ללבוש.
״מה עובר עליך?״ האנה מלמלה בחיוך. לא האנה. ילדה. ילדה.
״כלום לא עובר עליי״ אמרתי בחיוך אדיש. ״תתארגני״ הוספתי בשקט. היא קמה לכיווני.
״מה את עושה?״ שאלתי בשקט והבטתי בשפתיה.
״הולכת למזוודה שלי״ היא גיחכה. ״ת׳ור, אתה חיוור״ היא אמרה והביטה בי.
״יהיה בסדר, אני עייף״ אמרתי. היא הנהנה ולקחה את המזוודה שלה. אני חייב להירגע.