בסך הכל אנחנו בני אדם- פרק 11.

פרק 11-
מנקודת המבט של ת׳ור-
״בוקר טוב גבר״ גארי אמר לי בחיוך כשפתחתי עיניים. קיבינימט, מה בית חולים?
״איזה נזק כבר עשיתי שאני פה?״ מלמלתי. הוא חייך.
״ירו בך. אני צריך לעדכן שהתעוררת, הקפטן רוצה לתחקר מה קרה״ הוא אמר והניח את הלוחית שלי. ירו בי? אני שונא לא לזכור דברים
״הבחורה ישנה בחוץ, להגיד לה שתיכנס?״ הוא הציץ חזרה אל תוך חדרי. בחורה?
״איזה בחורה?״ שאלתי.
״האנה משהו״ הוא אמר. מה היא עושה כאן?
״אל תעיר אותה, אחר כך״ אמרתי, אולי עד שהיא תתעורר אני אזכר במה שקרה. הרמתי את ראשי ובדקתי איפה ירו בי. על הריאה השמאלית.. איזה כיף.
עכשיו לעניין שיותר מטריד אותי, למה הילדה פה? לא עשיתי איתה משהו נכון? אין מצב שהיא פה לבד אם לא עשיתי איתה משהו שגרם לה.. יש מצב ששכבנו?
לא, הייתי זוכר את זה.
כאילו, למה שאני אעשה את זה?
קיבינימט, בא לי לעוף מפה, המקום הזה לא עושה לי טוב לראש.
״אומייגאד, אתה חי״ שמעתי קול ופתחתי את עיניי. האנה התקדמה אליי.
״ככה זה נראה״ אמרתי והתיישבתי, אני לא רוצה שהיא תחשוב שאני חלש.
בגלל שהיא פרטנרית עבודה, כמובן, ואני צריך להראות לה ולשאר שאני חזק כדי לתת להם חוזק.
״אני מצטערת שהתקשרתי לקפטן, למרות שלא רצית.. אני ממש פחדתי״ היא אמרה. על מה היא מדברת?
״הלחיץ אותי לראות אותך חסר אונים״ היא גיחכה. הבטתי בה. ״אני רגילה לראות אותך קשוח ושחצן ולא חלש וממלמל״ היא אמרה בחיוך מתגרה. בוא נסדר את הסיפור- נוריתי לידה, והיא נלחצה ובטח בכתה והתקשרה לקפטן שהזעיק את גארי ולקח אותי לפה. הגיוני.
״פעלת נכון. תזכירי לי לעשות לך שיעור בפאניקה לאחר ירייה..״ התחלתי והיא גלגלה עיניים.
״אני לא צוחק״ אמרתי בחיוך. ״גם לי עשו את זה״ אמרתי לה. היא הנהנה. בלעתי רוק, ובכירים מהמוסד נכנסו במהירות.
״האנה, אנחנו יכולים להעביר שתי מילים עם הנזק?״ הקפטן שאל אותה בחיוך. גלגלתי עיניים.
״בטח״ היא מלמלה בחיוך, הביטה בי והתקדמה לדלת.
״עשית עבודה טובה, אגב״ הוא אמר לה.
״תודה״ היא חייכה ויצאה מהחדר. אז לא שכבתי איתה…
עדיף ככה.

מנקודת המבט של האנה-
״תמסרי לו שמילאתי את הסטוק של האלכוהול בשבילו״ צ׳אד סימס לי בחזרה אחרי שהודעתי להם שת׳ור התעורר. חייכתי.
״יימסר״ רשמתי בחזרה.
ת׳ור היה נחמד הבוקר. אז כל מה שצריך בשביל שהוא יהיה נחמד אליך זה לירות בו? בקטנה.
״את רשאית להיכנס, המסוק ינחת על גג בית החולים עוד חמש דקות.״ הקפטן אמר לי כשיצא עם כל הסוכנים המסווגים מהחדר של ת׳ור. הנהנתי, והם נעלמו תוך חמש שניות מטווח הראייה שלי. קמתי מהספה שעליה ישנתי, גם במסדרונות משקיעים בריהוט כשמדובר בבית חולים של המוסד, והתקדמתי לחדרו.
״יאללה הולכים״ ת׳ור יצא מחדרו בסערה והתקדם למעלית. אני חושבת שאנשים יחשבו שאני זאת שנוריתי, לא הוא, עם כל האנרגיות שלו.
עלינו למסוק, וישבנו במושבים האחוריים.
״אתה יודע שאף פעם לא טסתי במסוק לפני אתמול?״ סיפרתי בחיוך לת׳ור.
״אז היה שווה שירו בי, אני מבין״ הוא אמר בחיוך ונשען אחורה. חייכתי וסובבתי את פניי אליו.
״מאוד שווה״ אמרתי בהתגרות. ״שזה יקרה כל יום״ הוספתי.
״כן אה״ הוא גיחך וגירד בראשו.
״סתם, לא יישארו לי דמעות אם זה יקרה לך כל יום״ אמרתי בחיוך, ואז הבנתי איך זה נשמע.
״מהפאניקה. בחיים לא הייתי ליד מישהו גוסס לבד״ תיקנתי. מפגרת, שלא יחשוב שחשבת עליו אפילו, הוא יתחיל להשתחצן. ולא חשבת עליו בכלל, אז שלא יחשוב שהוא חשוב. מה?
״גססתי?״ הוא שאל, תודה אלוהים, שהוא התעלם ממה שאמרתי לפני.
״אתה לא זוכר?״ שאלתי.
״לא זוכר שום דבר חוץ מזה שנתתי את האוטו שלי לברוס ואליסון״ הוא ענה והביט בעיניי, כאילו מחכה לתגובה. הנהנתי, לא ידעתי מה עובר לו בראש.
״למה את באת איתי לפה?״ שאל, הדגיש את ה׳את׳. ״ניסיתי כל היום לפענח אם משהו קרה לפני שנוריתי שגרם לך לבוא.. אנחנו לא..״
״הגעת לדירה, פתחתי לך את הדלת והתעלפת לי בידיים. העברתי אותך לספה והסימן היחיד שהרגיע את כולם זה שאחזת לי ביד. ממש אבל, חזק״ הסברתי. ״אז לקחו אותי איתך, כדי לבדוק שאתה ממשיך להשתמש בשריר״ הוספתי. הוא שתק והביט בי.
״תודה ילדה״ הוא אמר. באותו רגע, כל החמלה שהייתה לי אליו התחלפה בכאפה אחת גדולה.
מה ׳ילדה׳?! אני הצלתי את החיים שלך!!! תדבר אליי יפה כבר!
הוא כזה מעצבן אוף!

מנקודת המבט של דילן-
״דיל״ שמעתי את צ׳אד קורא לי בזמן שהכנתי חביתה.
״אה?״ מלמלתי בחוסר כוחות, יודע שאתמול הייתי במצב רוח לא טוב וקצת פרקתי עליו.
״מצטער על אתמול, הייתי לחוץ ועצבני ויצא מצב לא נעים..״
״מבין אותך״ אמרתי לו והפכתי את החביתה.
״אנחנו בסדר?״ הוא שאל. הבטתי בו ולחצתי את ידו בחיבוק.
״הכל טוב״ אמרתי לו בחיוך, ואז שמענו את הדלת נפתחת. האינסטינקטים שלנו כמרגלים פעלו וכל אחת הוציא אקדח ממקום מופלץ מהתחת.
״החבאת ליד הפח אקדח?״ צ׳אד שאל אותי בשקט.
״בגלל תגובה כזאת זה אחלה של מקום״ הסברתי בגאווה.
״זה אנחנו שני טמבלים״ ת׳ור והאנה נכנסו למטבח בזמן שדיברנו.
״תראו מי חזר״ צ׳אד אמר בחיוך והתקדם אליו. הסתכלתי על האנה וחיבקתי אותה.
״שמח לראות אותך רגועה שוב״ התגריתי בה בחיוך.
״שמחה לראות אותך פה״ היא עקצה בחזרה.
״אאוץ׳״ חייכתי.
״שמח לראות שאתה בחיים״ אמרתי לת׳ור וחיבקתי אותו.
״תודה גבר״ הוא החזיר. פעם ראשונה שהאווירה סבבה פה..
אה ואז אליסון קיימת.

מנקודת המבט של צ׳אד-
״מה הקפטן אמר על הכישלון שלך?״ עקצתי את ת׳ור כשישבנו בלילה בחוץ.
״הוא ניסה לבדוק מה הלך שם.. גם אני אשמח לדעת״ הוא אמר.
״אתה לא זוכר מי ירה בך?״ שאלתי בבלבול. פאק, זה לא דבר טוב בכלל.
״לצערי לא.. אני מנסה לשחזר אבל לא הולך לי. נזכרתי רק בחלק שהאנה בכתה וניסתה להועיל במשהו״ הוא אמר בגיחוך.
״היא נלחצה״ סיפרתי לו, נזכר באחיזה שלו בידה.
״דפקת לה וואחד אחיזה כשהיית מעולף״ פלטתי בחיוך, לא מראה שזה מעניין אותי מאוד.
״וואלה לא זוכר כלום מזה, גם היא אמרה לי״ הוא אמר. הנהנתי.
״אתה עדיין..״ הוא התחיל בהיסוס.
״מה?״ שאלתי.
״בקטע שלה״ הוא אמר. הנהנתי. הרג אותי לראות אותו מחזיק בה ככה.. אני יודע שזה לא בכיוון הזה בכלל ושאין שום דבר ביניהם אבל בכל זאת, הוא לא שיחרר אותה.
״הולכים לבר, אתם באים?״ אליסון הציצה מתוך הבית. הסתכלתי על ת׳ור.
״יאללה נו, נבוא איתכם״ ת׳ור אמר בחוסר סבלנות.
״אומייגאד, ת׳ור בא איתנו למקום שנהנים בו?״ אליסון שאלה בתדהמה ונכנסה לבפנים.
״אתה באמת בא אחי?״ שאלתי אותו בחיוך.
״תפסיק לבהות בי כמו איזה כוסית אני לא אשכב איתך״ הוא מלמל ונכנס לתוך הבית. גיחכתי ונכנסתי גם אני.

מנקודת המבט של האנה-
״אתה יכול להפסיק לשתות ולבוא לרקוד איתנו?״ שאלתי את ת׳ור שישב על הבר ודיבר עם הברמנית. הייתי שיכורה לגמרי, לא הייתי באה אל ת׳ור אם הייתי פיכחת.
״אני לא רוצה שיחשבו שאני קשור אליכם״ הוא מלמל ושתה עוד שוט.
״בסדר, תמשיך להיות זקן״ אמרתי בהתגרות.
״את יודעת שהיא קטינה כן? אסור היה לכם לתת לה לשתות״ הוא אמר לברמנית שציחקקה.
״בואנה, אני בת עשרים וארבע״ התעצבנתי.
״גיל מאוד בוגר״ הוא אמר בחיוך מתגרה. גלגלתי עיניים והלכתי אחורה, והתנגשתי בצ׳אד.
״אני בוגרת לדעתך?״ מלמלתי והבטתי בעיניו.
״מה?״ הוא שאל בחיוך. השתקתי אותו בנשיקה ארוכה. הצמדתי את גופי אל גופו ומשכתי אותו אליי, מרגישה את ההנאה שלו מהנשיקה. אני הייתי שיכורה, נהניתי גם מליפול במדרגות.
טוב, זה שהוא מנשק טוב גם עוזר.
וזה שת׳ור נועץ מבט גם נחמד.
לא שאכפת לי, או לו. צ׳אד הוא השקעה חכמה, ואולי סוף סוף נתקדם שלב.