בסוף – הכול מסתדר לטובה :). פרק 3

מנק המבט של מאור
דור עלה אחרי מור לחדר,היא הייתה נראית ממש עצבנית.
כואב לי שאני גורם לה להיות עצובה. ועצבנית… אני אוהב אותה
״איזה ילדה משוגעת״ אמרה לי ליז אבל לא התייחסתי אליה,שתדבר יפה! מי היא חושבת שהיא?
דור ירד במדרגות ובא לעברנו עם המגש של האוכל והשתייה
״ אני מצטער…על זה״ אמר והצביע על החדר של מור בחיוך מטומטם
״ זה בסדר אנחנו רגילים״ אמרה ליז באותו חיוך מטומטם והסתכלה עליי
״טוב אני הולך״ אמרתי אחרי כמה דקות
״לאן?״ שאלה ליז
״הביתה,ביי״ אמרתי והלכתי במהירות שלא תתחיל עם החפירות שלה.
הלכתי הביתה…
מנק המבט של מור
אחרי כמה זמן הייתי ממש צמאה ירדתי לישתות ראיתי שליז ומאור לא נמצאים כבר,שמחתי
הלכתי למקרר
״ הי אחותי״ אמר לי דור והנמיך טיפה את הטלוויזיה
לא התייחסתי אליו מזגתי לעצמי קצת קולה
״כועסת?״ שאל ושוב לא התייחסתי
יצאתי לבחוץ וישבתי בחצר הגדולה שלנו,התנדנדתי על הנדנדה שיש לנו בחוץ ושיחקתי בטלפון קצת.
לפתע צילצלו אליי
״מניאק״ הייה רשום על הצג. חחחח זה מאור,מה הוא רוצה עכשיו?
לענות או לא? החלטתי לא לענות,אין לי כוח אליו.
לא עברו שתי שניות וקיבלתי הודעה,היא הייתה מנועה
״שומעת? יש היום מסיבת בריכה אצל עומר,הוא רצה להזמין אותך אבל כנראה שלא ענית לו כמו שאני מכירה אותך,אז הוא אמר לי לדבר איתך ולהזמין אותך״
״ תודה,אבל אני מעדיפה לוותר״
״די נו תבואי יהיה כיף״
״לא יודעת..״
״תבואי;)״ שלחה
״מתי זה?״
״עוד שעה״
״נו אני בחיים לא יספיק להתארגן בשעה את מכירה אותי״
״סומכת עלייך :)״
נאנחתי וסגרתי את הטלפון.
נכנסתי הביתה להתארגן…