במקומות הכי לא צפויים-ברגעים הכי לא צפויים ובמחשבות שלא חשבתי שיהיו.

הקדמה –
קוראים לי רינה .ואני בת 16 וחצי .הכינוי שלי שחברותיי ואמא נתנו לי הוא "רינה בלרינה ".אני רקדנית בלט מאז שאני בת 4. ריקוד בלט הוא כל חיי .
אני אתאר לכם מעט מן עצמי.
קודם כל אתם יודעים,אני רוקדת בלט.אני גמישה מאוד ממש נערת גומי .
יש לי שיער חום בהיר מאוד ועיניים ירוקות. אני גרה בתל אביב . במרכז תל אביב . אבא שלי מנהל בנק ,ואמא שלי מנכל"ית של חברת הייטק שהיא פיתחה בעצמה !
ההורים שלי מוכשרים!
אני לומדת בכיתה י'.
יש לי אחד בשם יהונתן שהוא בצבא וכמעט משתחרר.הוא לוחם בגבעתי בן 21.
עוד אחות בכיתה ז' בשם רותם.ילדה טובה ומצטיינת בלימודים .
ואחות מתוקה מתוקה בת 4 בשם נועם.ילדה כה חמודה !
חברי הטוב ביותר זה יוגב.הוא החבר הכי טוב שלי מכיתה ו' .אנחנו כמו אחים תאומים .
וכמובן החברה הכי הכי טובה שלי עליי האדמות ספיר,אותה עוד הכרתי מגיל 4 כשהתחלתי ללמוד בלט.שתינו רקדניות,ואפילו נשלחנו לתחרות עולמית בפריז.והגענו למקום השני.
אני רק יכולה להגיד לכם שאנשים האלו עושים את החיים שלי דבש .
השאיפה שלי זה לפתוח סטודיו לריקוד . להיות מורה לריקוד ובעצם…אני עוד לא יודעת..
אני מעדיפה לספר לכם,פשוט לספר לכם את האמת ..
אתם מוכנים להקשיב?
שלכם ,רינה.