'במגע שלך יש אמונה' פרק עשרים

נקודת המבט של נאור:

עבר שבוע, שבוע שלם שחפרתי לעמית על זה שאני מצטער שהעצבתי אותה, ושבגללי היא בכתה.
היא ענדה את השרשרת הכסופה תמיד, אהבתי לראות את זה עליה כי השרשרת עדינה, ולא משנה מה עמית תלבש או תעשה השרשרת תמיד תשווה לה מראה עדין.
היום אני צריך לשאול את עמית אם היא באה איתי, בכול זאת אני צריך לחזור, לא עוד הרבה זמן מתחילים הבגרויות ואני צריך ללמוד, קמתי מהמיטה וציחצחתי שיניים, לבשתי גינס צמוד בהיר וגופיה כחולה כהה, שמתי באוזני את העגיל, כמובן שלא בכדי להראות ערס אלא כדי שהחור לא יסתם לי, השפרצתי על עצמי בושם ויצאתי, הטיסה רק ב 02:00 בלילה ככה שיש לי זמן, הגעתי למלון שלהן ולחצתי על הקומה השניה, משהו שעשיתי כבר הרבה פעמים השבוע, הלכתי במסדרון עד שהגעתי לחדר שלהן, דפקתי בדלת, היום יום שישי ככה שאין להן לימודים עם לירן, לא טיפוס שאני כול כך מחבב, הוא מסתכל לכיוונים שאני מציע שאף אחד לא יסתכל עליהם, לירדן הוא בכלל מגניב מבטים,טוב היא מתלבשת חשוף ככה שאפילו אני, גבר תפוס לא יכול לעמוד בדבר כזה, עמית וירדן כול כך שונות, לא להאמין שהן אחיות תאומות.

נקודת המבט של עמית:

אתמול רז התקשר אלי, הוא שאל אם אני ונאור השלמנו ואם הכול בסדר, עניתי לו על שתי השאלות בחיוב, הוא אמר לי שבעוד שבוע יש לנאור יום הולדת, כבר אז נרקמה לי תוכנית בראש, שמעתי דפיקות על הדלת, קמתי מהמיטה ולבשתי נעלי בית חמימות, התקדמתי לכיוון הדלת, טוב מי זה יכול להיות אם לא נאור, פתחתי את הדלת, ״היי יפיופה״ נאור אמר ונישק אותי, ״היי חתיך״ החזרתי לו, הוא התיישב על הספה ואני התיישבתי לידו, ״את יודעת שהיום אני צריך לטוס חזרה״ הוא אמר, ״ואני ממש ממש מאוד רוצה שתחזרי איתי ונמשיך ללמוד ביחד בפני..״ הוא אמר ועצרתי אותו, ״אני לא חוזרת נאור״ אמרתי לו, ברור שרציתי לחזור איתו, אבל רציתי להפתיע אותו ולבוא ליום ההולדת שלו עוד שבוע וחצי, הוא ניסה לשכנע אותי המון, אבל אני התנגדתי, ״אנחנו מדברים פעם בשעתים שיחה רגילה ופעם ביום שיחת וידאו, והודעות אף פעם לא מסננים כי אני לא יכול לבוא לבדוק מה איתך שמעת?״ הוא שאל וניסה להשמע נוקשה, חייכתי ,״אין בעיה״ אמרתי לו, הוא נישק אותי בערך מליון נשיקות וחיבק אותי, סליחה יותר נכון מחץ אותי כדי להיפרד, והלך ואז התחלתי לארגן לו את מסיבת יום ההולדת.

פרק קצר רצח. אוהבת :)