בלונים אדומים של אהבה – פרק 7

" אביטל , למה נעלמת לי ככה?" דאג אוריאל לשלומה של אביטל.
" לא נעלמתי , רק הסתובבתי בין החדרים. וכמובן שאכלתי במבה אדומה." קראה אביטל והביטה על אוריאל בהפתעה.
הם הביטו אחד על השני במשך דקות ארוכות. אביטל חטף מידו של אוריאל את הכוס החד פעמית שבתוכה הייתה במבה אדומה.
" תודה , אוריאל." אביטל אמרה כשמסיבת במבה אדומה הגיעה לסיומה. לפיד וחברותיה הלכו כל אחת לביתה.
" אין בעד מה," אמר אוריאל וליווה את אביטל לעבר הדלת.
" נתראה מחר." אביטל אמרה בחיוך והלכה משם בכיוון לעבר ביתה.
אוריאל שכב על מיטתו וחשב על לפיד , אביטל ועניינים אחרים. מחר בערב הוא עתיד להיות עם לפיד ולאכול איתה ביחד פיצה משפחתית.
אבל הוא חשב היטב על מה שאביטל אמרה ועל החיוך שלפיד חייכה אליו , משהו בחיוך שלה היה מזויף ומפוברק. הוא לא הבין למה לפיד חייכה.
ככל שהוא חשב על התנגדותה הרבה של אביטל על איך הוא בחר להמשיך לנסות לכבוש את לפיד בכל מחיר, הוא הבין לאט לאט שהוא טעה ועם ההבנה הזאת הוא ילך איתה למפגש שלו עם לפיד. תוך כדי המחשבות האלה הוא נרדם.
ביום למחרת , אחרי הלימודים אוריאל הלך מאושר וטוב לב לעבר פגישתו עם לפיד במסעדה כי הוא הזמין אותה לפיצה משפחתית.
אבל הוא לא ידע שציפתה לו הפתעה אחרת ממה שהוא ציפה. לפיד קבעה לאכול פיצה משפחתית בו זמנית עם החבר שלה , רפאל.
עודו הולך בנחת , הוא הבחין שלפיד חיכתה לו מעבר לכביש. אבל היא לא חיכתה לו.
היא התקדמה לעברו בחיוך נחשי ועוד הוא עומד לקחת את ידה ולשים אותה בתוך ידו. לפיד התרחקה ממנו וצעדה אל החבר שלה , רפאל.
עד שהוא הספיק לראות אותם ביחד, השניים חמקו מעיניו עד מהרה , מאושרים ומרוצים. ורק הוא היה בודד , גלמוד, שבור לב לחלוטין. הוא לא האמין לכך שלפיד, הנערה שאותה הוא אהב כל כך, שלה הוא עמד לתת את כל חיבתו , את כל אהבתו. לפיד עזבה אותו לאנחות.