בלונד מלוכלך (הומואים)

הבלונד הגרמני הזה הציע לי לרוץ איתו, אני לא כל כך בכושר והוא מצא חן בעיני ואני מוצא את עצמי רץ איתו, אכשהו.
הוא תמיד מלפני אז אני לא מבין למה הוא צריך אותי פה בכלל אבל לי זה נעים לרוץ אחרי חולצה לבנה הדבוקה מזעה לגב רחב, והשבילים שהוא בוחר והפניות שהוא לוקח תמיד לא צפויים בחירות עקומות שכאלה שבילים מעוקלים, בכל פנייה שהוא לוקח אני חושב שאיבדתי אותו עד שהוא חוזר לתווך הראייה שלי אני כבר מספיק לדמיין את עצמי נלעס ע"י צבועים לבדי ביער החשוך,אני מנסה להדביק את הקצב, בודד לי מאחורה,רק אני והגב של הבלונד הגרמני, שאגב, עונה לשם בן.
אנחנו עובדים באותו המשרד, אני ובן, לא הבנתי איך הוא יודע שאני בקטע של ספורט שהוא מציע לי לרוץ בכלל, הוא ענה לי שרואים, הסמקתי מהמחמאה וחשבתי שהוא יבהל, אבל הוא אפילו לא שם לב והלך משם.
חשבתי שארוץ לפניו, אפגין בפניו את הכושר היוצא דופן שלי אבל בסופו של דבר אכלתי אבק והוא שמר על מקום ראשון במשך רוב הזמן, חוץ מהעצירות שהייתי הראשון לשבת ולנח על סלעי הדרך.
תביא את המים" ביקשתי ממנו יבש גרון, והושטתי את ידי, הוא אחז בה והביט, טייל בעיניו על כף ידי משורטתת השבילים
"כמו מפה על כף היד" הוא לחש
"כן, אני מכיר אותה ככף ידי" אמרתי בצחוק וחיכיתי לבקבוק המים בגרון ניחר.
הוא חייך ולגם עוד שלוק מהבקבוק, הוא התקרב פתאום, מביט בעיני, מהפנט אותי, הוא קירב את שפתיו אל שפתי והרוואה את צימאוני, במי עדן, בטעם גן עדן, בטעם שלו.