בלאד : השקרים של לוס פרק 37
הוא היה אמור להתעורר, ערפדים לא מתים משבירת מפרקת, הם אמורים להתעורר אחרי כמה דקות. אבל בלאד לא מתעורר, הוא נותן להם לגרור את הגוף שלו, יריות ממשיכות לצוץ מכול מקום ולפגוע בי, אני מרגישה את הכדורים עוברים דרך הגוף שלי ומפילים אותי לרצפה.
אני שולחת את כף ידי כדי לגעת בבלאד אבל הוא מתרחק ואני נשארת לשכב על הרצפה, שוטטת דם , הרצפה הלבנה נהייתה אדומה, הבגדים השחורים שלי נהיו ספוגים בדם אדום שהפך את הבגדים השחורים שלי לבורדו. ניסיתי להתרומם על הרגליים אבל הכדורים המשיכו לפגוע בגוף שלי, ג'קסון כנראה נתן להם הוראה לפגוע בכול מקום חוץ מהראש. שומרים החלו להתקרב אלי, בקבוצות ואני המשכתי להביט בבלאד.
"בלאד תתעורר, הם יהרגו אותך!" צעקתי לעברו אבל שום דבר לא עבד, הוא המשיך לשכב על הרצפה עם עיניים סגורות "בלאד יחתיכת בן זונה, הם יהרגו אותך, הם יהרגו אותי!" צעקתי בכול הכוח שהגוף שלי נתן לי, לא הרגשתי את החולשה שהייתי אמורה להרגיש אבל אני רואה שהגוף שלי מרגיש אותה.
"אבא." פי אמר, היד שלי ניסתה לגעת בבלאד אבל הצלחתי ליגוע רק בכף רגלו וליפול על הרצפה, התנשמתי בכבדות והבטתי בתקרה, עצמתי את עיניי רק בשביל לשמוע את קולות הצעדים שמתקרבים אלי. שמעתי אותם, הולכים בגוש אחד, מתקדמים לכיוון שלי ואז נופלים כבאולינג, ברק חזק פגע בתקרה המפעל וניפץ אותי, הזכוכית החלה ליפול על הרצפה, אבל מסביבי. שמעתי עוד צעדים, לא ידעתי של מי הם וגם לא בדיוק רציתי לדעת, הדבר היחיד שידעתי הוא שהאדם שהציל אותנו בעל כוחות ברק.
"לוסי." שמעתי את קולו של האדם היחיד שהיה איתי במפעל אחרי שג'קסון ברח, פקחתי את עיניי וראיתי אותו, את בלאד שרכן והביט בי. עיניו היו בצבע הנורמלי שהם היו צריכים להיות, החורים שהיו בגופי נעלמו ולא הבנתי איך, בלאד לא היה יכול לסגור אותם לולא היה משקה אותי בדם ערפדים אבל לא שתתי שום דם. הם נסגרו כאילו לא היו מעולם.
התיישבתי על הישבן והבטתי מסביבי, גופות של השומרים של ג'קסון שכבו על הרצפה כשהלבבות שלהם היו מסביבם, הרובים שהם החזיקו בידיהם היו מפורקים ורק המכלים עם הכדורים היו בערמה במרחק של כמה מטרים ממני. שני השומרים שהחזיקו את בלאד וגררו אותו היו חסרי ראש והחדר שהיה לבן הפך להיות אדום. ראו שפריצים של דם מרוחים על הקירות, על התקרה שהייתה מנופצת מהברק של בלאד, על הרצפה, הכול היה מלא ברסיסים של זכוכית חוץ מהמקום בו שכבתי.
הבטתי מסביבי לא ראיתי לא את סמית' ולא את ברנדי שיש בידיהם את הכוח לגרום לי להחלים בכזאת מהירות, אחת הרוחות של משפחת הדם ריפאה אותי ואני לא יודעת מי זאת אבל אני גם לא מתלוננת.
התרוממתי על הרגליים ונערתי את ראשי בשביל לקבל את הפוקוס "קדימה צריך לתפוס את הבן זונה הזה, הוא בוודאי הלך לחדר עם כול משפחות האצולה." אמרתי והלכתי לכיוון הערמה עם המחסניות, הטענתי את רובי העוזי שלי ואת הרובה הM16 שלי העברתי לבלאד יחד עם אחד האקדחי יריחו שהיו לי בכיסי המעיל.
"לוסי," הסתובבתי אליו בעודי מטעינה את האקדח שלי, "מה קרה לאנושיות שלך?" הבטתי בו במבט הנץ שלי ומצמצתי בעיניי, אני רוצה להרוג את ג'קסון ובלאד סותר אותי מהמטרה שלי. אם נמשיך לעמוד פה הוא עוד יכול לברוח.
"אני לא יודעת," אמרתי והתחלתי להתקדם אל עבר המדרגות שהובילו לקומה השנייה, " אבל אחרי שכול זה יגמר אני ירצה לגלות. תיקח את הקומה הראשונה, הקומה השנייה שלי." הטענתי את הרובים מחדש והתחלתי לרוץ אל עבר המסדרון במהירות, אני עוברת במהירות דרך דלתות ויורה בכול שומר שעומד מולי. כדורים נפלטים, רעשים של חבטות ואני רואה אותם, את הכדורים שנפלטים לכיווני, אני מצליחה לחמוק ותפוס את אחד השומרים בתור מגן. אני מוציאה את זרועי מבעד לצווארו ויורה בשלוש השומרים שנעמדים מולי, הם נופלים כמו זבובים, אני מושכת באפי ויורה בראשו של השומר שהחזקתי כמגן.
שום רגשות חרטה או אשמה לא אוכלים אותי, אני לא מרגישה דבר במסע הצלב הזה, במסע ההריגה שאני מבצעת וגם לא אכפת לי מכמות האנשים החפים מפשע שג'קסון סחר רק בשביל להיות שומר במפעל, גם להם לחיות תחת השלייה שזהו מפעל שנותן באמת תועלת לאנושות, לבלאדליינס. המפעל הזה הוא סך הכול מקום איחסון לכוחות.
"היא פה!" צעד אחד השומרים ברגע שפניתי לכיוון ימין, נעצרתי כשראיתי כשכולם מפנים את הרובים שלהם לכיווני, הרמתי גבה והרמתי את שני הרובים שלי מולם.
"לוסי, אנחנו לא רוצים לפגוע בך, תורידי את הנשקים." טוב לי יש רק דבר אחד להגיד לכם.
"תמותו." הורדתי את השומרים בירייה ארוכה אחת, זה אחד הדברים שאני אוהבת בנשק הזה, הוא יכול לפלוט מחסנית אחת שלמה בירייה אחת ארוכה.
קפצתי מעל ערמת הגופות שנחה מולי והמשכתי אל המסדרונות שהם שמרו עליהם, הם היו בערך חמש שומרים אז למה צריך כול כך הרבה שומרים בשביל לשמור על מסדרונות? אם זה היה חדר היה אפשר להבין את הבני זונות, אבל זה מסדרונות רקים, בלי חדרים.
פאק, לאן אני אמורה ללכת?
"לוס." שמעתי את קולו של בלאד, הסתובבתי לאחד המסדרונות וראיתי בו מדרגות, בלאד עלה מהקומה הראשונה אל הקומה השנייה, הוא חסך לי לעשות אין-דן-דינו בין המסדרונות.
"הקומה הראשונה מסיימת כאן, אנחנו צריכים שוב להתפצל." הוא אמר ואני רק הנהנתי.
"אין לי בעיה." אמרתי ורציתי אל תוך המסדרון השמאלי, בחלק הראשון הוא היה ריק אבל ככול שהתחלתי לרוץ במהירות אל תוך המסדרות מצאתי את השומרים של ג'קסון, הם עמדו שם, דרוכים במטרה ואפילו לא שמו לב שהגעתי אליהם. החלפתי מחסנית והטענתי את הרובים, יריתי בשני ראשים והתכופפתי כשאחד השומרים ניסה לירות בי ממרחק, המהירות שהגבתי אל הירייה הייתה מאוד מהירה, מהירה אפילו בשבילי. יריתי גם בו והוא נפל מהמרפסת שהוא עמד אליה אל האדמה, המפעל לא היה הדבר הכי גבוה בעולם אבל לראות אותו נמרך על האדמה שעשע אותי.
קפצתי מבעד למדרגות ונחתי בקומה הראשונה, שהסתובבתי לאחור ראיתי שיש שם קיר בטון ואל המקום הזה אפשר להגיע רק דרך הקומה השנייה, בלאד הגיע שתי דקות אחרי וניצנו מול שני שומרים שכיווני אלינו אקדח, לפני שהם אפילו הספיקו לירות נעמדתי על הידיים ובעטתי להם בפרצוף, הם התכווצו ואני תפסתי את הפנים של אחד מהם ודחפתי אותם אל הקיר, כול השיניים, כול הדם נמרחו על הקיר. השומר השני שנבהל מכמות הכוח שלי התחיל לזחול אחורה בעודו מקיא דם, נעמדתי במקומי ונתתי לבלאד לעשות את העבודה.
השומר התנגש בבלאד, גופו נעצר ויכולתי לשמוע את הדפיקות הלב המהירות שדוהרות קדימה, הוא חש בפחד, הוא חש שהוא איים על האנשים הלא נכונים. ובגלל זה אנחנו משפחה, אני ובלאד אנחנו צוות מעולה, לכן לא היה אכפת לי למות ביחד איתו. כי אני לא רואה את העולם שלי בלי בן אדם שיכול לקרוא אותי כמו ספר ולדעת מה קורה לי בחיים, בלי המשפחה שלי.
כול מה שאני עושה עכשיו, זה לא בשביל רוזלין ורקס גרין אלא בשביל טרייסון. הוא הנקמה שלי ואני עומדת לממש אותה. בלאד תפס את ראשו של השומר ושבר לו את המפרקת, הוא היה אנושי ולכן הוא לא יתעורר גם במאה שנה הקרובות.
"אני חושב שהגענו אל החדר שחיפשנו." הוא אמר וברק נכנס דרך החלונות הצדדים וניפץ את הדלתות הנעולות, אולם ענק נפער לפנינו והוא היה מלא רק במכונות, מכונות שבני משפחת האצולה נמצאים בתוך. איך אני אמורה לעזאזל להציל אותם אם אין לי את הכוחות שלי? אני יודעת איך לשלוט בכוח הדם אבל אני לא חושבת שאני יכולה לשלוט באנרגיה של האנשים אם אין אפילו גרעין אחד של כוח בגוף שלי, כול הכוח נעלם לגמרה. לאן הוא היה יכול להעלם? מה עשיתי כול היום האחרון? הדבר האחרון שאני זוכרת הוא שהייתי באימונים עם בלאד ויום למחרת מצאתי את הארמון השרוף של בלאד.
"יש כאן את כול משפחות האצולה מבלאדליינס, יכול להיות גם מסרינה ואלאדור." אמר בלאד והחל לעבור בין המשפחות, בדיוק שהתכוונתי לעשות צעד לעברם הרגשתי איך הלם חשמלי דוקר אותי בגוף וראיתי שחור.
ראיתי את השומרים נכנסים אל החדר אחרי שחשמלו אותי ותפסו אותי מהרגליים, עמדתי לצידם כשהסתכלתי איך הם מחשמלים את בלאד. לא יכולתי לעשות שום דבר כי הייתי רוח, יותר נכון סמית' שהיה לצידי הפך אותי לרוח בשביל שאני יראה מה קורה כשאני חסרת הכרה.
ג'קסון נכנס מבסוט אל החדר, מחייך כשהוא רואה שמכניסים אותי אל אחת המכונות ומחברים זרועה גדולה אל המכונה, במכונה שהייתה לצידי הכניסו את בלאד. כג'קסון עמד ליד לוח הבקרה הוא חייך את החיוך הכי מאושר שלו, חיוך שהייתי רוצה לקחת סכין ולחתוך אותו מהפנים אבל אני לעזאזל לא יכולה לעשות שום דבר, אני לעזאזל צריכה לחכות שיוציאו אותי מהמכונה הזאת בשביל לשסף לו את הגרון.
"בוס הכוח שלה חזק מידי, היא תפוצץ את המכונה." אמר אחד האנשים לג'קסון, ג'קסון שהחיוך ירד לו מהפנים התקרב אל לוח הבקרה, אני התחלתי לצחוק מנפילת החיוך של ג'קסון והייתי הרבה יותר שמחה שהוא לא יכול לראות אותי.
"מה? זה לא אפשרי." עיניו של ג'קסון נפערו והוא יצא בריצה מהחדר, התקרבתי אל עבר לוח הבקרה וניסיתי להבין למה הוא אמר שזה לא אפשרי, אבל שום דבר ממה שהיה רשום על לוח הבקרה השחור ירוק לא היה מובן, הלוח הדיגטלי הירוק היה מלא באותיות ומספרים באנגלית , לא למדתי לעומק את עניין המכונות, אני לא יודעת על מה הם לעזאזל מדברים.
בני זונות, הם לא יכולים לתרגם לי את מה שנמצא שם?
ג'קסון חזר עם שתי מרובעים על לוח בקרה צר עליהם, הוא הדביק אחד על המכונה שלי ואחד על המכונה עצמה בעלת הזרועות, השומרים התחילו להעמיס את הכוחות אל תוך הצנצנות בעזרת אחת הזרועות.
"זאת פצצה, ברגע שהיא תצליח לצאת מהמכונה זה יפוצץ את המפעל, אז תתחילו להעמיס במהירות את כול הכוחות!" הוא התחיל לחלק להם שם פקודות אבל אני רק ישבתי על אחד הברזלים וניסיתי להבין איך אני אמורה לצאת מהמכונה בלי להפעיל את הפצצה.
תגובות (5)
וואייי מושלםם בנדררר
איך היא קיללה את בלאד שהוא לא התעורר :))
למרות שזה טיפה מבאס שהרגת אותו.
טוב חפרתי,
פשוט תמשיכי ומהר :) ואני אשמח עם תואילי בטובך לקרוא את ההקדמה שהעלתי ולהגיב את דעתך.. זה מאוד יעזור לי
אמלה חש שתי פרקים באותי יום #אמורהללמודלהיסטוריה
גמלי יש מבחן בהיסטוריה מחרר
איזה קטע איך לא אמרת לי על מה?
אומיגדדד פרק מושלםםם ועוד פעמים ביוםם!!
(תראי מה אני עושה במקום ללמוד למבחן שיש לי מחר אבל מה לעשות ראיתי שהעילת פרק והסיפור הזה פשוט ממכר!)