בלאד : השקרים של לוס – פרק 9

פקחתי את עיניי , זרועו של בלאד סובבה אותי והרגשתי מצוין , הצלחתי להירדם מיד אחרי
הסיוט . לא כמו שפעם שלקח לי שעה עד שהצלחתי להירדם , כול פעם ההרגשה המוגנת
גודלת יותר ויותר ואני מרגישה מעולה . אבל אני יודעת שלאחר מה שקרה אתמול , עם אלי ,
שום דבר לא יהיה כמו שהוא היה פעם , הדבר היחיד שאני יכולה לעשות הוא להתנהג כאילו
לא קרה דבר ולהמשיך עם השיתוף פעולה .
"בוקר טוב סאנשיין ." מלמל בלאד , הסתובבתי בשביל להסתכל עליו וראיתי שעיניו פקוחות
לרווחה .
"שוב פעם הסתכלת עלי ישנה?" שאלתי בנימה צינית , בלאד גיחך וחייך את החיוך הגדול שלו .זרקתי את גופי מהמיטה ונעמדתי על רגליי , לובשת את נעלי הספורט הגבוהות שלי ומתקדמת אל עבר הארון של בלאד , לראות איזה בגדים נשארו ועדיין לא לקחתי אותה .
"אני אוהב להסתכל עליך ישנה , את נראת כה שלווה אבל ברגע שאת מתעוררת," פערתי
את עיניי ברגע שהוא אמר את זה , בלאד אתה חתיכת .
"תודה," הסתובבתי אליו בהפתעה " באמת , אתה בן אדם נחמד." הציניות גלשה על לשוני ,
בלאד התרומם מהמיטה ונשק לקודקוד ראשי , הוא כמו האבא שהיה לי , האבא שלי גירש אותי .
אני מתגעגעת לגור במתחם של בלאד , להתעורר בכול בוקר עם הרגשה שאת יכולה לעשות
כול מה שאת רוצה בלי שאף אחד יגיד לך מה לעשות, להתעורר ולהרגיש מוגנת . עכשיו שאני
מתעוררת אני יודעת שאני צריכה לחזור לאותם שנים, לאותם שלוש השנים שבניתי את עצמי
מחדש , אני מוכנה לומר שלפני שלוש שנים נולדתי .
חטפתי שורט שורט גבוה וחולצה שחורה ארוכה שבאזור החזה היו קרעים בצורת אליפסה , מעל לבשתי את המעיל עור השחור והארוך שלי ויצאתי מהחדר של בלאד בעודי זורקת את הבגדיםשלבשתי אתמול לכביסה .
בדיוק שהלכתי לרחבת הכניסה בלאד ישב לאכול עם האנשים שלו "סאנשיין , לאן את הולכת?"
"בלאד אתה יודע שיש לי עבודה." אמרתי והחזקתי בידית הדלת , נשענת קדימה .
בלאד לקח מזלג וחתך לעצמו חתיכת בשר אדום בתוספת יין לבן , נראה שהוא נהנה לאכול בשר על הבוקר אבל אני לא יכולתי , הריחות והטעם על הבוקר גורמים לי לבחילה .
"בואי לאכול איתנו," הוא קרא לי לבוא אליו " אף אחד לא מתקמצן פה על אוכל." הנדתי את ראשי לשלילה ופתחתי את הדלת בתנופה .
"אני יקנה לי משהו לאכול , אני מבטיחה." אמרתי ויצאתי מהר .

נכנסתי לבר שארינה הייתה בו אתמול , אם היא באה לכאן גם בבוקר בשביל לגרש מעצמה את ההנגאובר ששלט בה כול הלילה אני עוד ימצא אותה . היא חלק מהקבוצה של ליאה , ארינה מתחה בשיכרון חושים ובאמת שאני חושבת שזה אחד הכוחות , אבל הבעיה שהיא יכולה לגרום גם לשיכרון חושים של עצמה . זה היה בר טיפוסי , רחבת ריקודים , שולחנות עצות מפוזרים ואת הבר עצמו . אני מכירה את הבר הזה , הייתי באה לכאן הרבה פעמים להשתחרר , במיוחד רק בגלל שהוא נמצא במתחם של בלאד מכירים אותי כאן , אבל את ארינה מכירים יותר .
" בוקר טוב לוסי." אמר הברמן , שפשפתי את עיניי בשביל לגרש את קורי העכביש שחגו על עיניי , עדיין יכולתי לראות מטושטש והייתי עייפה לחייך לעברו . התיישבתי על אחד הכיסאות ונשענתי על כף ידי .
"בוקר טוב , אפשר לימוניידוק ?" אנשים לא שותים לימוניידוק על הבוקר בגלל שזה מכיל לימונדה ,ודקה ועוד דברים שאין לי מושג , אבל אני חייכת בשביל להתעורר , לפני שנה גיליתי שמשקאות חריפים גורמים לכך שאני ישלוט בכוחות שלי , בעזרתם אני מצליחה לשלוט יותר ממה שפעם הייתי שולטת .
"כמובן." אמר הברמן והלך להכין לי את המשקה .
"לקחת!" צעקתי לו והסתובבתי על הכיסא לכיוון הדלת , צדקתי כי ארינה ורוי נכנסו מבעד לדלת , הם לא שמו לב שאני נועצת בהם מבטים אבל יכולתי לראות שהם עייפים והכאב ראש גורם להם להתנדנד מצד לצד . רגע , זה רוי ? לקח לי מספר דקות בשביל להבין שרוי עומד לצידה של ארינה , רוי הוא אחיה שהוא לא גורש מסרינה אבל הוא עדיין חלק מציידי הערפדים בשביל האקשן . פקחתי את עיניי והושטתי את ידי לכיוונם , נכנסת לתוך ורידיהם , אל תוך הדם שלהם ושולטת בגופם , בלי שהם שמו לב משחתי אותם לעברי .
"בוקר טוב האחים סקיילרין , ישנתם מצוין ?" גיחכתי , ארינה הרימה לעברי את עיניה הירוקות עם הריסים השחורות הארוכות , יכולתי לראות את העייפות דרכן .
"מעולה , את לא יודעת עד כמה." היא נשענה על השולחן וקראה לברמן שיכין לה קפה , הסתובבתי לכיוון הברמן והרגשתי את רוי מתיישב על הכיסא שלצידי ונופל על ברכיי , כנראה שתה יותר מידי ושאני מתכוונת יותר מידי אני מתכוונת בקבוק שלם .
" טוב לשמוע , כי יש לנו היום אימונים." ארינה הסתכלה עלי במבט מופתע , קיוותה בליבה שאני משקרת אבל אני המשכתי לחייך את החיוך הגדול שלי והנדתי את ראשי לשלילה .
"מלחמה מתקרבת ואת חייבת למצוא את המקום שלך ,קדימה תתעוררי יש לנו אספה בבלאדליינס." רוי סובב את ראשי והביט בי מכיוון הברכיים שלי .
"את חזרת לבלאדליינס?" הוא נשמע מופתע , אם הייתי במקומו גם אני הייתי מופתעת .
" כן," לקחתי מכף ידו של הברמן את כוס הלימוניידוק ולגמתי ממנו , הוא לא היה מר , הוא אף פעם לא יהיה מר "אני עובדת עם אלי גרין."
"שומר הערפדים שרוצה להרוג אותך?" נאנחתי בכבדות , למה כול הזמן אני צריכה להיזכר שאלי מנסה להרוג אותי , אני פשוט צריכה להשכיח ממני את זה , ולחיות בשקט .
"כן , קדימה רוי אתה בקבוצה שלי , כדי לך להתעורר."בקשתי מהברמן שיכין חתיכת כוס ענקית עם קפה בשביל שיעיר את שני הדברים שיושבים לצידי .

נכנסנו לבלאדליינס והתקדמתי אל עבר הארמון , הצלחתי להעיר את ארינה אבל רוי עדיין היה מאוד עייף . אני חייבת להרגיל אותם לא לשתות בזמן הקרוב , אני יודעת שהם אוהבים את זה וזה בדם שלהם אבל אי אפשר לדעת מתי הערפדים של בלאד יתקפו את בני האנוש ואת בלאדליינס , צריך תמיד להיות מוכנים .
רוי הניח את זרועו של כתפי ונשען עלי , סובבתי את זרועי סביב מותניו וחבקתי אותו רק בשביל שלא ימעד קדימה , רוי לפחות מטר שמונים שזה ארבע עשרה ס"מ פחות ממני, הוא גבוה , מאוד .
"הישיבה כבר התחילה?" הוצאתי את הפלאפון שלי והסתכלתי על הצד , נשכתי את שפתיי.
"אני מאחרת ובגדול ," הסתכלתי שוב בפלאפון וראיתי עשרות שיחות שלא נענו מרים והבנות , כנראה שלא שמעתי את הפלאפון כשישנתי ובבר בגלל המוזיקה " אני מאשימה אתכם."
"כואב לי הראש, תעשי מה שאת רוצה." מלמל רוי , פלטתי בבוז , גם לא התכוונתי לשאול אותך מה אני מתכוונת לעשות .
נכנסתי לארמון ומהר מאוד עליתי לחדר הישיבות "לוס , הישיבה של השומרים כבר התחילה , את שוב מאחרת?" הפתיעה אותי קייטלין , מצמצתי בעיניי בהפתעה , מאיפה היא לעזאזל קפצה ? לא הספקתי אפילו לנשום . ומה זאת אומרת שוב ? אתמול הייתה הישיבה הראשונה שלנו .
"כן תאשימי את הדבר שתלוי לי על הגוף." הצבעתי לכיוון רוי שהתחיל להתעורר קצת אחרי ששתה כמות מספקת של קפה ומים שרק עכשיו התחילו להעיר אותו .
"חבר שלך?" היא לחשה לאוזני .
צחקתי " הוא הטירון שלי." לא היה לי חבר מאז גראגורי , גברים זה עם בוגדני , אני מעדיפה להישאר עם רוי הנמצא במצב של "היי" מאז הבוקר .
"אז אין לך בעיה שאני יתחיל איתו?" משכתי בכתפיי וקצרתי לעברה .
" ברגע שהוא יחזור לעצמו אני ידבר איתך." אמרתי והמשכתי ללכת עם רוי לעבר חדר הישיבות .
"את מאחרת!" צעק עלי אלי ברגע שנכנסתי לחדר הישיבות , הוא לא העז להסתכל לי בעיניים בגלל אתמול אז הוא הביט ברוי ככה שיחשבו שהוא מסתכל עלי . אבל עדיין , המבט שלו , שבעזרתו הוא הביט ברוי גרם לי להיות מבולבלת .
"ארינה , תודה על אתמול ." קמה ליאה בשביל לחבק את ארינה , גלגלתי את עיניי .
"תודי ללוס , היא זאת שנתנה לי את האישור להרוג את החלאה הזאת ." חייכתי את החיוך הענק שלי לעברו של אלי , הפעם הוא הביט בי בעיניים עם המבט הקר שלו ואני נשארת מחייכת ושמחה . נותנת לעצמי לשמוח מולו , אחרי שלוש שנים אני יכולה סוף ,סוף לסגור מעגל ולשמוח על כול הערפדים שהרגתי .
"אין בעיה , גם ככה זאת לא הפעם הראשונה . בכול מקרה האלו האחים סקיילרין , ארינה היא ביחידה של ליאה ורוי הוא ביחידה שלי . הוא האחרון ואני מצטערת על המצב שהוא נמצא , מחר אני יחזור אותו להיות הטירון הטוב ביותר שהיה לי ." וזה נכון , אני אימנתי אותו בצורה טובה . בלי להבליג בין כול הטירונים שלי, כול אחד הוא טוב במה שהוא עושה .
" טוב שחזרת אחי." לחץ רים לרוי את היד .
" אני שמח לחזור ולהיות תחת הפיקוד של סאנשיין שלי , תראה עד כמה היא זורחת."
"הוא עדיין שיכור ." רוי התיישב ליד רים ואני התיישבתי לצידו של אלי , רוכנת מעל הרשימות ורואה סימונים חדשים שכנראה התקיימו בשעתיים שפספסתי , שעה אחת ישנתי והשנייה גררתי את ארינה ורוי מהבר .
"קדימה תעדכן אותי." אלי רכן לאוזני ובעזרת זרועו תפס במותניי , מושך אותי לעברו .
"תפסיקי לשחק איתי מלוכלך גולדינג , אני יעלה על הסוד איך לשבור אותך , וברגע שהמלחמה תגמר את תפלי." הנחתי את כף ידי על הברך שלו , רוכנת לעברו .
"כדי לך להתאמץ גרין , אני לא אפול בקלות ." אמרתי בקרירות ונחישות .
" את תמשיכי להתנהג כאילו לא קרה אתמול דבר?" לקקתי את שתפי התחתונה .
"מה קרה אתמול?"