בלאד : השקרים של לוס פרק 27

"הכול בסדר?"
"לא ממש, אני רואה רוח רפאים." אמרתי וסמית' התנשם בכבדות, לקח לי הרבה זמן לעכל את זה שאני רואה רוחות אבל עכשיו הכול מתחבר לי. סמית' הרי אמר לי שהוא וברנדי הם רוחות הדם ורוזלין ורקס שהם החוקרים של משפחת הדם כתבו פרק שלם על כך שהם טוענים שאני היא נסיכת הדם. הכול עכשיו מתחיל להסתבך לי, למה רוזלין שמרה ממני את זה בסוד למה היא לא ספרה לי שהיא חושבת שאני היא נסיכת הדם, הייתי משתפת איתה פעולה רק בשביל לגלות אם היא דוברת אמת או שזאת רק המחשבה שלה שפועלת בצורה הזאת.
"חשבתי שדיברנו על זה." הוא אמר בקול מחוספס ועף מעל הראש שלי, מתיישב מולי ורוכן קדימה בשביל להביט בעיניי.
"גם אני חשבתי אז שחכתי ממך והבהלת אותי." אמרתי ונשענתי לאחור בשביל שיהיה לי יותר נוח לקרוא את מה שכתוב במחברת הכחולה.
"מצטער," הוא התנצל ואני הנהנתי.
"למה אמרת צפוי? ידעתם שאני נסיכת הדם?" העברתי את עיניי על מה שכתוב בדף הראשון, הכתב היה ברור והיה אפשר להבין שזהו הכתב של רוזלין, היא כתבה שהם מאמינים שאני היא נסיכת הדם אבל לא בטוחים בכך בגלל שיש עוד שתי נציגות ורק אחת מהם נבחרת להיות נסיכת הדם. אני עדיין לא הבנתי על סמך מה הם קבעו שאני היא נסיכת הדם ולמה זה בדיוק הופך אותי כשנותנים לי את התואר נסיכת הדם, אבל אני שומרת על מחשבות בנוגע לנושא הזה ולא נותנת להם לנדוד.
"יש הרבה סיבות לכך אבל אני לא יכול לספר לך אותם, את תגלי בהמשך לבד." הנהנתי, לא רציתי לריב איתו על למה הוא לא מספר לי ולמה שומרים את זה בסוד ממני, הבנתי שאני צריכה פשוט לקבל כול מה שנותנים לי ואחרי זה כבר לחלק את זה לקבוצות בראש שלי.
אני ממשיכה לדפדף עד שאני מגיעה לפרק שלישי שנקרא 'משפחת הדם' , אני פותחת את הדף הראשון ואני רואה שמצוירת שם פירמידה ובצידי הפירמידה כתובים שמות ופרוטים לגבי השמות . אם כבר אנחנו יושבים בספרייה בלי שאף אחד יפריע לנו והסקרנות שלי נודדת לכיוונים שונים אני רוצה ללמוד עכשיו על משפחת הדם ולהבין מה קורה כאן סביבי.
"אמרת שאתה רוצה ללמד אותי לגבי משפחת הדם, אני רוצה היום להתחיל." אמרתי וסמית' שלא נראה מופתע חייך חיוך זדוני וקירב את אצבעותיו לפיו כאילו הוא מסמן לי לשתוק.
"אז ככה, משפחת הדם מורכבת מארבעה אנשים, המלכה, המלך והאחים שלהם. אף פעם לא היו להם ילדים כי המלכה לא יכלה לעשות ילדים לכן בכול פעם שנולדים שלוש ילדים ששולטים בכוח הדם, אם שלושתם בנות אז נבחרת נסיכת הדם ואם זה בן אז נבחר נסיך הדם.
עכשיו, האדם שבוחר אותם היא המלכה אסטרסה, היא יכולה לקחת ולהעניק כוחות. יש קריטריונים שלפיהם המלכה בוחרת את הנבחר והנבחרת אבל אני לא יודע אותם, אם תבחרי היא תגלה לך. יחד איתה שולט ריקון, מלך הדם ובעלה, הוא כמעט ולא משתתף בעולם האנושי ואף בן אנוש לא יכול לראות או , גם לא ערפדים. אבל הוא אחראי על כול החוקים שאת תלמדי מאוחר יותר והוא היה הראשון שבנה את המכונה להעברת כוחות," עצרתי אותו כי רציתי לשאול שאלה ולא רציתי להתפרץ לדבריו כי הם היו מעניינים ומתוך כבוד כלפיו.
"ומה קורה לשני הנציגים האחרים, אם אני יבחר מה יקרה לקיילה וליאה?" נעצתי בו את מבטי.
"הכוחות ילקחו מהן, כי יכולה להיות נציגה אחת, החזקה ביותר." זה הרגיש לי מגעיל.
"אלו אפליות, אני לא רוצה שיקחו לליאה וקיילה את הכוחות, בלעדיהם הם לא יוכלו להגן על עצמן, הן לא מכירות שום דבר מלבד הכוחות." בלאד לימד אותי להגן על עצמי במקרה ויום אחד לא יהיו לי כוחות, אני יודעת להילחם, אני יודעת להשתמש בנשק ואני יודעת איך להקפיא את הרגשות שלי בזמן הנכון.
"להיות חלק ממשפחת הדם הוא תואר מכובד אך אפל במיוחד, אם את אוהבת את חברות שלך ולא רוצה שהן יפגעו תקווי שהמלכה תבחר בך." רציתי לשאול אותו למה הוא מתכוון שהתואר אפל אבל שמרתי את השאלה לעצמי במקרה ושאני לא יאהב את התשובה שהוא יענה לי. אני מעדיפה לגלות למה הוא התכוון ברגע שזה יגיע, כי אם אני יגלה את זה עכשיו אני יהיה חסרת מעצרים עד שהרגע שאני יבחר יגיע. במקרה שאני לא יבחר, לא משנה מי תבחר, שלושתינו בסופו של דבר ניפגע.
"אחרי ריקון יש את ברנדי, אחותה של אסטרסה. היא רוח דם, משמעות שהיא יכולה להיכנס לאנשים ובכך יש לה בית בעולם בני האנוש כי בלי מעטפה היא לא יכולה לחזור לעולם בני האנו כי היא עברה את השער. ריקון וברנדי עברו את השער וזאת אומרת שאם הם רוצים לחזור לעולם בני האנוש הם חוזרים בתור אנושיים ולא בתור רוחות. היא חזרה כי יש למשפחה שלנו משימה גדולה, ואת חלק מהמשימה הזאת." לא חשבתי שהוא יגיד לי אחרת, הרי למה אני רואה אותו ולמה דווקא אותי הפכו להיות הבוס של הצוות מרגלים הזה.
"הבנתי את זה כבר, אני עדיין לא מבינה למה אני צריכה לדעת את זה."
"סבלנות לוסיאן, אני הוא האחרון, את מכירה אותי. קוראים לי סמית'," הוא אמר לי בקול ילדותי וניצוץ בעיניו הבזיק לכיווני, "אני עדיין לא עברתי את השער ולכן אני נמצא פה ואת רואה אותי, כי את זו שעוזרת לי לסיים את המשימה שלי לעבור את השער ואני עוזר לך במשימה שלך." לקח לי כמה דקות לעכל את כול המידע הזה וכול פעם נמחק לי עוד ועוד מידע שסמית' אמר אבל החזרתי אותו בחזרה כשקראתי את הפירוטים שרוזלין כתבה. סמית' הסביר לי בדיוק את מה שכתוב בדף.
"עכשיו אתה מוכן לספר לי למה אני אמורה ללמוד על משפחת הדם?" רציתי כבר לקבל פעם אחת תשובות לשאלות שלי וסמית' רצה לתת לי אותם אבל עכשיו הוא מחזיק אותי על חוט דק ולא מגלה לי.
"זאת הייתה הבקשה של ברנדי, היא אמרה שהיא גילתה את הסיבה לחטיפתם של רוזלין ורקס." התשובה לשאלה הכי גדולה שלי הייתה פה מתחת לאף שלי, ברנדי וסמית' אחוז בה. אבל יש לי הרגשה לא טובה, לא יכול להיות שאני מעורבת בזה סתם ככה, לא יכול להיות שאני לומדת את זה בשביל הידע.
אני יודעת מה הסיבה.
"הם לא רוצים את הכוח של רקס, הם רוצים את הכוח שלך, את האנושיות שלך." מכיוון שידעתי את הסיבה זה לא הפתיע אותי, זה לא גרם לי להיכנס לשוק טוטאלי ולאבד את המחשבות שליי. אני ידעתי שברגע שגירשו אותי מהממלכה נכנסתי לעולם של תחכים ומזימות, של סודות ושקרים, עולם של מוות. ואני גם ידעתי שלא סתם רוזלין נתנה לי את המפתח קצת לפני שהם נחטפו, היא ידעה שהיא עומדת להיחטף, היא ידעה שאני אצטרך לשמור על עצמי כי הדמפרית שעומדת בסכנה זאת אני ולא קיילה וליאה.
זאת אומרת שתואר של נסיכת הדם נפל עלי עוד כשהייתי בת שלוש עשרה, מה בדיוק עשיתי שזכיתי בתואר הזה.
"מה זאת אומרת שהם רוצים את האנושיות שלי?" הייתי מבולבלת כי לא הבנתי מה הוא רוצה ממני.
"ברגע שנלמד על העברת כוחות את תביני יותר, בנתיים יש לך יותר מידי על הראש." הוא צודק, הראש שלי כבר מתחיל לכאוב מכול היום הזה, מהעיר העתיקה, מהמפעל, מטרייסון וגם מאלי שגרם לי ליפול בחלקי ולגרום ללב שלי לזנק בעברי, עוד שניה , עוד דקה ואם רוי לא היה מטקטק הוא היה עושה את טעות חיו ואני הייתי בוכה עליה במשך כול החיים שלי. כי אין לי את הכוח להתנגד לאלי, אף פעם גם לא היה לי. כי האהבה שלי כלפיו גדולה וכול פעם שאנחנו מתנשקים או מדברים היא גוברת עלי.
"כול כך הרבה דברים, הייתה לי הרגשה שאני קשורה אליה אבל אף פעם לא האמנתי בה. אני רואה שרוזלין תמיד ידעה את זה." אמרתי בעצב.
"הם לא יהרגו את רוזלין ורקס עד שהם לא ישיגו את הכוחות שלך, זאת ההבטחה."
"כדי לך לשמור אותה כי עם הבטחה כזאת אני יכולה לספר לבלאד ולג'ון לפחות מה קורה כאן, אני יודעת שבלאד יכעס עלי אבל אני יכולה ליטול שקר אחד מהערמה."
"אני מבין, גם אני לא הייתי רוצה לשמור סודות מאנשים שאני אוהב אבל אם זה נועד בשביל להגן עליהם, אני מוכן לעשות הכול."
"גם אני, זה לא מובן? אבל מדובר כאן באח שלו, זאת כבר לא ההחלטה שלי." סמית' לא אמר לי דבר וברגע שנעמדתי על הרגליים הוא נעלם, הרמתי את המחברות בידיים והלכתי לכיוון היציאה ובעודי עוברת לצידו של אייזק אני מחייכת ומודה לו. אני מוציאה את הפלאפון ומתקדמת אל עבר היציאה של הארמון.
"הלו."
"ג'ון, יש לי כמה דברים לספר לך ולבלאד על רקס. אני צריכה שתגיע לארמון של בלאד עוד חצי שעה, אני צריכה קצת לרכך אותו לפני שתגיע." אמרתי וניתקתי את השיחה בלי לתת לו להגיד דבר, כשפתחתי את הדלתות הבטתי לשמיים שנהיו אפורים וענני גשם נפגשו מעל הארמון, אימוני הירי המשיכו כול היום ואני לא חושבת שהם יפסיקו עד הערב. אני מאמינה שטרייסון מעביר להם מידע טוב בגלל שהם מתאמנים יותר מידי.
כשהורדתי את עיניי פגשתי את עיניו של אלי , הוא עמד מאחורי אחת הבנות של קיילה, יד אחת הייתה על המותניים שלה והשנייה שלו הייתה על הזרוע שלה כשהוא מראה לה איך לכוון. הפה שלו היה ליד האוזן שלה והוא לחש לה משהו שהצלחתי לשמוע יותר מידי טוב אבל המילים לא עברו לי בראש, המוח שלי חסם אותם. אולי הגוף שלו היה מכוון לכיוון המטרה אבל העיניים שלו היו מכוונות אלי, עצמתי את עיניי בשביל לנקות את כול המחשבות שלי לגבי אלי ולהתרכז בדברים החשובים והגשם שהתחיל לרדת עזר לי.
כשפתחתי אותם חייכתי ונתתי לחיוך להגיע לכיוון אלי ואני מראה לו עד כמה זה לא מפריע לי.
אלוהים אדירים, תן לי את הכוח להתמודד עם החיים.