בלאד : השקרים של לוס פרק 19

פערתי את עיניי ואזרתי את כול הכוח שיש בתוכי בשביל לצרוח על ג'סי.
"מה?!" היה אפשר לשמוע את ההד שלי, הצרחה שלי הייתה כה חזקה שעכשיו כול העיניים הסקרניות היו מופנות אלי.
לא , לא יכול להיות. איך יכול להיות שרקס הוא אח של בלאד וג'ון? הוא אפילו לא דומה להם, וזאת אומרת שאלי הוא חלק ממשפחת הלוטוסים וזה אומר שהוא דמפייר. איך אלי יכול להיות דמפייר ולא לדעת שהוא חצי ערפד? אני אולי הייתי שמה לב לניבים שיש לי בטוח הפה והחשק למספר טיפות של דם – לא שאני שותה, זה כמו סיגריות בסופו של דבר מתמכרים – אבל הוא נראה יחסית אנושי לדמפריים שאני מכירה. אין לו כוחות , הוא לא מהיר, אין לו ניבים ואיך לעזאזל הוא יכול להיות דמפייר?
"אתה צוחק עלי? זה דופק לי את כול התכניות!" בגלל זה ג'ון רוצה שאני המצא את רוזלין ורקס גרין, זה לא היה בגלל שהם חלק מהלוטוס הלבן אלא בגלל שהוא מחפש את אח שלו, וזאת אומרת שהקצה חוט שמצאתי הוא בדיוק הקצה חוט שאני צריכה. אני צריכה לגלות מאיפה המוכר של הכוחות משיג אותם, ואז להתחיל לטקטק על מספר דלתות ולשסף מספר גרונות.
"בגלל זה לא ספרו לך, את צריכה להתמקד במשימה שלך." היינו צריכים בשיחה הזאת כמה שיותר לצמצם מילים בשביל שאף אחד לא יבין על מה אנחנו מדברים, איך אני אמורה לצעוק לו בזמן שהוא הולך לכיוון דלתות הכניסה.
"תמיד אני צריכה לעשות משהו , להקריב משהו אבל אף אחד לא סומך עלי בעולם הזה?" הכעס שלי כבר התחיל לבעבע בוורדי, הפעלתי את כוחי על ג'סי בלי ששמתי לב כי הוא הסתובב אלי והתחיל ללכת לכיווני, באמצע נעצר והתחיל להקיא דם. אחרי מספר רגעים התחלתי להרגיש את עיניי זוהרות באדום והחום מתחיל להתפשט על לובן העין וזה מוציא אותי מדעתי ששמרו ממני את המידע החשוב הזה. אם שמרו ממני מידע כה חשוב, מי יודע מה ג'ון מסתיר ממני עוד.
"לוס." ניתרתי ממקומי ברגע ששמעתי את קולו של ג'סי, כוח פסק ויכולתי לראות מעגל של שומרים סביבו, במאית שניה כבר הייתי לידו , חיבקתי אותו ומלמלתי התנצלות.
"ג'ס אני מצטערת, אני מצטערת." זרועותיו של ג'סי נרכחו סביבי והוא התחיל לקום ולעמוד על רגליו, אני שהייתי בין ההתנצלות שלי ובין הכעס שלי הרגשתי איך אני עומדת להתפוצץ. זה יותר מידי דברים ליום אחד ואני צריכה לארגן אותם בראשי, אבל קודם כול צריך לדבר עם בלאד.
"אני יודע שהמידע הזה קשה בשבילך אז אני מבקש ממך תשאירי לי את הבדיקה היסודית, ובבקשה תתרחקי מצרות, איכשהו את תמיד מוצאת אותם והם מוצאים אותך." ביקש ג'סי ואני רק הנהנתי בשקט, כול המידע הזה , הפעלת הכוח על ג'סי גרמה לי לתהות, אולי אני לא מספיקה טובה בשביל להיות הדמפרית שהם רוצים שאני יהיה.
"תמיד תיהי מספר אחת." הוא הוסיף וגרם לי לחייך, הוא הלך לכיוון הארמון ומשאיר אותי מאחוריו ואני כמו רובוט מסתובבת והולכת לכיוון האלפא רומאו של ג'סי. אני מכניסה את כף ידי אל כיס המכנס ומוציאה את מפתחות המכונית שגנבתי לו כשחיבקתי אותו. אני רוצה להבין כול כך הרבה דברים אבל אני צריכה לשאול את הבן אדם הנכון בשביל לקבל תשובות ואם אני כבר חושבת על זה אני מבינה שג'ון ובלאד הסתירו ממני מספר דברים שהם לא היו צריכים להסתיר, לכן אני ימסור את המידע שברשותי לג'ון וברגע שאני ילך לדבר עם סוחר הכוחות הזה אני כבר יעביר את כול המידע שברשותי לבלאד. יכול להיות הם ישתפו כוחות רק עד סוף מלחמת הצללים שהתחילה ברגע שנגעו בבן למשפחת הלוטוסים.
"לוסי," שמעתי את קולה של קיילה, הרמתי את ראשי והבטתי בה בעיניים ריקות, המוח שלי היה ריק, המחשבות שלי קפאו ואני לא הייתי בדיוק פה, הגוף שלי אולי עמד מולה אבל הנשמה שלי התכנסה בתוך עצמה ולא התכוונה לצאת.
"אני.." מלמלתי, " אני חייבת ללכת."
"את חייבת לתת לנו כמה הסברים! במשך שבוע של אימונים לא היית פה, פתאום אנחנו מגלים שאת חברה של מישהו מהלוטוס הלבן ואז את כמעט הורגת אותו בגלל שהוא סיפר לך משהו שהחביאו אותו ממך בסוד." צרחה עלי ליאה, אני הייתי בין שמיים לארץ. בכול המקרים אני מחזירה לליאה בצעקה או פשוט מתעלמת מהצעקות שלה אבל מצאתי את עצמי אומרת בקול חנוק.
"אני מבינה."
"לא את לא מבינה , אנשים דואגים לך , את כול הזמן נעלמת." העברתי את עיניי על פני כול מי שהביט בי כרגע, האדם שלא ציפיתי שיבהה בי ,בהה בי. המפגש האחרון שלי עם אלי היה סוג של התערבות, הוא התערב איתי שהוא יצליח לנצח אותי במשחק שלי, יגרום לי להתאהב בו ואז כמובן לבי הישבר – כי למה לא – וזה יהפוך אותי לחלשה והוא ינצח . מה שהוא לא יודע הוא שהלב שלי שבור עוד מגיל צעיר אז אין לו בדיוק מה לשבור שם.
"אם הייתי יכולה היית מספרת לך אבל אני לא יכולה, אני מבטיחה לך שברגע שאני יוכל אני יספר לכם , לכולם. הכול פשוט הפך לבלאגן אחד גדול ואני נמצאת בו כבר כול כל הרבה שנים." נאנחתי בכבדות.
"כול כך הרבה שקרים לוס , אני אני יוכל לבטוח בך? איך הקבוצה שלך תבטח בך? מתקרבת מלחמה ואת משחקת משחק שקרים איתנו." התערבה קיילה במריבה שלי ושל ליאה, אף אחד לא העז להתערב ובמיוחד אלי כי למזלו הטוב הוא שתק, כי אם עוד מישהו חוץ מהחברות הכי טובות שלו יתערב אני פשוט יהרוג אותו , אני עצבנית גם ככה בגלל שאני לא יכולה לספר שום דבר. והדבר היותר מעצבן שחוץ ממני אף אחד לא באמת יודע מה קורה בעולם הזה, אני זאת שמרכיבה את הפאזל ומקבלת את התמונה המלאה.
"משחקת? מלחמה?" התחלתי לצחוק, " אתן אפילו לא יודעת מה אני עושה, רוצות לדעת למה אני לא נמצאת פה? בסדר." אני פשוט יצמצם את כול המאומה הגדולה הזאת לשתי מילים, כי ברגע שהן ישמעו אותן הן יעזבו אותי בשקט ולא יזמזמו לי באוזן כמו דבורים.
"מתחילה מלחמת צללים בין הלוטוס הלבן והלוטוס השחור, בגלל שני מכירה את ג'סי איכשהו נכנסתי אל תוך מלחמת הצללים הזאת. יש לי כול כך הרבה על הראש אז אל תחשבו שאני משקרת כי אני רוצה לשקר, פשוט עדיף לכם לא לדעת כלום." זה השתיק את כולם, שמעתי את ליאה וקיילה בולעות את המילים שלהם, מה שכמובן הן לא יודעות שמלחמת הצללים זאת שמועה ולא בלאד ולא ג'ון מעורבים בה.
"את מעורבת עם בלאד לוטוס?" מלמלה ליאה, גלגלתי את עיניי והלכתי לכיוון המכונית של ג'סי .
"בערך." אמרתי והתנעתי אותה, אבל מיד הבנתי שעדיף לי לרוץ כי אם המכונית הזאת הייתה יכולה לנסוע כמו שאני רצה היה לה יתרון אבל לצערה אני מהירה יותר ממנה . זרקתי לקיילה את המפתחות והוספתי " תביאו אותם לג'סי." ואחרי זה כבר לא הייתה בשטח הארמון.

עמדתי בפעם השנייה ברציפות בכניסה לעיר העתיקה רק שעכשיו אני יודעת מה אני אמורה לחפש ושום דבר לא יעצור אותי עד שאני המצא את מה שאני מחפשת, אבל לפני הכול אני צריכה לקבל מספר תשובות מאדם מיוחד מאוד שהחליט להסתיר ממני את המידע הזה.
"לוסי." ענה ג'ון, אני רק הסתכלתי על הכתובת הכחולה שנמצאת על המפית הלבנה והתחלתי ללכת אליה בעדינות ובשקט בלי שאף אחד לא יחשוד בדבר.
"כול כך הרבה שלדים בארון, ג'ון," קולי יצא מעושן ואפל, "מתי החלטת לספר לי על הצלע השלישית?" שמעתי אותו נאנח והבנתי שבאמת לא הייתי צריכה לגלות על רקס, לפחות עכשיו יש מניע לחטיפה ואני יכולה להשיג את התשובות שאני צריכה.
"גילית על רקס אם ככה." הוא לא שאל ואני הנהנתי , היה לי בברור שהוא לא רואה אותי מהנהנת אבל לפני חוסר התשובה שלי הוא היה יכול לנחש.
"מצאתי קצה חוט למיקום שלו, עכשיו אני לא יכולה להגיד לך בוודאות אם הוא חי או מת אבל אני צריכה שתענה לי על שאלה אחת," פניתי לאחת הסימטאות קיצרה לי את הדרך הארוכה לרחוב 'מייבול' , זה מה שהיה כתוב על המפית 'רחוב מיידבול, השדרה החמישית, דלת מספר שבע' וזה המקום שאני בדיוק מקצרת בכך שאני קופצת מעל שער העץ של השדרה הראשונה.
"לרקס יש כוחות שליטה בברק?"
"לא," נאנחתי בעדינות, הייתה לי הרגשה, "כשנולדנו אבא שלנו עוד היה בחיים אז הוא לימד אותנו את השליטה בברק. כמובן שרקס יכול לשלוט אבל הוא לא יודע איך בגלל שאבא ואמא מתו." זאת אומרת שהם כן יכולים לקחת ממנו את הכוחות, אבל רקס לא יודע שיש לו אותם כי הוא לא יודע לשלוט בהם. זה מוזר, אף אחד לא לימד אותי איך לשלוט בכוחות השליטה בדם שלי 'משפחת הדם' זה תעלומה אחת גדולה, רוזלין ורקס היו החוקרים של המשפחה הזאת וכמו שאני יודעת שהם כולם מתים. אף אחד לא באמת ידע איך להשתמש בכוחות האלה אז הייתי צריכה ללמוד בכוחות עצמי איך לשלוט בהם.
"אני חושבת שמישהו גילה עליו, לכן חטפו אותו." יכולתי לשמוע את הכיסא של ג'ון נגרר אחורה והוא נעמד על רגליו, יוצא מהחדר בשביל שלא ישמעו על מה שאנחנו מדברים. אני לא יודעת למה אבל כנראה שהוא רוצה שבנתיים הפרטים ישארו בנינו.
"מה גילית?"
עמדתי כבר מול הדלת של סוחר הכוחות, מחכה לסיים את השיחה שלי עם ג'ון בשביל שאני יעשה מספר בירורים "תביא לי לשאול כמה שאלות וברגע שיהיו בידי תשובות אני יאמר לך." אמרתי לו וטקטקתי בדלת. לא שמעתי שום צעדים, הכול היה שקט כאילו הסוחר ידע שאני באה. הייתה לי הרגשה שאחד מהערפדים ידליף לו את המידע הזה, שאני באה לקראתו אבל לא חשבתי שזה יקרה כול כך מהר. עברו אולי שלושים דקות מאז שעזבתי את המועדון.
"סיסמה." פתאום שמעתי קול, הערפד המזדיין הזה שכח להגיד לי שצריך סיסמה בשביל להיכנס לבית הזה.
נעצתי את עיניי בדלת ונתתי לכוח לעבור דרך הדלת ולהגיע לאדם שעומד מאחוריה, אני עוצמת את עיניי ופוקחת אותם, מרגישה איך אני נעה בתוך זרמי הגוף שלו עד שאני מגיעה למוח שלו ומשם אני שולטת בכף ידו שזזה לכיוון הדלת ותופסת את הידית. 'קליק' נשמע מכיוון מנעול הדלת והיא נפתחה לרווחה.
לקח לי שניה בשביל לזהות אותו , הוא האריך את השיער עד שהוא הגיע עד כתפיו ועצמות לחיו היו גבוהות יותר ממה שאני זוכרת את הצלקת ליד השפה גרמה לזיכרון שלי להופיע מול עיניי. גופו היו מתוח ועיניו עמוד לצאת מעיניו, זרועו הייתה מושטת קדימה וכף ידו אחזה בחוזקה בידית הדלת.
"שלום וולדאק, נפגשים שנית."