בכל מקום | 1(אביוש)

אני שואף את עשן הסיגריה ונושף אותה החוצה. אני נזכר ברגע הזה, שהובילו אותי מחוץ לכלא המזויין הזה. כבוד, מגרה את כל שאר האסירים. אני מלטף את הזיפים שלי כשאני נזכר במדי הכלא המטונפים ובהישרדות הבסיסית. למזלי, אני חזק מספיק בשביל לא להילקח כמובן מאליו.
אני נזכר בפנים שלה. לא הזונה הבלונדה שחיפשה לי את הזין. לא, לא היא.
אני נזכר בה. בסיבה שנכנסתי לכלא לכל כך הרבה זמן. באירוניה הטיפשית. בקרמה המפגרת. אני משתעל קצת, המחשבה עליה מתעתעת בי.
הייתי שיכור, אבל לשכוח אותה יהיה כמו לשכוח את שמי. קורה, אבל בחיים לא ישוב.
העשן של הסיגריה מטנף לי את הגרון. גורם לי להרגיש רוגע בלתי מוסבר. ניקוטין. פאק איט.
"ניקייי, ניקי חמודד" אני שומע את הקול הצפצפני שלה קורא בשמי, היישר מכיוון החדר. זונה.
"חמודה אמא שלך, מפגרת" אני מסנן בשקט ומועך את הסיגריה לתוך המאפרה. היא מצחקקת ונעמדת מתחת למשקוף של המרפסת. אני מסתכל עליה. הגוף הרזה והחזה מפלסטיק כלויים בתוך כותונת שמעוררת כל איבר ואיבר, שריר ושריר בגופי. אני קם ומתקרב אליה. היא מחייכת ועוטפת לי את המותניים.
אני מתקרב יותר ויותר, עד שאני כמעט ונחנק מכמויות הבושם ששפכה על עצמה בשביל להרשים אותי.
תוך שנייה שיערה הבלונדיני נעשה שחור. אני מביט בה. אוח, הנערה הזאת עוקבת אחריי לכל מקום.