בית ספר שונה, חלק 3

"רומיקה, זה אבא. איפה את?" נרגעתי כששמעתי את הקול שלו, לאבא שלי יש קול מרגיע ונעים. "אצל רונה אבא" עניתי בחיוך. "אוקיי חמודה, אני עוד חמש דקות בא לאסוף אותך" אמר בלחץ "אבל אבא אני צריכה ללמ…." "אני מצטער, אסביר לך הכל עוד חמש דקות" "אוקיי.." אמרתי. אבל הוא כבר ניתק. מוזר חשבתי לעצמי, לא אופייני לאבא שלי.
אחרי חמש דקות יצאתי החוצה, והמכונית של אבא הגיעה במהירות. הוא נראה עייף, קצת כאילו הוא בכה. "כן אבא, אז מה קרה?" "חמודה שלי, אמא שלך הייתה מעורבת בתאונת דרכים.. אבל אל תדאגי, היא תהייה בסדר.""מה?!" צעקתי. "חמודה שלי תסתכלי עלי, אני מבטיח שהיא תהיה בס…" "לא!! איך זה קרה אבא?" "היא נהגה באיילון והנהג בנתיב המקביל אליה איבד שליטה, והמכונית שלו נתקעה בשלה, אבל אל תדאגי! היא עכשיו בניתוח עם הרופאים הטובים ביותר, ואני מבטיח לך ילדה שלי שהיא תהיה בסדר!" "אוקיי אבא, אבל איפה דור?" "הוא כבר שם" אמר אבא בקול חנוק, והייתי יכולה לראות, שגם הוא לא בטוח שכבר הכל יהיה בסדר.
כל הנסיעה עברה בשקט עד ששמעתי התראה של וואטאפ מהטלפון שלי.שם שלא ראיתי הרבה זמן הופיע על הפלאפון שלי, "ליאור". (קצת רקע על ליאור- ליאור היא הילדה עם החיוך הכי יפה שתיראו, והעיינים הכי גדולות וירוקות שתיראו. היא מציירת מדהים, והיא נולדה כדי להנהיג. כולם אומרים את זה. תמיד היינו חברות טובות, אבל לא הכי טובות. עכשיו זה תקופה לחוצה וכבר הרבה זמן לא דיברנו. והאמת, הייתי בטוחה שהיא לא תירצה להיות חברה של רום. ) ליאור, חשבתי לעצמי.מעניין מה היא רוצה. פתחתי את ההודעה-* היי רומי! אני יודעת שהרבה זמן לא דיברנו, אבל אני חייבת לשתף אותך במשהו. כשהיינו בכיתה א', ביום הראשון, כשיישבנו כולנו באולם הגדול, בתור דרלים חדשים וצעירים, לא הכרתי אף אחד. ואז רום התיישב לידי, אני זוכרת ששאלתי אותו באיזה מגמה הוא, והוא ענה לי מוסיקה והוא הוציא מפוחית מהכיס וניגן לי קטע שאף אדם מבוגר לא היה מתבייש לנגן. הוא הצחיק אותי ועזר לי להיפתח. והוא גם סיפר לי עליך, שביום הולדת שלך ושל רונה, את הצלחת לעבוד על כ-ו-ל-ם שאת לא אוהבת שוקלד, ובגלל זה את השחקנית הכי טובה שהוא מכיר. מאז לא הפסקתי לחשוב עליו, ובכיתה ג' ששמעתי שהמורה שלו לא הגיעה, והוא בא למגמה שלי הייתי בשמים, אז התחננתי בפני כל הבנות שיתנו לי לשבת לידו. כל השיעור הוא הצחיק אותי וסיפר לי בדיחות. מאז היחס שלו השתנה כלפי, לטובה. והיום שאנחנו ביחד, אני מפחדת שזה לא יעבוד. אחרי כלכך הרבה שנים שציפיתי, אני מפחדת. בבקשה תעזרי לי! תודה מראש, ליאור*
אבא החנה את המכונית ואני כתבתי לליאור:*אל תדאגי, הוא אוהב אותך בדיוק כמו שאתה הכי בעולם. הכל יהיה בסדר* שלחתי את ההודעה, הורדתי את ראשי ונכנסתי אל בית החולים.