בית ספר לעבריינים – פרק 5

הסתכלתי על החלון וראיתי את ארז מסתכל עליי וצוחק ועושה לי שלום
נעצרתי ועשיתי לו שלום התקדמתי לחלון וסגרתי את הווילון
קפצתי בקפיצה שאני מתיישבת במיטה צוחקת וכך גם דבש
" יאללה לישון .. " אמרה דבש וכיסתה את עצמה אם סמיכה אחרי כמה שניות נסגרו האורות
" מה זה ? " שאלתי לא מבינה
" כיבויי אורות .. עזבי " אמרה מסתובבת לצד הנוח יותר
החלתי להרדם ..
* " אמא , אבא ?! " צעקתי שאני נכנסת אם תיקי מהבית ספר לבית
" דן , " שאלתי צועקת עולה לחדרו
" דןן ! " צעקתי שהוא היה בחדרו שוכב על המיטה מלא בדם ואולר סכין חד לידו מלא בדם
" דן " צעקתי לוקחת את הסכין בידי מסתכלת עליו זורקת לרצפה ומנסה להזיז את דן , דמעה זלגה לה
התקשרתי לאמא במהירות " אמא ! דן ברצפה , אם דם " אמרתי בקושי נושמת מסתכלת עליו וזורקת את הפלאפון מידי בלי להשים לב בכלל והפלאפון מתנפף לו שהזכוכיות מתפוצצות לכיוונים
תוך חמש דקות אמא הגיעה
" דן , שקד " צעקה ואני בוכה מסתכלת על דן
" אמא " צעקתי שאני ירצה במדרגות אלייה אוכזת את ידה ורצה איתה בחזרה לחדרו של דן *
נשמתי נשימה ארוכה פותחת את עייני ונושמת לרווחה .. קמתי מהמיטה הלכתי למקלחת הערתי את הפלאפון שלי כך שאני נכנסת לחדר המקלחת
שטפתי את פניי וחזרתי למיטה
" בוקר טוב עולם , פלה לה לם .. מ'שלום כולם ?! אני יוצא מהחוטים … אני כבר ילד אמיתי " שרה לה דבש
" אוו סתמי " אמרתי לה שאני מצמידה את הכרית לאוזניי כדי לא לשמוע אותה
" יום ראשון בפנמייה ! " צעקה קופצת על המיטה שלי
" טוב קמתיי " צעקתי עלייה !
הלכתי להתקלח לבשתי : http://www.polyvore.com/suumer_40/set?id=39021870
" וואו .! " אמרה דבש פותחת את עייניה ומסתכלת עליי
" חחח די נו .. " אמרתי בציניות ושנינו יצאנו מהחדר
" בואי אוכל " אמרה מלקקת את שפתיה אם לשונה ואני נתתי לה כאפה
" למה זה ?! " אמרה עצובה " כאפת שטות " אמרתי לה צוחקת
" שלום תלמידים ותלמידות כמו בכל בוקר יש ארוחת בוקר נא לא לכלך ,
לא לזרוק אוכל , נא להתנהג בהתאם , לא להתחצף , לא להשפריץ , לא לקלל , לא לעשן … "
" אוח' " אמרה דבש ששנינו באות להכנס וחלק כבר יושבים
" כמה היא מדברת ! " צעקה דבש והמורה הסתכלה עלייה וחזרה שוב לחפור
היא גלגלה עיינים ונכנסנו הלכנו לקחנו צלחות אוכל שוקו כול מיני דברים היא הובילה אותי לשולחן ארוך " בואי יש מקומות קבועים " אמרה והתיישבנו ליד שולחן ארוך ובו הרבה תלמידים היו משהוא כמו 7 שולחנות ארוכות כאלה , " שבי פו " אמרה וסימנה לי לשבת לידה
" טוב " אמרתי מתיישבת " חמודה " אמרה איזה ילדה שהיא אם ציפורניה הארוכות נוגעת לי בכתף
" כן ? " שאלתי אותה מסתכלת עלייה
" זה המקום שלי " אמרה בקול רחובי חלש וארוך
" סליחה " אמרתי מזיזה את הכיסא ואני ענמדתי
" בואי זה בסדר , שבי עליי " אמרה מתיישבת בכיסא ומזיזה אותי אלייה כך שאני מתיישבת עלייה
היא הסתכלה עליי וחייכה וכך גם אני רק בציניות הסתכלתי על דבש והיא גלגלה עיינים
" נינה " אמרה והושיטה את ידה המלא בצמדים ואוזניה מלא בעגילים ועגיל באף קטן באפיה מחליק בשעריה והיא טיפה מלאה אם אודם סומק וציפורניים צבוניות
" שקד " אמרתי לה מחייכת היא שתתה שוקו בשקית שהיא שותה ורעש יוצא מפייה
ושוב חיוך ציני חייכתי שהיא מסתכלת עליי
הסתובבתי אחורה וראיתי כיסא פנוי
" שנייה " אמרתי לקחתי את הכיסא והתיישבתי לידה
" מתוקה " אמרה ילדה בקול ציני " אה.. ? " הסתכלתי עלייה מלמטה והיא נראת מאיימת
" הכסא שלי " אמרה ובאה לקחת אותו בידיה
" מתוקה תגידי לחברות שלך היא לקחה את הכיסא היא תמשיך לשבת עליו מובן ! " צעקה עלייה נינה ,
כך שכמעט כולם הסתכלו עלינו הילדה עשתה לה פרצוף מעוקם עצבני והלכה אם ידיים שלובות וגב ישר
" זה בסדר אני יכולה להביא לה " מרתי לא בקול מנומס ורגוע
" לא זה בסדר היא תסתדר " אמרה שאין עוד כיסאות ריקים וחייכה אליי שהגשר שלה
אם טיפה מסטיק בשנייה " טוב בואי .. " אמרה דבש וקמה
" ביי נינה נפגש " אמרתי לה מחייכת בצניות
" בי חיימשלי " אמרה מנשקת אותי בלחי וחברותיה מסתכלות אליי
קמתי וראיתי את שי מהסוף השולחן הוא קרץ לי וחייכתי אליו חיוך מתוק והוא סימן לי נשיקה וצחקתי