בית ספר לעבריינים – פרק 3 ( מלחיץ ביותר ! )

תבוא ותחבק אותי " שרתי שאני מנגנת בגיטרה ודבש מחייכת לה ומקשיבה לי
דפיקות החלו בדלת הפסקתי לשיר " שנייה " אמרה דבש וקמה לפתוח
" מי זה ? " שואלת שהיא צועקת
" עזרתי לזאתי אם המזוודה " אמר בחזרה ודבש הסתכלה עליי והרימה גבה הנהנתי לחיוב והיא פתחה
" אתה ?! " אמרתי שראיתי שזה הנער הראשון , הנער שהלך ולא עזר
" כן אפשר לדבר איתך " אמר מסתכל על דבש
" אמ.. כן " אמרתי מסתכלת על דבש והיא יצאה
" אני מצטער על מקודם הייתי חייב סגריה .. " אמר שהוא מתיישב לידי ורגלו רועדת במהירות
" כן .. זה בסדר כבר עזרו לי " אמרתי מתבוננת ברגלו , הוא שם לב שאני מסתכלת ברגלו
" אני .. לא יכול . " אמר מנסה להבין
" זה בסדר תרגיש בנוח . " אמרתי לו מסתכלת על החלון שמשקיף לעבר מגרש הכדורגל
" שי " אמר מרים את ידו ללחיצה
" שקד " אמרתי לו מחייכת ולחצתי את ידו שהוא לא עוזב אותי , ואני מסתכלת על ידי ואז עליו רומזת לו שיעזוב " אה.. כן " אמר ועזב שרגלו עדיין רועדת במהירות .
" איך ידעתה איזה חדר אני ? " שאלתי אותו מסתכלת בעייניו
" ראיתי אותך ואת ארז .. " אמר ואני לא מבינה " ממי זה ארז ? " שאלתי אותו
" מי שעזר לך .. " אמר לוקח מכיסו את הפלאפון והוא מסתכלת מי התקשר עלייו כשאני רואה ,
שבאייפון שלו יש מאחורה נשיקה בצבע אדום
" זה .. לקחו לי ועשו לי " אמר צוחק ומחייך ביחד שהוא הופך את האייפון לכיוון הנשיקה ואני צחקתי איתו
" אז מה את עושה פה ? " שאל לא מבין " איפו זה פה ? " שאלתי לא מבינה
" בית ספר לעבריינים ? " אמר בציניות כיאלו שלא ידעתי
" אה .. כן סתם כי אני תמיד מבריזה אז פה .. " אמרתי ששי קוטע אותי
" גם פה לא תלמדי " אמר צוחק " טוב אז .. נתראה " אמר יוצא מהחדר ואני שמה את הבגדים בארון
דבש נכנסה כשהיא אם נשיקות אודמות ווורודות בפנייה
" מה קרה לך ? " שאלתי מתבוננת בפניה המומה
" חחחחחחח זה רגיל פה .. " אמרהה צוחקת
" אוקיי " אמרתי לעצמי בלב בקול מוזר שכזה
" סתם צוחקת חברה שלי נישקה אותי לא רציני ! " היא אמרה פתאום ונשמתי לי בצחוק
" כבר 6 את באה לאוכל ? " שאלה שהיא מתכוונת לצאת
" כן כבר " אמרתי לה שאני מתיישבת במיטה נושמת נשימה ארוכה וושוכבת לי בנוח
קמתי מהבית צחצחתי שיניים התלבשתי לקחתי תיק ויצאתי לבית ספר
" היי מאיה " אמרתי שאני הולכת לחברה שלי
" מצטער שקד " אמרה הסתובבה והלכה מה קרה ? שאלתי את עצמי מסתכלת מסביבי
ויילדים מסתכלים עליי ומתלחששים ברגע שהסתכלתי עלייהם הם נהיו שקטים ושטקו והסתכלו על דברים אחרים נכנסתי לבית ספר שמבטי לא ברור חוששת
" גברת שקד " אמרה המנהלת שהיא יוצאת אליי
" כן המנהלת מגי " אמרתי מתקדמת עלייה
" למשרד " אמרה מסמנת בידייה ונכנסת גם היא
" אני מצטערת אני נאלצת להעביר אותך בית ספר " אמרה חוששת מתיישבת בכיסא שלה
" אבל המנהלת למה ? " שאלתי אותה שדמעה נזלגת מעייני
" הילדים מפחדים ממך , ההורים , אנחנו לא יכולים לתת לך להשאר כאן .. " אמר מנסה להזביר
" למה מפחדים ? " אמרתי לא מקבצת את גבותיי
" כולם יודעים שרצחת את אח שלך הגדול בן ה16 לפני ארבע שניים " אמרה מבוהלת מעצמה
" סליחה ? " שאלתי לא מבינה ועוד דמעה נזלגת מעייני
" אח שלך לפני שנתיים שהיית בת 12 .. " אמרה המנהלת
" זה לא הייתי אנ.. " אמרתי והיא קוטעת את דבריי
" תצאי בבקשה מהבית ספר שלי " אמרה פותחת את הדלת
" זאת לא אנ.. " אמרתי בוכה רצה הביתה
" זאת לא אנייייייייייי !! " צעקתי חזק בבית
" שקד , שקד את בסדר ?! " שאלה דבש שהיא מנערת אותי
" מה ? " אמרתי פותחת את עייני הדומעות ,
" מה לא את ? " שאלה לא מבינה