בית ספר טיפוסי פרק 4

אני ממש לא הבנתי מה קרה הרגע. הוא הזמין אותי לדייט או משהו? זה אף פעם לא קרה לי! מה אני אמורה לעשות? טוב אולי אני אתייעץ אם ארתור למרות שאני בספק אם הוא יוכל לעזור לי איך שהו חיי החברה שלו לא ממש מזהירים.
בסוף היום הגעתי הביתה ופשוט נפלתי על המיטה ונרדמתי. כמו כל בוקר התעוררתי באותה השעה התכוננתי והלכתי לבית ספר. ארתור סימס לי שהוא לא מגיע כי הוא חולה אבל אני קולטת אותו מהרגע הראשון הוא מבריז. כמו תמיד, והכי חשוב שההורים שלו יודעים שהוא מבריזן אבל בגלל שהוא גאון לא אכפת להם!
כשהגעתי לבית ספר הלכתי לעץ שלי כמו כל יום והפעם ראיתי שם מישהו, זה היה וויל, הוא ישב שם כאילו זה משהו רגיל בשביל, אבל זה לא רגיל בשבילי! מה הוא עושה במקום שלי??
התקדמתי אליו אם עיניים רושפות מזעם והוא אמר לי "מה קרה? לא עשיתי כלום אני נשבע" אמר קצת מבוהל מהמראה המרושע וקצת מטורף שלי.
"מה עשיתה? אתה יושב במקום שלי! מתחת לעץ שלי! ומערער את השעון הביולוגי שלי!" צעקתי.
"אין לי מושג איך זה קשור לשעון ביולוגי אבל באתי הנה כדי לראות אותך זאת בעיה?" שאל והעיניים הכחולות שלו נראו כל כך תמימות אבל עדיין ממש מסתוריות וזה היה שילוב מוזר אבל עדיין מאוד מיוחד וכמעט מושלם. ברגע שהוא אמר את זה התרככתי קצת. הוא בא לראות אותי? נהייתי סקרנית.

נקודת מבט של וויל:
היא הייתה כל כך יפה… אני לא יודע למה לפחות לא הייתי ממש בטוח אבל לא יכולתי להתרחק ממנה. היא הייתה מסתורית אבל עדינה ומדהימה למרות הגאונות שלה היא הייתה ממש מוזרה בקטע הכי טוב שיש.
אני חושב שאני מאהב בה אבל אני כמעט בטוח שהיא לא מרגשה ככה כלפי. וזה מה שמעציב אותי. התחושה שכנראה לעולם לא תרגיש את מה שאני מרגיש…